פתיחת התפריט הראשי

אסון נחל צפית

אסון טבע בישראל בו נספו 10 צעירים

אסון נחל צָפִית אירע ב-26 באפריל 2018, ובו נספו תשע נערות ונער אחד, תלמידי המכינה הקדם-צבאית בני ציון שלוחת תל אביב ומועמדים ללימודים במכינה. הנערים והנערות שיצאו לטיול גיבוש בנחל צפית נקלעו בדרכם לשיטפון בזק עז, בעיצומו של פרק גשם חריג בעוצמתו לעונה.

אסון נחל צפית
גב מים בנחל צפית, 2014
גֵּב מים בנחל צפית, 2014
סוג שיטפון בזק
נהרות נחל צפית
הרוגים 10 בני נוער מתלמידי המכינה הקדם-צבאית בני ציון שלוחת תל אביב ומועמדים ללימודים במכינה
קואורדינטות 30°59′08″N 35°15′47″E / 30.98556°N 35.26306°E / 30.98556; 35.26306

מכינה קדם-צבאית בני ציוןעריכה

מכינה קדם-צבאית בני ציון היא מכינה קדם-צבאית שהוקמה בשנת 2007. חזון המכינה היה גיבוש זהות יהודית-ישראלית-ציונית, חינוך לערכי המחויבות, מסירות, המעורבות והאכפתיות, והכנה מנטאלית ופיזית לקראת הגיוס לצה"ל ורצון להשפיע רבות מתוכו. מנכ"ל המכינה הראשון היה יובל כאהן. זו מכינה מעורבת לבנים ולבנות, דתיים וחילונים. כל מחזור במכינה כולל כ-45–50 חניכים.

טענות בדבר בעיות במכינה בעברעריכה

המכינות הקדם צבאיות אינן כפופות לנהליי משרד החינוך בכל הקשור לבטיחות וביטחון בטיולים. במרץ 2019 התפרסם תחקיר בתוכנית "המקור" בו נטען שבמרץ 2017, שנה לפני האסון, התייבשה חניכה בטיול של המכינה והייתה זקוקה לחילוץ אך החילוץ התעכב בגלל שלא הייתה קליטה סלולרית בערוץ הנחל. בנוסף התחקיר חושף שהמכינה סרבה לקבל חניכה למכינה כיוון שהוריה הקשו על המכינה בשאלות לגבי נוהלי הבטיחות במכינה. בתחקיר אף נטען שהיו בעיות מהותיות באופן שבו טיפלו המכינה, ויו"ר המכינה, יפה שי חדד, בליקויים בטיחותיים בעבר.[1]

רקע גאוגרפי ואקלימיעריכה

שטפונות בזקעריכה

  ערך מורחב – שיטפון בזק

שיטפון בזק הוא שטף מים פתאומי בוואדיות ובאפיקי נחל יבשים במרבית ימות השנה. השיטפון נגרם כאשר באזורים המתנקזים לנחל יורד גשם בכמות המספיקה להיספג ולהפוך את האדמת הלס המדברית לאטומה, כך שאינה מאפשרת עוד למי הגשם לחלחל, ומי הגשמים המוסיפים לרדת מתחילים לזרום על פני האדמה, מתנקזים לערוצי נחלים ועשויים להפוך כעבור זמן קצר לזרם מים עז, כתלות בכמות הגשמים שירדה באופן מרחבי באגן הניקוז של הנחל.

