האם איני בן אדם ואח?

האם איני בן אדם ואח? (באנגלית: ?Am I Not a Man and a Brother‏. בתרגום מילולי: 'האם איני גבר ואח?'. נקרא גם העבד המתחנן באנגלית: The supplicant slave)‏[1] הוא סמל התנועה לביטול העבדות[2] הנוצר בשנת 1787 בבריטניה. הסמל מציג דימוי של עבד שחור כבול בשלשלאות השואל באופן רטורי 'האם איני בן אדם ואח?' וזאת כדי לעורר הזדהות עם המאבק לביטול העבדות. שאלה רטורית זו הפכה למוטו התנועה לביטול העבדות[3][4][5]. הסמל נחשב למרכזי בתנועה לביטול העבדות[6][5] ובתפישת הציבור את המאבק לביטול העבדות[2], וכן היה לדימוי המפורסם ביותר של האדם השחור באמנות המאה ה-18[4].

האם איני בן אדם ואח?
?Am I Not a Man and a Brother
מידע כללי
מעצב הנרי וובר (אנ'), ויליאם הקווד (אנ'), ג'וזאיה ודג'ווד
תאריך יצירה 1787
נתונים על היצירה
מפעל מייצר Etruria Works (אנ')
מיקום אנגליה

רקע עריכה

מקורו של הדימוי באוקטובר 1787, בו חברי האגודה למען ביטול סחר העבדים (אנ') שבאנגליה נפגשו כדי לאשר את העיצוב עבור החותם שלהם[1][4]. העיצוב המקורי נעשה ככל הנראה על ידי הפסל האנגלי הנרי וובר (אנ')[5][7], ובשיתוף עם ויליאם הקווד (אנ')[7]. באותה השנה, איש העסקים והפעיל לביטול העבדות ג'וזאיה ודג'ווד, שהיה קדר במקצועו, יצר את הדימוי הזה על גבי מדליון[3][6] במסגרת מסע פרסום של התנועה לביטול העבדות[3]. המוטו 'האם איני בן אדם ואח?' מיוחס במקור לודג'ווד, ומעורבותו הרבה בייצור המדליון עשויה להעיד כי הוא היה מעורב גם בעיצוב הסופי של המדליון[5].

יצירה עריכה

היצירה מציגה גבר שחור משועבד הלובש בד לכיסוי החלציים בלבד (אנ'), רוכן על ברכו הימנית כשידיו מורמות למעלה וצמודות זו לזו[8] במחוות תחינה או תפילה[1], ושלשלאות כבדות כובלות אותו בקרסוליים ובמפרקי הידיים. מעליו מתנוססת השאלה הרטורית 'האם איני בן אדם ואח?'[1][8]. דמותו של העבד ביקשה לעורר אצל הבריטים את הדימוי העצמי שלהם כעם רחום וחנון[9]. במאה ה-18, שחורים משועבדים ומשוחררים גם יחד לא נתפשו כבני אדם שווים או כאחים שווים ללבנים. מטרת השאלה הייתה להבליט את חוסר הצדק בתפישה זו[8], והיא הזמינה את הקוראים לתפוש את האדם השחור כאדם וכאח ולא כחיה וכפראי[9]. כמו כן, בתקופת העבדות, לבנים נהגו לכנות גברים שחורים בתואר 'ילד' (באנגלית: Boy) וזאת כדי לשמר באמצעות השפה את מעמדם הנחות של השחורים, וכן כדי לאיים על השחורים ו'להעמיד אותם במקומם' כאשר הם מסכנים את הסדר הקיים. השאלה הרטורית מבקשת להציג את העבד כאדם, כגבר וכאח ולא כילד[10].

המדליון הציג את המאפיינים של העבד כפי שמתנגדי העבדות תפשו אותו: אדם שחירותו נשללה ממנו שלא בצדק, כלפיו יש להפגין הכרה ורחמים[5][6]. דמותו של העבד היא פסיבית המבקשת רחמים[5], מתחננת לחמלה[1] וקוראת לעזרתם של הפעילים לביטול העבדות[6]. הדימוי לא מציג איום, מרידה או התנגדות, ועל כן ניתן לראות בו פניה לרגשות הפטרנליסטיים (אנ') של האדם הלבן החורץ את גורלו של האדם השחור[1].

