אסתר אטינגר

משוררת ישראלית

אסתר אטינגר (נולדה ב־1941) היא משוררת, סופרת ומבקרת ספרות ישראלית.

אסתר אטינגר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1941 (בת 82 בערך)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה אסתר הפטקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים יאיר אטינגר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיהעריכה

אסתר אטינגר נולדה בירושלים, להורים שעלו לארץ ישראל מפולין לפני מלחמת העולם השנייה וגדלה בתל אביב. התחנכה בבית הספר בית יעקב בתל אביב. היא בוגרת האוניברסיטה העברית בספרות עברית ובהיסטוריה של עם ישראל, כן למדה בבית ספר לספרנות, עבדה במשרד החינוך והתרבות ובבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי וכן בספריה של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.

במשך שנים אחדות ערכה תוכנית ביקורת ספרים ב"קול ישראל", בנוסף ערכה והגישה אנתולוגיות ספרותיות בנושאים שונים. מלבד ספרי השירה כתבה אטינגר רומן אחד, 'פלא לילה', ושני רומנים בלשיים עם הסופרת רות אלמוג, תחת שם העט "אלמוג אטינגר". בנוסף כתבה תסריט לסדרת טלוויזיה וביקורות ספרים בעיתון הארץ ובעיתונים נוספים. בשנת 2019 יצא לאור ספרה "שלום לך דודי", שנכנס לרשימה הארוכה של פרס ספיר.

אטינגר נשואה לאהרון ואם לארבעה ילדים, בהם העיתונאי יאיר אטינגר.

פרסים והוקרהעריכה

ספריהעריכה

ספרי שיריהעריכה

  • ירוק אפשרי: שירים (תל אביב: מ. ניומן על ידי צ'ריקובר, תשמ"א 1981)
  • לפני המוזיקה: שירים (תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ו 1986) (ספרי סימן קריאה)
  • השאלת האמן: שירים (ירושלים: הוצאת כתר, 1991)
  • חיי בורגניים להפליא: שירים, (תל אביב: עם עובד, תשנ"ח 1998)
  • לילה ויום: (הקיבוץ המאוחד, 2011)
  • הכל יקר: שירים 2016-1980 (הוצאת מוסד ביאליק, 2018)

ספרי בלש וקריאהעריכה

  • שלום לך דודי, רומן, כרמל, ירושלים, 2019.
  • פלא לילה, רומן, הקיבוץ המאוחד, בני ברק, 2005.
  • אשטלינה אהובתי, רומן בלשי, מאת רות אלמוג ואסתר אטינגר, כתר, ירושלים, 2002.
  • מאהב מושלם, רומן בלשי, מאת [רות] אלמוג, [אסתר] אטינגר, כתר, ירושלים, 1995.

ספרי עיוןעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

אסתר אטינגר, באתר "מעלה"