דני רכט
דניאל (דני) רכט הוא מפיק מוזיקלי ופזמונאי ישראלי, יועץ תוכן וחוקר תולדות תל אביב.
 | |
| לידה |
שנות ה־60 של המאה ה־20 תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| מוקד פעילות | תל אביב-יפו |
| תקופת הפעילות | מ-1985 |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת תל אביב |
  | |
ביוגרפיה עריכה
רכט נולד בתל אביב בשנות השישים של המאה ה-20, גדל בסביבת רחוב שינקין ובצפון הישן. ביתו בשכונת נווה צדק. בעשור האחרון הוא מחלק את זמנו בין תל אביב לבנגקוק.
שנות השמונים עריכה
רכט למד בתיכון עירוני ה' ובאוניברסיטת תל אביב (מדע המדינה). במקביל ללימודיו באוניברסיטה עסק במגוון עבודות ניהול והפקה בתחומי המחול, התיאטרון והמוזיקה: עדלאידע פורים בשינקין (1985), פסטיבל עכו לתיאטרון (1986 ,1987), ניהול הופעות להקת המחול הקיבוצית (1988), הופעות אנסמבל פיליפ גלאס בישראל (1988) ועוד.
בשנת 1987 הפיק רכט, בשיתוף האוזן השלישית, את הופעות להקת ז'אן קונפליקט עם הסולן רמי פורטיס, אז חבר להקת מינימל קומפקט, שהגיע מאירופה. שלוש ההופעות התקיימו במועדון הפינגווין בתל אביב ותועדו בקלטות אודיו ווידאו. בשנת 1988 הקים רכט את חברת ההפקות אדר. במסגרת זאת הפיק, בשיתוף האוזן השלישית, את הופעות האיחוד של להקת הקליק. שלוש ההופעות שהתקיימו במהלך סופשבוע אחד פתחו את מועדון זמן אמיתי. מספר חודשים לאחר מכן ראו אור בחנויות תקליט וסרט הווידאו "הקליק בזמן אמיתי" - שתיעדו את המופע. באותה השנה הפיק רכט שני אלבומים פורצי דרך. הראשון, "זכרונות סיני" של אנסמבל מזרח מערב (בשיתוף עם האוזן השלישית). השני, "הקלטת" של להקת נושאי המגבעת (בשיתוף עם האוזן השלישית ונייר הפקות).
בשנים 1986–1989 ניהל רכט את הופעות הרוק בבית ליסין. לצד אמנים כמו אהוד בנאי, קורין אלאל וסי היימן הפך המרתף העליון בבית ליסין בית לעשרות רבות של להקות צעירות בתחילת דרכן: טאטו, נושאי המגבעת, החברים של נטאשה, פונץ' ואחרים.
בשנים 1988–1990 ניהל רכט אמנותית גם את קולנוע אלנבי, בו התקיימו מופעי מוזיקה, לצד הקרנות סרטים ומועדון ריקודים. הקולנוע הישן שימש אולם בית בסיבוב ההופעות המצליח של פורטיסחרוף. לצד אמנים מחו"ל (פיטר מרפי, קורטני פיין ונוספים) התארחו על במת אלנבי מיטב האמנים בישראל.
שנות התשעים עריכה
בסוף 1989 החליט רכט להקדיש חלק מרכזי בפעילות חברת ההפקות אדר לפיתוח, הפקה וניהול אמנותי של שלוש להקת צעירות, אלמוניות אז. במסגרת עבודתו עם קובי אוז ולהקת טיפקס (בשנים 1989–1994) הופיעה הלהקה מאות הופעות. בשנת 1992 יצא אלבום הבכורה "שביל קליפות הגרעינים" (אלבום זהב) שנוצר בהשפעת תרבות הקומיקס ונכלל בו הלהיט "הרבי ג'ו כפרה" (מילים: קובי אוז ודני רכט). שנה אחר כך יצא האלבום המצליח "האחרון בעשירון התחתון" (אלבום זהב. גם אותו רכט הפיק וניהל אמנותית) עם הלהיטים "בתוך נייר עיתון", " עננה", "זמנים קטנים". ובשנת 1994 נכתב האלבום שובר השיאים "החיים שלך בלאפה" (אלבום פלטינה. יצא לאור ב-1995, בתום העבודה המשותפת של הלהקה עם רכט). בשנת 1998 חזר רכט לעבוד עם טיפקס. הוא ניהל אמנותית את "העצב עבר לגור כאן", מיני-אלבום שיצא באותה שנה. וייעץ לאלבום "דיסקו מנאייק" (אלבום זהב) שיצא שנה אחר כך.