הפצה והשפעה עריכה

 
ג'וזאיה ודג'ווד

המדליון העשוי קרמיקה ייוצר במפעל כלי החרס של ודג'ווד Etruria Works (אנ')[5] בגדלים ובצבעים שונים, אולם המדליון הטיפוסי היה באורך של 3.5 ס"מ לערך ובצבעי שחור לבן[5]. המדליון הופץ בהרחבה על ידי ודג'ווד[1] שככל הנראה נשא בעלויות הייצור וההפצה[5]. העתקים של המדליון הופצו על ידי קדרים נוספים באזור התעשייה של קדרי סטפורדשייר (אנ')[5]. העובדה שבתי חרושת אחרים העתיקו וייצרו את המדליון הזה עשויה להעיד על התמיכה הציבורית הרבה לה זכה במסע הפרסום[6]. לפי הערכה אחת, 200,000 מדליונים הופצו בתקופה בה אוכלוסיית אנגליה עמדה על פחות משמונה מיליון תושבים[6].

 
הסמל בגרסה הנשית: האם איני אישה ואחות?

המדליון היה לרכיב מרכזי בקמפיין של האגודה למען ביטול סחר העבדים[9]. מתנגדי עבדות בכל העולם עשו שימוש במוטו שלו כדי לעורר הזדהות עם העבדים ומאבקם, וכן כדי לעורר בקרב הציבור תחושת אחריות לגורלם[11]. המדליון, שיוצר במקור עבור הפעילים בתנועה לביטול העבדות כדרך להזדהות עם המאבק[5], הפך לפריט אופנה פופולרי בקרב הציבור המתנגד לעבדות[9][1][4], והוא עזר לגייס תומכים בתנועה לביטול העבדות[4]. בבריטניה ובארצות הברית הדימוי הופיע על מדליונים, מטבעות, עלונים, חוברות, ציורים, הדפסים, תכשיטים, כלי חרסינה, כלי אוכל, כדים, פסלונים, חפתים וקישוטים לבית[1][12][6][7]. אזרחים שתמכו במאבק לביטול העבדות רכשו מוצרים שונים המציגים את הסמל כדי שיוכלו להפגין את ההזדהות שלהם עם המאבק[1] ועם ערכיו[6]. לפי הפעיל לביטול העבדות, תומאס קלארקסון, גברים החזיקו בקופסאות הרחה (אנ') עם הדימוי הזה, בעוד נשים ענדו צמידים וסיכות שיער המציגים את הדימוי[4][5]. לדבריו, הדימוי עורר את תשומת ליבם של האזרחים למצבם של העבדים והטה את עמדתם לטובת העבדים[1]. במסגרת הקמפיין, ודג'ווד שלח באופן אישי את המדליון לאישים בולטים התומכים בתנועה לביטול העבדות, ביניהם בנג'מין פרנקלין[6] שכיהן באותה העת כנשיא התנועה לביטול העבדות בפנסילבניה (אנ')[4][8]. פרנקלין אמר על המדליון: 'ייתכן שיש לו השפעה זהה לזו של העלון הכתוב בצורה הטובה ביותר המבקש חסד לאנשים המדוכאים'[1][4].

בשנת 1837, התנועה לביטול העבודה באמריקה פרסמה את השיר Our Countrymen in Chains שכתב המשורר ג'ון גרינליף וויטייר (אנ'), ומעליו הסמל של העבד המתחנן[7]. בשנת 1848, פעיל בתנועה לביטול העבדות והעבד לשעבר, ויליאם וולס בראון (אנ'), פרסם את שירו 'האם איני בן אדם ואח?'[9]. בשנות השלושים של המאה ה-19, נשים בתנועה לביטול העבדות בבריטניה יצרו את הגרסה הנשית "האם איני אישה ואחות?'. סמל זה שימש נשים בתנועה לביטול העבדות בבריטניה ובארצות הברית[13]. המטרה בשאלה הרטורית הייתה לאחד בין נשים לבנות לנשים שחורות ולקדם את התפישה לפיה גם לבנות וגם שחורות הן בנות אדם[13]. כמו כן, הסמל בגרסה הנשית קישר בין התנועה לביטול העבדות ובין התנועה לשחרור האישה[2]. בשנת 1851, הפעילה לביטול העבדות, סוג'ורנר טרות', נאמה נאום שזכה לשם 'האם איני אישה?' (אנ').

