דני זמיר (מחנך)

מחנך, יזם חברתי ועורך דין

דני זמיר (נולד ב-1962 בקיבוץ מפלסים) הוא מחנך ויזם חברתי, מייסד המכינה הקדם צבאית רבין, ממייסדי מועצת המכינות הקדם צבאיות הציוניות-ישראליות ומנכ"ל המועצה בשנים 2014-2022. מחודש אוקטובר 2022 משמש כמנכ"ל בית יגאל אלון. זמיר היה חבר בוועדת הייעוץ לתודעה יהודית לראש אכ"א, ופעיל במסגרות חינוכיות, ציבוריות ופוליטיות נוספות.

דני זמיר
דני זמיר
דני זמיר
לידה 1962 (בן 62 בערך)
מפלסים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מחנך, יזם חברתי ועורך דין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

זמיר נולד בשנת 1962 בקיבוץ מפלסים להורים יוצאי ארגנטינה.

בכיתה יא' עזב את בית הספר הקיבוצי 'שער הנגב' ועבר להתגורר בקומונה בשדרות, שם השלים את הבגרות ב'תיכון המקיף על שם גוטווירט' במגמות מדעים והיסטוריה. במקביל הדריך בקן הנוער העובד והלומד והקים חוגי נוער משותפים לחבריו בשדרות ובקיבוצי שער הנגב.

זמיר נשוי מאז שנת 1984 לאלה, בת איילת השחר ולהם שלושה ילדים ושישה נכדים. שלושת ילדיו נולדו בקיבוץ, התחנכו במכינת רבין והיו בתפקידי מ"פ או מקביל לכך בשירותם הצבאי. בנו פז היה מ"פ בפנימיה הצבאית בחיפה. זמיר מתגורר כיום ביישוב כרכום.

בשנים 1995 ו-2021 סיים לימודי תואר ראשון ושני (בהצטיינות) במשפטים באוניברסיטת תל אביב. משרד עורכי הדין שלו מתמחה בעיקר במיזמי מקרקעין עסקיים ומיסוי מקרקעין ובייצוג חברי קיבוצים ומושבים.

שירות צבאי

עריכה

בנובמבר 1981 התגייס לצה"ל במסגרת פלוגת ״בני משקים״ והתנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח (שבאותם ימים כונה "גדוד 50"). בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. זמיר שימש כמפקד כיתה בגדוד ויצא לקורס קציני חי"ר[1]. לאחר הקורס שימש כמפקד צוות בקורס קציני חי"ר תחת פיקודו של גדי איזנקוט, וחזר לשרת כמפקד מחלקה בגדוד 50 עליו פיקד באותה עת גיורא איילנד. לאחר מכן שימש כקצין המבצעים של הגדוד בפיקודו של יצחק איתן, ולאחר מכן כמפקד פלוגת בני המשקים של נובמבר 85 (עמו שירתו כמפקדי פלוגות מקבילים האלוף יאיר גולן ומפכ"ל המשטרה רוני אלשייך)[2].

במילואים שירת כמפקד פלוגה בחטיבת הצנחנים הצפונית, ולאחר מכן ביחידת מודיעין וסיור של אוגדת מילואים - שם מילא תפקידי מפקד צוות, סמ"פ, מ"פ וסמג"ד.

זמיר לחם כחייל במלחמת לבנון הראשונה, ולאחר מכן שירת פעמים רבות בלבנון, בסדיר ובמילואים, ופיקד על כוחות בשורת אירועים קרביים. בעת היותו מ"מ, הוא נפצע באורח בינוני מהתפוצצות רימון יד סמוך אליו במהלך אימון בנבי מוסא. הוא חזר לשירות כעבור חודש, וכיום הוא נכה צה"ל בעל ליקוי שמיעה כבד כתוצאה מהפציעה.

