פתיחת התפריט הראשי

דרורה בן אב"י (22 באוקטובר 192231 בדצמבר 1981) הייתה מוותיקות עובדי קול ישראל, מנהלת חטיבת התוכניות הקלות במשך שנים רבות.

דרורה בן אב"י
אין תמונה חופשית
לידה 22 באוקטובר 1922
ירושלים, המנדט הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 בדצמבר 1981 (בגיל 59) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים גיל חובב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

קורות חייםעריכה

דרור

בדרך לירושלים
אני נמלא געגועים
לקולך ולעינייך
קרעי שמיים ועצים
נוסעים אתי אלייך.

חברו השמש והתכלת
בחזיונות תעתועים
להשיב לי את פנייך
ועוד מעט אשב מולך
ונדבר בשניים.

מתוך השיר "דרור",

לחן - שלמה ארצי, מילים - אהוד מנור, ביצוע - אילנית, פסטיבל הזמר המזרחי, 1982

נולדה בירושלים לאיתמר בן אב"י וללאה אבושדיד. בלידתה נקראה דרור, על שם אחותה הגדולה שנפטרה בגיל ארבע, ובבגרותה שינתה את שמה לדרורה. בהיותה בת חודשיים נפטר סבה אליעזר בן יהודה.

בשנות ה-50 נמנתה על צוות העובדים בתקליטיית קול ישראל. בשנת 1957 ערכה את מצעד הפזמונים "ראשון ראשון חביב" ביחד עם יורם רונן[1]. בשנת 1963 ערכה תוכנית בוקר של "שירי עצלות" ששודרה בין 6:00 ל-6:30[2]. החל מאוקטובר 1963 ערכה ביחד עם מרדכי פרימן המגיש, את תוכנית חידון הידע "טובים השניים"[3].

בשנות ה-60 וה-70 הייתה מנהלת הגל הקל בקול ישראל ובתפקידה זה הקפידה על הגייה ושפה נכונה בעברית[4]. במסגרת תפקידה הייתה אחראית על תוכניות הבידור והמוזיקה, והטביעה עליהן את חותמה האישי. בין השאר, חידשה את התוכנית "מחפשים את המטמון", והביאה את מרדכי נאור וזאב ענר לערוך ולהגיש אותה.

עוד תוכנית רדיו מקורית שיזמה הייתה "בירה ומצב רוח", תוכנית בידור בהנחיית יעקב אגמון, שהוקלטה לפני קהל במועדון התיאטרון וכללה ראיונות, הומור ומוזיקה. בנוסף לתפקידה הניהולי ערכה תוכניות שונות, ובהן: "שאלה של טעם".

ב-1976 הייתה בין היוזמים לפתיחת רשת ג', ואחראית על שיבוצם של עורכי התוכניות ומגישיהן.

חיים אישייםעריכה

בן אב"י נישאה שלוש פעמים. תחילה, ב-1942, למונרו פולארד, נוצרי[5] תושב איסט אורנג׳, העיירה בניו ג'רזי שבה התגוררה משפחת בן אב״י בימים ההם.[6]; לאחר שובה של המשפחה לארץ, בתום מלחמת העולם השנייה, היא נישאה לארכאולוג צרפתי ידוע של המזרח, אז תושב ירושלים, ז'אן פרו[7], גם הוא נוצרי[5]. לאחר גירושיה ממנו היא נישאה לקריין קול ישראל משה חובב. לשניים נולדו שני בנים: איתמר (על שם הסב) וגיל חובב. הראשון מנהל חברת הפקות, והשני הוא עתונאי ובשלן.

דרורה בן אב"י נפטרה ממחלת הסרטן בסוף שנת 1981, בהיותה בת 59. לאחר פטירתה נישא משה חובב בשנית, ולילדו קרא דרור אדם, על שמה.

הנצחתהעריכה

בין הפקותיה המרכזיות היה "פסטיבל הזמר המזרחי", ובשמו הרשמי "למנצח שיר מזמור", שנערך מדי שנה על ידי רשות השידור, בין השנים 19711982. בשנת 1982, לאחר פטירתה של דרורה בן אב"י, שונה שמו ל"דרור – למנצח שיר מזמור" כמחווה לזכרה, אולם הייתה זו גם שנתו האחרונה של הפסטיבל. השיר שזכה בו באותה שנה היה "הפרח בגני" של זוהר ארגוב.

אהוד מנור, עמיתה לעבודה בקול ישראל, כתב לזכרה את השיר "דרור", שהולחן על ידי שלמה ארצי ובוצע על ידי אילנית בהופעת אורח בפסטיבל הזמר המזרחי האחרון בשנת 1982. השיר הפך ברבות השנים לאחד השירים המזוהים עם העיר ירושלים[8].

עץ משפחהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נשמע השבוע, דבר, 22 בנובמבר 1957
  2. ^ לוח שידורי השבוע, דבר, 2 באוגוסט 1963
  3. ^ יום ד', דבר, 25 באוקטובר 1963
  4. ^ נחום ברנע, הגל הזה טעים נפלא הוא, דבר, 19 בספטמבר 1969
  5. ^ 5.0 5.1 יוסף לנג, דבר עברית!, עמ' 715.
  6. ^ הודעת נישואים, ׳ניו יורק טיימס׳, 15 ביוני 1942
  7. ^ אדרת, עופר (21 בפברואר 2013). "עתיקות בניחוח צרפתי". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-9 באוגוסט 2016. 
  8. ^ מילות השיר "דרור", באתר שירונט