האנו מיקולה

האנו אולבי מיקולהפינית: Hannu Olavi Mikkola;‏ 24 במאי 194226 בפברואר 2021) היה אלוף עולם בראלי. הוא ניצח שבע פעמים בראלי 1,000 האגמים בפינלנד ובראלי בריטניה ארבע פעמים.

האנו מיקולה
Hannu Mikkola
האנו מיקולה (משמאל) ב־2014
האנו מיקולה (משמאל) ב־2014
לידה 24 במאי 1942
יואנסו, פינלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בפברואר 2021 (בגיל 78)
הלסינקי, פינלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום פינלנדפינלנד פיני
קריירת אליפות העולם בראלי
אליפויות 1 (1983)
מרוצים 123
ניצחונות 18
פודיומים 44
נקודות בקריירה 655
ניצחונות במקטעים 666
קבוצות פורד, טויוטה, אאודי, מאזדה, סובארו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קריירהעריכה

 
הפורד אסקורט RS1600 של מיקולה, זוכת גביע העולם בראלי ב־1970

מיקולה נולד ביואנסו, פינלנד. קריירת הראלי שלו התפרסה על פני 31 שנים, החל בוולוו Volvo PV544 ב־1963, אך התקופה המוצלחת ביותר שלו הייתה בשנות השבעים והשמונים. בשנות השבעים היה מיקולה מהמובילים בכמה אירועים בינלאומיים, לרוב בפורד אסקורט. הוא הפך לנהג הראשון מעבר לים שזכה בבראלי ספארי בשנת 1972 עם הנווט גאנר פאלם, שוב באסקורט.[1] בשנת 1979 היה מתמודד רציני לתואר אלוף העולם בראלי, ובסופו של דבר סיים במקום השני, רק נקודה אחת מאחורי האלוף, ביורן וולדגרד.[2]

בשנת 1977 הצטרף למיקולה הנווט השוודי ארנה הרץ והזוג הפך מהר מאוד למתחרה משמעותי תוך שהם זוכים באליפות הראלי הבריטית בשנת 1978 בפורד אסקורט. השותפות של מיקולה עם הרץ נמשכה שלוש עשרה שנים, עד לסוף עונת 1990. ב־1991 הצטרף אליו ג'וני ג'ונסון.

מיקולה שוב היה במקום השני עם פורד ב־1980 וב־1981 עבר לאאודי כדי לנהוג באאודי קוואטרו המהפכנית בעלת הנעה לארבעת הגלגלים. השותפות הצליחה מלכתחילה: מיקולה הוביל את ראלי מונטה קרלו, האירוע הראשון של אאודי, עד שתאונה הוציאה אותו מהאירוע. אף על פי שניצח באופן משכנע בראלי השני בשוודיה ובראלי בריטניה, בעיות אמינות בקוואטרו איפשרו למיקולה להגיע רק למקום השלישי באליפות הנהגים. בעונת שלאחר מכן הוא ניצח בראלי 1000 האגמים ובבריטניה אך לא הצליח לשפר ושוב סיים במקום השלישי באליפות, אחרי וולטר רוהל מאופל וחברתו לקבוצה מישל מוטון.

 
מיקולה עם הקוואטרו S1 בראלי מונטה קרלו של 1986

1983 הייתה לשנה של מיקולה. ארבעה ניצחונות ושלוש סיומות במקום שני הביאו אותו ואת הנווט ארנה הרץ לתואר אלופי העולם. ב־1984 הגיע למקום שני באליפות מאחורי חברו לקבוצה סטיג בלומקוויסט ב־1985 לעומת זאת התמודד רק בארבע מרוצים, ועם שלוש פרישות ומקום רביעי, סיים רק במקום ה־22. מיקולה נשאר עם אאודי עד עונת 1987 וניצח בראלי ספארי עם האאודי 200 מקטגוריה A שהפכה לקטגוריה הבכירה לאחר ביטולה של קטגוריה B. לאחר מכן עבר למאזדה.