דני רכט הפיק וניהל אמנותית את להקת רוקפור לאורך שבע שנים (1997-1990). במהלך תקופה זאת יצאו שלושה אלבומים. הראשון (1991), "רשת פרפרים" (עם הלהיטים "הכעס", " שוב לא שקט"). האחרון (1996), "בחזרה לשבלול" (אלבום זהב), הופק ויצא לחנויות לקראת פסטיבל המוזיקה NeXT שהתקיים בחודש אפריל 1996 ונפתח בהופעה חגיגית של רוקפור. גולת הכותרת בעבודתם המשותפת של רוקפור ושל רכט הוא האלבום "האיש שראה הכל" (אלבום זהב) שיצא לחנויות בפברואר 1995 אחרי שלוש שנות עבודה. האלבום שלדעת רבים הוא מאלבומי הרוק הטובים ביותר בשפה העברית, נכתב במשותף על ידי רכט והלהקה והניב רצועות כמו: "חור בלבנה", "כל כיוון", "מכונת הזמן" ועוד.
העבודה של דני רכט עם להקת כנסיית השכל נמשכה חמש שנים (1995-1990) במהלכן הופק האלבום "דברים בלחש" (אלבום זהב), אחד מאלבומי הבכורה החשובים ברוק הישראלי של שנות התשעים. עם הלהיטים: "אני מאמין", "השיר מהגן", "דברים בלחש"). שנה אחרי, ב-1994, יצא הספר-דיסק "קח שירים". שיתוף פעולה של הלהקה עם רכט ועם הצלם רונן ללנה, שהוקדש לשירת משוררים בעברית[1].
שיתוף הפעולה ההדוק בין המפיק ניצן זעירא לבין רכט הביא להקמת Banana - לייבל ההקלטות משותף לנענע דיסק ואדר הפקות. במסגרת זאת יצאו לאור האלבומים: "רעש רק רעש ק" של להקת רעש (עם הלהיטים "לעיתים", "נוסע לבד", "חנן"), "קח שירים" של להקת כנסיית השכל (בפורמט הנדיר אז של ספר-דיסק), "בחזרה לשבלול" - מחווה של רוקפור לאלבומים של אריק איינשטיין בשנים 1969–1970), אלבום הבכורה של ג'וני שועלי, "סליחות" (של רע מוכיח ואלון כהן), "תמימות" אלבומה השני של להקת רעש. ואלבומים נוספים.
בחודש אפריל 1996 ייסדו ניצן זעירא ודני רכט את פסטיבל המוזיקה NeXT שהתקיים בשנתיים הראשונות באולמות מרכז סוזן דלל בתל אביב. רכט ניהל את הפסטיבל יחד עם רמי פורטיס. בהמשך נדד הפסטיבל גם לאולמות אחרים בעיר. על במות פסטיבל המוזיקה NeXT הוצגו הפקות מקור (בחזרה לשבלול של רוקפור, אתה חברה שלי של ערן צור, שירי חנוך לוין של דודי לוי ונוספים) שגם הוקלטו ויצאו על גבי דיסקים. לצד מוזיקה ישראלית, התארחו בפסטיבלים שורה ארוכה של אורחים מחו"ל. כולם מסצנת המוזיקה האלטרנטיבית לגווניה: פיטר האמיל (ואן דר גרף ג'נרטור), ג'ון קייל, מפיק הדאב מד פרופסור, לי רנאלדו (סוניק יות'), להקת טוקסידומון, דייוויד אלן (גונג), להקת בל קאנטו ואחרים. בסמינרי NeXT שהתקיימו לצד הפסטיבל השנתי (1999-1996) התארחו בכירי תעשיית המוזיקה מהארץ ומחו"ל, לצד הקרנות סרטים וכיתות אמן. בפעילויות הסמינרים בניהולו של רכט, הושם לראשונה דגש על ההתממשקות בין עולמות המוזיקה והדיגיטל. חיבור שלא נתפס אז בטבעיות[2].