פעילותו בשדה החינוכי ובמכינות הקדם צבאיות

עריכה

באוגוסט 1998 הקים את המכינה הקדם צבאית על שם רבין, אשר נכון לספטמבר 2022 מונה 165 חניכים בשנה א' (בשלושה מוקדים: קיבוץ מזרע, שכונת הדר בחיפה, קיבוץ אדמית) וכ 50 חניכים בשנה ב', מהמכינה התפתחה תנועת החלוץ הכוללת 600 בנות ובני שנתון 'י"ג' (אחרי י"ב ולפני שירות צבאי) במגוון שנות שירות מכינות אופק ותוכניות בוגרי צבא. זמיר עמד בראש המכינה מאז הקמתה ועד למאי 2014 עת התחיל לשמש כמנכ"ל מועצת המכינות, מאז הוא משמש כנשיא המכינה.

על יסוד ניסיונו במכינת רבין, הפך זמיר לאחד מאנשי המפתח הבולטים בפיתוח וקידום מפעל המכינות הקדם צבאיות בישראל. הוא ניסח את חוק המכינות הקדם-צבאיות, התשס"ח-2008[3], שהתקבל בכנסת ברוב של 73 ח"כים ו-0 מתנגדים.

בהמשך היה אחד ממייסדי מועצת המכינות הקדם צבאיות – הגוף המרכז של המכינות הקדם צבאיות בישראל, ומאז 2014, לאחר שנבחר פה אחד, שימש במשותף עם משותף עם הרב משה הגר-לאו,כמנכ"ל המועצה במשרה מלאה.

בחודש אוקטובר 2022 פרש מהתפקיד ומונה לתפקיד מנהל המרכז החינוכי על שם יגאל אלון. זמיר הוחלף בתפקיד מנכ"ל מועצת המכינות על ידי אבישי ברמן, חבר הוועד המנהל של מועצת המכינות, מייסד ומנכ"ל "עמותת רוח ערבה" (בשמה הקודם "עמותת בין השיטין") שהקימה ומנהלת את מכינות "ערבה-חצבה", "פארן" ו"עין יהב".

בשנים 2005-2014 עמד זמיר בראש אשכול צעירים של המדרשה במכללת אורנים, שבה נכללו אז כל פעילויות הנוער והצעירים: המכינות הקדם צבאיות על שם רבין, שנות שירות, מתנדבים בחקלאות, עבודה מועדפת של בוגרי צבא בחקלאות, סמינר בוגרי צבא (זרעי קיץ) ועוד. ב-2020 עברו התוכניות למסגרת תנועת החלוץ כשמשתתפים בכל המסגרות כ-800 חניכים בשנה ומועסקים בהן כ-100 איש.

בחודש אוגוסט 2016, בתפקידו כמנכ"ל מועצת המכינות, הוביל את המועצה לחתימה על הסכם שותפות אסטרטגית עם קק"ל, במטרה לשנות את מפת ההתיישבות העירונית בגליל בנגב ובירושלים על ידי גרעיני התיישבות של בוגרי המכינות הקדם צבאיות.

לאחר אסון מכינת בני ציון בנחל צפית באפריל 2018, הוביל את הקמת ועדת אהרונישקי לחקר המכינות, וכן את מהלך בניית עולם הבטיחות במכינות ושינוי התרבות הארגונית בהן.

על חשיבות פועלו של זמיר בתחום החינוכי במסגרת המכינות הקדם צבאיות ניתן ללמוד מנתונים שפורסמו על ידי משרד הביטחון, לפיהם נכון לשנת 2022 התחנכו במכינות הקדם צבאיות 4,500 חניכות וחניכים[4].

פעילותו בשדה הפוליטי

עריכה

בשנת 1990 בעת היותו מ"פ מילואים סירב לפקד על מבצע הכנסת ספר התורה לקבר יוסף בשכם ונשפט ל-30 ימי מחבוש בכלא 6. עם יציאתו מהכלא, צעד בראש כ-120 מחבריו מאנדרטת הצנחנים בתל נוף לירושלים, כשהם נושאים דגלי ישראל. בסיום המסע, הוביל עצרת מחאה נגד הכיבוש הישראלי בשטחי יהודה ושומרון. ב-1993, עם ההכרזה על תוכנית אוסלו, יצא בקריאה פומבית להפסקת הסירוב לאור החלטת ישראל לסיים את הכיבוש.