בתרבות עריכה

  • במסגרת מחלוקת ההיפוקרטוס הגדולה (אנ'), המגזין הסאטירי פאנץ' פרסם ב-18 במאי 1861 איור של גורילה עומדת על שתי רגליה ועל גופה תלוי שלט "האם איני אדם ואח?"[14].
  • בשנת 1981, פרופ' בל הוקס הוציאה לאור את ספרה Ain’t I a Woman?: Black Women and Feminism (אנ').
  • סמל העבד המתחנן הפך לסמליל הלא רשמי של התנועה לביטול העבדות במאה ה-21[1].
  • בשנת 2010, האמן קן קינג (Ken King) יצר מדליון שכל הכנסותיו הוקדשו לתנועה נגד סחר בילדים וילדות. על המדליון מופיעה דמות של ילדה עם שאלה רטורית "האם איני בת ואחות?". במדליון זה, דמות הילדה חצי עירומה, יחפה וקוברת את ראשה בין ברכיה[1].
  • בשנת 2012, האמן ניקולס למפרט (Nicolas Lampert) יצר את היצירה 'Am I Not a Man and a Brother REDUX' בה מופיע דימוי של עבד שחור עם שלשלאות קרועות, האוחז במקל ומכה את האדון השכוב על הארץ, כשהשוט שלו לצידו. רגלו של העבד דורכת על החזה של האדון. דימוי זה מציג נרטיב אקטיבי המתנגד לנרטיב המקורי הפסיבי והמתרפס[1].

גלריה עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 Zoe Trodd (2013) Am I Still Not a Man and a Brother? Protest Memoryin Contemporary Antislavery Visual Culture, Slavery & Abolition, 34:2, 338-352
  2. ^ 1 2 3 Topic two: The image of the supplicant slave: advert or advocate?, archives.history.ac.uk
  3. ^ 1 2 3 Williams, Carolyn. "“Am I Not a Man and a Brother?”“Am I Not a Woman and a Sister?”: The trans Atlantic Crusade against the Slave Trade and Slavery." Caribbean quarterly 56.1-2 (2010): 107-126.
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 David Dabydeen, The Black Figure in 18th-century Art, Last updated 2011-02-17, www.bbc.co.uk
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 Guyatt, Mary. "The Wedgwood slave medallion: values in eighteenth-century design." Journal of Design History 13.2 (2000): 93-105
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Johnstone, Owain. "Legal object commentary: anti-slavery medallion." N. Ir. Legal Q. 68 (2017): 271.
  7. ^ 1 2 3 4 Staidum Jr, Frederick C. "“Are We MEN!!” Blackness,(Non) masculinities, and the Grammar of the Interrogative in Early Anti-slavery Discourse." The Black Scholar 49.2 (2019): 11-26.
  8. ^ 1 2 3 4 Davis, Thomas J. "Am I Not a Man and a Brother? The Antislavery Crusade of Revolutionary America, 1688-1788." (1978): 70-73
  9. ^ 1 2 3 4 5 Barclay, John MG. "Am I not a Man and a Brother? 'The Bible and the British Anti-Slavery Campaign." The Expository Times 119.1 (2007): 3-14.
  10. ^ CERTIFICATE OF INTERESTED PERSONS AND CORPORATE DISCLOSURE STATEMENT PURSUANT TO FED. R. APP. P. 26.1 AND 11TH CIR. R. 26.1-1 No. 08-16135-BB John Hithon v. Tyson Foods, Inc. C-1 of 4
  11. ^ Rohrbach, Augusta. "“Truth Stranger and Stronger than Fiction”: Reexamining William Lloyd Garrison’s The Liberator." Truth Stranger Than Fiction. Palgrave Macmillan, New York, 2002. 1-27
  12. ^ Micheletti, Michele. "The moral force of consumption and capitalism: anti-slavery and anti-sweatshop." (2007).
  13. ^ 1 2 Women's Rights and Transatlantic Antislavery in the Era of Emancipation,P. 134
  14. ^ Monkeyana, PunchMay 1861, mathcs.clarku.edu