המאה ה-21 עריכה
בשנים 2001–2002 ייעץ דני רכט לחברת המוזיקה אן.אם.סי. לצד שירותי ייעוץ ופיתוח שיתופי פעולה, הפיק רכט שורה של אלבומים ואוספים. ביניהם "דנה ראתה עב"ם", אלבומה השלישי של להקת פונץ', ו"מוזיקה מהמרתף", אלבום הבכורה של להקת האנשים. בשנת 2003 יצא הפרויקט (ספר ואלבום הכפול) "שרות לאה גולדברג" בהפקת נענע דיסק ובניהולו האמנותי של רכט[3].
בשנים הבאות התמקד רכט במתן שירותי ייעוץ למגוון לקוחות (ביניהם חברות טלוויזיה, משרדי הפקה, פסטיבלים, אמנים, חברות תוכן, ועוד). ומיעט להפיק בעצמו. תהומות של דפנה בר ציון היה האלבום האחרון שיצא (2006) בהפקתו המוזיקלית של רכט. באותה השנה גם ניהל את פסטיבל "אזור התעשייה" למוזיקה ישראלית (בהפקת טבת סרטים ועיריית אשדוד)[4].
עוד קודם, החל רכט לחלק את זמנו בין תל אביב לבין בנגקוק, תאילנד. הוא למד שם ארכיטקטורה. אך עיקר זמנו הוקדש אז להקמת אנציקלופדיה עירונית לתולדות יפו ותל אביב. לאחר כמעט חמש שנות עבודה שהתמקדו בבניית ארכיון, גביית עדויות ואיסוף חומרים ויזואליים, עלה לאינטרנט בחודש יולי 2007 אתר תל אביב 100[5] המארח את האנציקלופדיה העירונית. במהלך הזמן הצטרפו אל רכט מיטב החוקרים בתחום תולדות העיר (היסטוריונים, אדריכלים, חוקרים ואנשי אקדמיה), נכתבו מאות ערכים בנושא. וכיום מהווה האנציקלופדיה מקור מידע אמין וראשון במעלה בחקר תולדות העיר העברית הראשונה. בסיס המידע של מערכת האנציקלופדיה הוא הגדול בעולם בתחומו ועשרות אנשי מקצוע נעזרים בו מדי שנה לכתיבת מאמרים, מחקרים, תיקי תיעוד ועוד.
במשך עשור (2016-2006) התנתק דני רכט מהפקת מוזיקה, סירב להצעות שונות בתחום המוזיקה שהופנו אליו, והתמקד בעריכת האנציקלופדיה העירונית. בחודש אפריל 2016, עשרים שנה לאחר יציאת "בחזרה לשבלול" של רוקפור בהפקת רכט, הציעו לו חברי הלהקה שיפיק את אלבומם הבא. אותו אלבום יצא לבסוף בשנת 2020 ושמו "ארץ עיר".
קישורים חיצוניים עריכה
- דני רכט, באתר שירונט
דני רכט, באתר Discogs (באנגלית)- דני רכט, דף שער בספרייה הלאומית
אברהם בלבן, סיבוב בעיר עם האיש שמתעד את תל-אביב, באתר הארץ, 8 בפברואר 2015
הערות שוליים עריכה
- ^ יורם חזן, משדרות עד לונדון: חמש תחנות בקריירה של כנסיית השכל, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2011
- ^ נויה כוכבי, סצנת האינדי חוזרת אל המיינסטרים, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2009
- ^ גידי אביבי, מכתב אהבה אל הידידה מרחוב ארנון, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2003
- ^ תמר סוקניק, פסטיבל מוסיקה חדש באשדוד, באתר הארץ, 26 ביוני 2006
- ^ אתר תל אביב 100- האנציקלופדיה העירונית