בשנים 1994–1995 הקים את תנועת "השמאל עם הגולן" ועמד בראשה במקביל לסיום לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב. התנועה התנגדה לוויתור על הגולן במסגרת הסכם שלום עתידי, והתפרקה לאחר כ-3 שנים עם התפוגגות הסיכוי לוויתור כזה.

בקיץ 1995 נבחר זמיר לתפקיד יו"ר דירקטוריון "מטה ההתיישבות למאבק בבנקים".[5] המטה טען כי החוב שיוחס לקיבוצים במשבר הקיבוצים הוא למעשה חוב שיצרו הבנקים, וניסה להוכיח זאת בעזרת הדו"ח שפרסם פרופ' אוריאל פרוקצ'יה (המטיל ספק בשיטות חישוב הריביות והעמלות של הבנקים בישראל, בעיקר ביחס לחובות ההתיישבות העובדת) ובעזרתו של עו"ד יעקב וינרוט. לאחר פרסום הדו"ח[6], חתמה הנהגת התנועה הקיבוצית על הסדר חובות עם הבנקים. זמיר ראה בו הסכם כניעה שנועד להציל את הבנקים, והדבר גרר עימות חריף בינו לבין ראשי התנועה הקיבוצית.

ב-2010, במלאת 5 שנים להתנתקות, טען זמיר במאמר לכתב העת של קרן כצנלסון, את הדברים הבאים:

"ההתנתקות הביאה להעתקת האש בעוצמה אל תוך יישובי ישראל בתוך הקו הירוק ולא לחידוש ומתן תנופה לתהליך השלום, להעלאת בבחירות דמוקרטיות למדי של החמאס בעל האידאולוגיה החד-משמעית להשמדת ישראל, לפיצול הפלסטינים לשתי ישויות סמי מדיניות נפרדות, ובסוף היום - לאכיפת זכות ההגנה העצמית של ישראל על עזה במחיר של נזק והרס אדיר מֵמדים ופגיעה פיזית ונפשית באלפי או רבבות אזרחים פלסטינים במסגרת 'עופרת יצוקה', כמו לבידודה של ישראל והעצמת הצעדים נגדה [...] פינוי שטחים שנכבשו ב-1967 על ידי ישראל יכול להתקיים רק כנגד ביטחון כי יקבל את השליטה בהם גוף מדיני-דמוקרטי בר קיימא, שיחתור לשלום עם ישראל ולסיום הסכסוך [...ומכאן שעל צה"ל להישאר בשטח] עד שגוף מדיני דמוקרטי בר קיימא ייקח על עצמו את השליטה והניהול בשטח [...וכי] בנסיבות אלו... המשך הכיבוש מוצדק ועדיף מבחינה מוסרית הן לפלסטינים והן לישראלים".[7]

בתחום הכלכלי-פוליטי מחזיק זמיר בתפיסות סוציאל-דמוקרטיות מובהקות, המשולבות בגישה ציונית יהודית. הוא חבר במפלגת העבודה וחבר ועידת המפלגה, ונחשב בעבר לאחד מתומכיה העיקריים של חברת הכנסת שלי יחימוביץ'.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא דני זמיר בוויקישיתוף

מכתביו

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יניב מגל, "סרוגים בקנה - סיפור השתלבות הציונות הדתית בצה"ל", ידיעות ספרים, 2016, עמוד 62.
  2. ^ עמוס הראל, "קיבוצניק, היכון והסתער", הארץ, ‏ 25.08.1998.
  3. ^ חוק המכינות הקדם–צבאיות, התשס"ח-2008, ס"ח 2182 מיום 12.8.2008
  4. ^   גילי כהן, המכינות הקדם־צבאיות: הוכפל מספר החניכים, שיעור היציאה לקצונה ירד, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2016
  5. ^ משה ויסטוך, עם דני זמיר, באתר שביעי - עיתון לציבור הדתי, ‏4.2.2022
  6. ^ חובות הקיבוצים לבנקים, פרופ' אוריאל פרוקצ'ה
  7. ^ מצוטט בספר: אודי מנור, השקפה אופטימית, תל אביב, מכון מופת 2014, עמ' 144-143.