במדינת ישראל מתרחשים שטפונות בעיקר במדבר יהודה ובנגב. אזורים אלה דלים במשקעים, אך לערוצי הנחלים העוברים באזורים אלו שטח ניקוז רחב שמקורותיו בהרי יהודה והרי חברון. מודלים לחיזוי מזג אוויר מסוגלים להתריע על סכנת שיטפונות במרחב בטווח זמן של מספר שעות עד מספר ימים, אך מיקומם ומועדם המדויק של השיטפונות קשה לחיזוי. זיהוי מוקדם של שיטפון מתקרב קשה מאחר שהגשם יורד במרחק גדול מאזור השיטפון עצמו, והמים מתקדמים במהירות רבה וללא רעש רב. הנקיקים הצרים שבהם זורמים המים מסתירים את השיטפון המתהווה, והבדלי הגבהים המשמעותיים בין גב ההר לבקעת הירדן ולבקעת ים המלח (הבדלים הנמדדים במאות מטרים) גורמים למים לזרום במהירות רבה, לצבור תאוצה ואנרגיה, ובדרכם לסחוף סלעים וצמחייה ולגרום לנזק רב. השיטפון העז עלול להפתיע מטיילים בקטעים צרים של ערוצי הנחלים ולגרום לאסון קטלני.

מערכת מזג האוויר של סוף אפריל 2018עריכה

החל מ־25 באפריל 2018, יום לפני האסון, פקדה את ישראל למשך מספר ימים מערכת מזג אוויר מסוג אפיק ים סוף פעיל מלווה באפיק רום מנותק. בשל מאפייניה של מערכת מסוג זה, העשויים להוביל למשקעים רבים בדרום ישראל ובמזרחה, שתוצאותיהם שיטפונות מקומיים או מרחביים, פורסמו בימים שלפני האסון אזהרות מפני שיטפונות במדבר יהודה ובנגב בעקבות צפי מודלי החיזוי.[2] כבר ביום שלפני האסון גבו שטפונות את חייו של נער בן 17 מהפזורה הבדואית בנגב, שנסחף לנחל ממשית ונהרג, ואת חייה של צעירה פלסטינית בת 18 שנסחפה גם היא בשטפונות סמוך ליישוב מעלה עמוס בגוש עציון.[3] בערב שלאחר האסון נהרג נהג משאית ישראלי בן 48 מטייבה, לאחר שהמשאית בה נהג נסחפה בשיטפון בנחל צין. גופתו אותרה רק כשבוע לאחר מכן.[4][5]

האירועעריכה

קבוצה בת 25 חברים - שישה תלמידים במכינה ו-19 תלמידי כיתה י"ב שהיו מועמדים ללמוד בה, בני 17 עד 18, ובליווי שני מדריכים וחובש - יצאה לטיול גיבוש והכנה באזור. מחקירת המשטרה עלה כי צוות המכינה תכנן בתחילה לטייל בנחל צאלים, אך בשל חשש לשיטפונות החליטו על שינוי המסלול. הקבוצה לנה בחניון בעין תמר והמדריכים תכננו לטייל למחרת בנחל צפית ובנחל תמר, שניהם עם קניונים צרים ומתפתלים. למחרת, ה-26 באפריל, בסביבות השעה 12:45 ירדה הקבוצה לנחל צפית, וכחצי שעה לאחר תחילת ההליכה נלכדה הקבוצה על ידי שיטפון.[6][7] עשרה מחברי הקבוצה הצליחו לחלץ את עצמם, בעוד שאר בני ובנות הנוער נסחפו בשיטפון.[8] חלק מהנערים נסחפו ממדרגה גבוהה וככל הנראה נפגעו מהנפילה.[9]

 
כוחות ההצלה בזירת האסון בנחל צפית

הודעה ראשונה על האירוע הגיעה למשטרת ישראל בשעה 13:22.[7] בחיפושים אחר הנערים שנסחפו ובחילוצם השתתפו לוחמי יחידת החילוץ והפינוי בהיטס (יחידה 669),[10] שהסתייעו בשלושה מסוקי יסעור, שני מסוקי בלק הוק ומסוק אפאצ'י, ולצדם מתנדבי יחידת חילוץ ערבה וכוחות גדולים של מגן דוד אדום, משטרת ישראל, לוחמי יהל"ם שעסקו בפינוי מוקשים מהשטח וצוותי חילוץ והצלה של הרשות הארצית לכבאות והצלה. גופת אחת מהנערות נמצאה לאחר שעות רבות של חיפושים, כשמונה קילומטרים ממקום האירוע.