הוא נשאר עם מאזדה עד שפרש למחצה בשנת 1991. הוא המשיך להתחרות בצורה ספורדית במסגרת בינ"ל עד שפרש סופית ב־1993.[1] מיקולה עשה כמה הופעות קצרות מאז, כולל הופעה בחגיגת ה־25 שנה לראלי לונדון־מקסיקו 1970 (מיקולה ניצח הן באירוע המקורי והן באירוע החוזר בשנת 1995) והתמודד בראלי לונדון־סידני בשנת 2000 בו התאחד מחדש עם הפורד אסקורט RS1600 איתה ניצח בראלי 1000 האגמים בשנת 1968. לצידו ישב בנו הבכור יוהא מיקולה.[3]

בספטמבר 2008, מיקולה השתתף בראלי על שם קולין מקריי שהיווה חלק מסבב אליפות הראלי הסקוטית. הוא היה אחד ממספר אלופי עולם לשעבר שהשתתפו באירוע לזכרו של מקריי שנהרג בתאונת מסוק בשנת 2007. בשנת 2011 הוכנס מיקולה להיכל התהילה של הראלי יחד עם וולטר רוהל.[4]

טריוויהעריכה

האנו מיקולה היה מעורב בראלי הבינלאומי היחיד שהסתיים בתיקו מוחלט. בראלי Burmah International שנערך בסקוטלנד ב־1978 סיימו מיקולה וראסל ברוקס עם אותה תוצאה, מיקולה הוכרז כמנצח על בסיס הזמן בקטע האחרון בו היה מהיר יותר.[5]

זכייה באליפות העולם בגיל 41 הפכה את מיקולה לאלוף המבוגר ביותר נכון ל־2021.

מיקולה נפטר ב-26 בפברואר 2021.