הנערים שנסחפו נמצאו בהדרגה. שלושה סבלו מהיפותרמיה, שניים מתוכם הועברו לבית החולים סורוקה. תשע נערות ונער נמצאו במהלך החיפושים ללא רוח חיים.

חקירהעריכה

  קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

חקירת משטרהעריכה

מיד לאחר האירוע פתחה המשטרה בחקירת נסיבות האירוע. לראש צוות החקירה מונה ניצב משנה יוסי תורג'מן, קצין אח"מ (אגף חקירות ומודיעין) של מחוז דרום במשטרת ישראל.[11] למחרת האירוע נעצרו שני אנשי צוות מהמכינה: אביב ברדיצ'ב, שהיה המדריך האחראי על הטיול, ויובל כאהן, ראש המכינה. מדריכה נוספת נחקרה ושוחררה למעצר בית.[12] ברדיצ'ב נחקר באזהרה בחשד להריגה וכאהן נחקר באזהרה בחשד לגרימת מוות ברשלנות. שבוע לאחר האירוע הודיע כאהן על התפטרותו.[13]

חוקרי המשטרה פעלו בשני צוותים: צוות אחד ביצע את עבודת החקירה בשטח, שחזר את המסלול והסריט את השטח באמצעות רחפן. צוות שני פעל במכון לרפואה משפטית באבו כביר. במהלך החקירה נחקרו ברדיצ'ב וכאהן מספר פעמים ונערך ביניהם עימות. חוקרי המשטרה גם בחנו את הפיקוח על המכינות ותשאלו את האחראי עליהן במשרד הביטחון. נערך חיפוש במשרד המכינה ונגבו עדויות מבעלי תפקידים נוספים במוסד. חוקרי המשטרה תשאלו גם אנשי מקצוע שהיו בקשר לכאורה עם אנשי המכינה, ובהם אנשי רשות הטבע והגנים, אנשי חברת מטאוטק, מומחה לשיטפונות מרשות המים וחייל בחיל האוויר הישראלי. חקירת המשטרה העלתה כי ברדיצ'ב קיבל התראות מגורמים שונים לגבי סכנת השיטפונות והאחריות על ההחלטה לרדת לנחל למרות אזהרות אלו הייתה של ברדיצ'ב, שהחליט על כך גם בניגוד לעצתה של המדריכה. החשד כנגד כאהן הוא שידע על התוכנית אך לא מנע אותה, למרות המידע שהיה לו על מזג האוויר, מכיוון ש"סמך על הגורמים בשטח". סניגורו של ברדיצ'ב, עורך הדין ציון אמיר, אמר בתגובה שהמלצות המשטרה "משוללות כל יסוד משפטי".[6][7]

ב-27 בפברואר 2019 הודיעה הפרקליטות על הגשת כתבי אישום, בכפוף לשימוע, נגד ראש המכינה, יובל כאהן, והמדריך, אביב ברדיצ'ב, באשמת הריגה, ועל סגירת התיק נגד המדריכה, מחוסר אשמה.[14]

הוועדה לבחינת נושא הסדרת טיולים ופעילות החוץ במכינות הקדם צבאיותעריכה

בעקבות האסון, הקים משרד החינוך ועדה בראשות מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב ובשיתוף נציגים ממשרד הביטחון ונציגי מועצת המכינות הקדם צבאיות. מטרת הוועדה הייתה לבחון את הסדרת מערך הטיולים ופעילויות החוץ של מכינות הקדם צבאיות ב"שים לב לרצון לשמור על עצמאות המכינות ועל רוחן". בחודש יוני 2018 פרסמה הוועדה דו"ח ביניים אשר כלל המלצה של משרד החינוך שהמכינות יכפיפו את עצמן באופן וולונטארי לחוזר המנכ"ל של משרד החינוך, ובתמורה משרד החינוך יעמיד לרשותן את שירותי הלשכה לתיאום טיולים ואת שירותי חדר מצב הפועלים תחת מערכות פיקוח, בקרה ונהלים של משרד החינוך. על פי הדו"ח 48 מתוך 52 המכינות הנתונות לפיקוח משרד החינוך הסכימו לאמץ באופן זמני את הנחיות חוזר המנכ"ל של משרד החינוך. בנוסף הוחלט על הקמת צוות המורכב מנציגי משרד הביטחון, משרד החינוך ומועצת המכינות, שיגבש בעתיד נהלים מחייבים למכינות אשר יהיו שונים מהנהלים הנהוגים ביתר מערכת החינוך. בדיון על פעילות וועדה זו בוועדת החינוך של הכנסת אמר יו"ר הוועדה חבר הכנסת יעקב מרגי ש: "הוועדה שהקים משרד החינוך היא ועדה של טיוח. זו ועדה שהוקמה בחטא על ידי יועצי תקשורת ואין בוועדה הזאת שום כלום חוץ מבריחה מאחריות".


ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רביב דרקר, תחקיר "המקור" חושף: גילויים חדשים מפרשת אסון צפית, 13news, ‏18 במרץ 2019
  2. ^ יואב איתיאל‏, מזג אוויר: עליה בטמפרטורות לקראת המשך שבוע גשום וקר, באתר וואלה! NEWS‏, 23 באפריל 2018; ציידי שיטפונות היכונו, החל ממחר שיטפונות עזים באזור ים המלח, באתר "טלחופש", 24 באפריל 2018; החום בוטל, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 באפריל 2018.
  3. ^ חסן שעלאן, אחיה ראב"ד, אילנה קוריאל, אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן, דודו של ההרוג בשיטפונות: "הוא התקרב כנראה יותר מדי, החליק ונסחף", באתר ynet, 26.04.18
  4. ^ חסן שעלאן, אילנה קוריאל ואביחי מרציאנו, נהג משאית נעדר בשיטפון: "ממתינים לבשורה טובה", באתר ynet, 27.04.18
  5. ^ יאסר עוקבי, ‏כלבן משטרתי וגשש צבאי איתרו את גופתו של נהג המשאית שנעדר בערבה, באתר מעריב השבוע, 3 במאי 2018
  6. ^ 6.0 6.1 יניר ינגה ואור רביד‏, אסון השיטפון: המדריך שקיבל את ההחלטה לצאת לטיול יואשם בהריגה, באתר וואלה! NEWS‏, 13/5/2018
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 אילנה קוריאל, המלצות המשטרה באסון הנחל: המדריך יואשם בהריגה, באתר ynet, 13 במאי 2018
  8. ^ אסון בערבה: תשעה נערים ונערות נהרגו לאחר שנסחפו בשיטפון, באתר וואלה! NEWS‏, 26 באפריל 2018.
  9. ^ כוחות ההצלה בשטח: "הקבוצה ישנה בשטח, השיטפון הכה אותם ליד מדרגה", מעריב השבוע, 26 באפריל 2018.
  10. ^ יעל פוקס וכרמל שטרן, ‏אסון בערבה: הלוחמים שמאחורי החילוץ, באתר חיל האוויר הישראלי, 7 ביוני 2018;
    תיעוד: חילוץ ניצולי השיטפון בערבה, באתר ישראל היום, 9 ביוני 2018
  11. ^ יאסר עוקבי, ‏האסון בערבה: ניצב משנה יוסי תורג'מן מונה כראש צוות החקירה, באתר מעריב השבוע, 26 באפריל 2018
  12. ^ אסון השיטפון: ראש המכינה עצור בחשד לגרימת מוות ברשלנות - וואלה! חדשות, באתר וואלה! NEWS‏, 27 באפריל 2018
  13. ^ יניר ינגה ואור רביד‏, "קרוע ושבור": ראש המכינה שעשרה מחניכיה נהרגו בשיטפון התפטר, באתר וואלה! NEWS‏, 2/5/2018
  14. ^ אילנה קוריאל ואדיר ינקו, המנהל ומדריך הנערים שנספו בשיטפון יואשמו בהריגה בכפוף לשימוע, באתר ynet, 27.02.19