תוצאותעריכה

אליפות העולם בראליעריכה

שנה קבוצה רכב 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 מיקום נקודות
1973 האנו מיקולה פורד אסקורט RS 1600 MKI מונקו 
4
שוודיה  פורטוגל  קניה 
פרש
- -
פיג'ו 504 TI מרוקו 
פרש
וולוו 142 יוון  פולין  פינלנד 
פרש
אוסטריה  איטליה  ארצות הברית 
פורד פורד אסקורט RS 1600 MKI בריטניה 
פרש
צרפת 
1974 האנו מיקולה פיג'ו 504 מונקו 
בוטל
שוודיה 
בוטל
פורטוגל  קניה 
פרש
יוון 
c
- -
פורד פורד אסקורט RS 1600 MKI פינלנד 
1
איטליה  קנדה  ארצות הברית  בריטניה 
פרש
צרפת 
1975 פיאט ראלי פיאט 124 אבארת' ראלי מונקו 
2
- -
האנו מיקולה שוודיה 
פרש
פורטוגל 
2
פיג'ו 504 קניה 
פרש
יוון  מרוקו 
1
HM-Racing טויוטה קורולה Levin TE 27 פינלנד 
1
איטליה  צרפת 
טויוטה טויוטה סליקה בריטניה 
פרש
1976 האנו מיקולה אופל קדט GT/E מונקו 
פרש
שוודיה  - -
טויוטה קורולה Levin TE 27 פורטוגל 
פרש
יוון 
פרש
פיג'ו 504 V6 קופה קניה 
פרש
מרוקו 
פרש
HM-Racing טויוטה סליקה 2000 GT פינלנד 
3
איטליה 
טויוטה בריטניה בריטניה 
פרש
האנו מיקולה פיג'ו 104 ZS FRA
10
1977 האנו מיקולה טויוטה קורולה Levin TE 27 מונקו  שוודיה 
פרש
- -
טויוטה סליקה 2000 GT פורטוגל 
פרש
יוון 
פרש
פינלנד 
פרש
קנדה  איטליה  צרפת  בריטניה 
2
פיג'ו 504 קניה 
פרש
ניו זילנד 
1978 האנו מיקולה פורד אסקורט RS 1800 MKII מונקו  שוודיה 
2
קניה  פורטוגל 
2
יוון  3 30
פורד פינלנד 
פרש
קנדה  איטליה  חוף השנהב  צרפת 
Eaton Yale בריטניה 
1
1979 פורד פורד אסקורט RS 1800 MKII מונקו 
5
שוודיה 
5
פורטוגל 
1
פינלנד 
פרש
קנדה  איטליה  צרפת  בריטניה 
1
2 111
D.T. Dobie / דיימלר בנץ מרצדס־בנץ 450 SLC פורטוגל 
2
חוף השנהב 
1
רות'מנס פורד אסקורט RS 1800 MKII יוון 
פרש
Masport ניו זילנד 
1
1980 Esso פורשה 911 SC מונקו 
פרש
2 64
רות'מנס פורד אסקורט RS 1800 MKII שוודיה 
4
פורטוגל 
פרש
יוון 
פרש
איטליה 
3
צרפת  בריטניה 
2
D.T. Dobie / דיימלר בנץ מרצדס־בנץ 450 SLC קניה 
פרש
ארגנטינה 
2
ניו זילנד 
3
חוף השנהב 
פרש
טויוטה אירופה טויוטה סליקה 2000 GT פינלנד 
פרש
1981 אאודי ספורט אאודי קוואטרו מונקו 
פרש
שוודיה 
1
פורטוגל 
פרש
קניה  צרפת 
פרש
יוון 
פרש
ארגנטינה  ברזיל  פינלנד 
3
איטליה 
4
חוף השנהב  בריטניה 
1
3 62
1982 אאודי ספורט אאודי קוואטרו מונקו 
2
שוודיה 
16
פורטוגל 
פרש
קניה  צרפת 
פרש
יוון 
פרש
ניו זילנד 
פרש
ברזיל 
פרש
פינלנד 
1
איטליה 
2
חוף השנהב 
פרש
בריטניה 
1
3 70
1983 אאודי ספורט אאודי קוואטרו A1 מונקו 
4
שוודיה 
1
פורטוגל 
1
קניה 
2
1 125
אאודי קוואטרו A2 צרפת 
פרש
יוון 
פרש
ניו זילנד 
פרש
ארגנטינה 
1
פינלנד 
1
איטליה 
פרש
חוף השנהב 
2
בריטניה 
2
1984 אאודי ספורט אאודי קוואטרו A2 מונקו 
3
שוודיה  פורטוגל 
1
קניה 
3
צרפת  יוון 
2
ניו זילנד 
3
ארגנטינה 
2
איטליה  חוף השנהב 
2
בריטניה 
2
2 104
אאודי קוואטרו ספורט פינלנד 
פרש
1985 אאודי ספורט אאודי קוואטרו ספורט מונקו  שוודיה 
4
פורטוגל  קניה 
פרש
צרפת  יוון  ניו זילנד  ארגנטינה  22 10
אאודי קוואטרו ספורט E2 פינלנד 
פרש
איטליה  חוף השנהב  בריטניה 
פרש
1986 אאודי ספורט אאודי קוואטרו ספורט E2 מונקו 
3
שוודיה  פורטוגל  קניה  צרפת  יוון  ניו זילנד  ארגנטינה  פינלנד  חוף השנהב  איטליה  בריטניה  ארצות הברית  18 12
1987 אאודי ספורט אאודי 200 קוואטרו מונקו  שוודיה  פורטוגל  קניה 
1
צרפת  יוון 
3
ארצות הברית  ניו זילנד  ארגנטינה  פינלנד 
פרש
חוף השנהב  איטליה  בריטניה  8 32
1988 מאזדה אירופה מאזדה 323 4WD מונקו 
פרש
שוודיה 
פרש
פורטוגל 
4
יוון 
פרש
ארצות הברית  ניו זילנד  ארגנטינה  פינלנד 
פרש
חוף השנהב  איטליה  בריטניה 
פרש
30 10
GM Euro Sport אופל קדט GSI קניה 
פרש
צרפת 
1989 מאזדה אירופה מאזדה 323 4WD שוודיה  מונקו 
4
פורטוגל  קניה  צרפת  יוון  ניו זילנד  ארגנטינה  פינלנד 
פרש
אוסטרליה  איטליה  חוף השנהב  בריטניה 
9
27 12
1990 מאזדה אירופה מאזדה 323 4WD מונקו 
פרש
פורטוגל 
6
קניה  צרפת  יוון  ניו זילנד  ארגנטינה  פינלנד 
פרש
אוסטרליה  איטליה  חוף השנהב  34 6
מאזדה 323 GTX בריטניה 
פרש
1991 מאזדה אירופה מאזדה 323 GTX מונקו 
פרש
שוודיה 
7
פורטוגל 
פרש
קניה  צרפת  יוון 
8
ניו זילנד  ארגנטינה  פינלנד 
פרש
אוסטרליה  איטליה  חוף השנהב  ספרד  בריטניה 
7
25 11
1993 סובארו 555 סובארו לגאסי RS מונקו  שוודיה 
פרש
פורטוגל  קניה  צרפת  יוון  ארגנטינה  ניו זילנד  38 4
טויוטה קסטרול טויוטה סליקה טורבו 4WD פינלנד 
7
אוסטרליה  איטליה  ספרד 

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא האנו מיקולה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 Peter Whitten, Interview: 1983 World Rally Champion, Hannu Mikkola, RallySport Magazine, ‏2018-02-05 (באנגלית)
  2. ^ Hannu Mikkola, Rally Group B Shrine, ‏2016-01-21 (באנגלית)
  3. ^ drive.com.au, Mikkola and son tackle London-Sydney 2000, Drive, ‏2016-10-10 (באנגלית)
  4. ^ New Inductees to Rally Hall of Fame, web.archive.org, ‏2011-04-30
  5. ^ Burmah International Rally | Motor Sport Magazine Archive, Motor Sport Magazine, ‏2014-07-07 (באנגלית)