ויקיפדיה

סובארו

יצרנית כלי רכב יפנית

סוּבארוּ (ביפנית: スバル, באנגלית: Subaru) היא חטיבה לייצור כלי תחבורה השייכת לקונצרן היפני "חברת סובארו" (שנודע בעבר בשם "פוג'י תעשיות כבדות בע"מ" – Fuji Heavy Industries Ltd). פירוש המילה סובארו ביפנית הוא איחוד, וכן היא מתארת את צביר הכוכבים פליאדות (בעברית: "כימה"). החל משנת 2008 מחזיקה טויוטה ב-16.5% מפוג'י תעשיות כבדות.

סובארו
スバル
נתונים כלליים
מייסדים Chikuhei Nakajima, נקג'ימה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1953–הווה (כ־71 שנים)
חברת אם חברת סובארו
מיקום המטה Ebisu עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי יפןיפן טוקיו, יפן
ענפי תעשייה תעשיית הרכב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים מכוניות
הכנסות 23.398 מיליארד דולר (ינואר 2015)[1]
מנכ"ל יוסוקאי יושינאגה
עובדים 28,545 (2014)[1]
 
www.subaru-global.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

 
דגם "1000" מודל 1966
 
דגם ליאונה (וגם "DL") סדאן מודל 1980
 
דגם אימפרזה WRX דור שני, מודל 2003
 
דגם פורסטר מודל 2011

שורשיה של פוג'י תעשיות כבדות נעוצים בחברת נאקג'ימה היפנית לייצור מטוסים שפעלה לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה. היא הייתה החברה האחראית לבניית חלק ניכר ממנועי מטוסי הקרב היפני שנלחמו במלחמת העולם השנייה.[2] מרבית המפעלים ישבו בטוקיו וסביבתה. לאחר המלחמה פורקה החברה ל-12 חברות קטנות, אך בשנת 1953 התמזגו חמש מן החברות ויצרו את פוג'י תעשיות כבדות. החברה החדשה בחרה בסמל של חמישה כוכבים שייצג את חמש החברות. היא בחרה להתמקד בתעשיית הרכב והפנתה את מאמציה לפיתוח מכונית ראשונה, אך גם פנתה לתחומים טכנולוגיים נוספים. ייצור כלי הרכב מנוהל מאז תחת חטיבת סובארו.

הדגם הראשון של החברה החל להימכר בשנת 1958, תחת השם "סובארו 360 מיניקאר". בתחילת דרכה ייצרה החברה דגמים קטנים, בהתאם לדרישות השוק היפני. בשנת 1966 הציגה סובארו את הדגם "1000" שהיה ביפן למכונית הראשונה בייצור המוני שהציעה הנעה קדמית. דגם זה גם היה הראשון של סובארו שהשתמש במנוע בוקסר, ומאז כמעט כל דגמי סובארו משתמשים במנוע מסוג זה, המצטיין באמינות גבוהה, פעולה חלקה ומרכז כובד נמוך יחסית.

בתחילת שנות ה-70 הוחלט בסובארו לנסות ולהרחיב את שוקי היעד, באמצעות מכוניות גדולות ובאמצעות טכנולוגיה שחשבו שתקסום לרוכשים המתגוררים בארצות גשומות או מושלגות: הנעה בכל הגלגלים. דגם הליאונה הושק לראשונה ביוני 1971 ובספטמבר 1972 הושקה הליאונה סטיישן 4WD, עד לאותו זמן, הנעה כפולה הייתה קיימת רק ברכבי שטח. בכך הפכה סובארו להיות הראשונה בעולם להציע מכונית נוסעים בעלת הנעה לכל ארבעת הגלגלים. ב-1984 הציגה סובארו תיבת הילוכים אוטומטית רציפה אלקטרונית (ECVT), שהצטיינה בחלקות ובצריכת דלק טובה יותר.

ב-1994 הוצג דגם קומפקטי חדש בשם אימפרזה ובמקביל אליו הוצג האימפרזה טורבו GT ששילב ביצועי-על באמצעות מנוע טורבו חזק, עם אחיזת כביש גבוהה באמצעות הנעה לכל ארבעת הגלגלים. שילוב תכונות זה היה מוכר עד אז רק במכוניות ספורט ייעודיות או בגרסאות ספורטיביות יקרות לדגמי סדאן גרמניים, וסובארו הצליחה לספק זאת במחיר נמוך באופן משמעותי. דגמי האימפרזה WRX ו-STi המשיכו את דרכה של ה-GT.

בשנת 1997 הוצג דגם ה'פורסטר' שהיה מראשוני רכבי הפנאי שאיפשרו ביצועים של מכונית פרטית בדרכים סלולות, ואפשרות ירידה לשבילים. הפורסטר התבסס על שילדת האימפרזה והיה בעל מבנה של מכונית סטיישן מוגבהת.

בשנת 2007 הציגה סובארו לראשונה בתולדותיה מנוע דיזל – טורבו דיזל במבנה בוקסר.

במרץ 2011 פקדה את יפן רעידת אדמה חזקה מלווה בגלי צונאמי. כתוצאה מכך נפגעו קשה גם מפעלי סובארו והייצור בהם ירד ל-30% בהשוואה לחודש המקביל בשנת 2010.[3] הפגיעה בייצור הובילה למחסור גדול באספקת כלי רכב לשווקים השונים. כתוצאה מכך דגם האימפרזה החדש, שתוכנן לצאת ביולי אותה שנה, הושק בסופו של דבר רק בתחילת 2013.[4]

בשנת 2012 הושק דגם ה-BRZ, שפותח בשיתוף עם טויוטה (נמכר כטויוטה GT86). אז גם ציינה סובארו 40 שנה למערכת ההנעה הכפולה לכל הגלגלים (4X4).

כלי רכב היברידיים עריכה

בשנת 2003 בנתה סובארו מכונית קונספט, בתצורת מכונית הספורט ההיברידית סובראו B9 Scrambler.

בשנת 2013 השיקה סובארו דגם היברידי של סובארו XV. ביולי 2015 הוחל בשיווק דגם היברידי של אימפרזה ספורט.[5]

בארצות הברית עריכה

בשנת 1968 הקימה פוג'י תעשיות כבדות בפילדלפיה את Subaru of America האחראית על הפצה של רכבי החברה ושל חלקי חילוף בכל רחבי ארצות הברית. הדגם הראשון של החברה שנמכר בארצות הברית היה 360 מיני ומחירו עמד 1,297 דולר.[6] בשנת 1987 הוחל בבניית מפעל ייצור של החברה בשיתוף חברת איסוזו באינדיאנה. בשנת 2014 עברו מכירות החברה בארצות הברית לראשונה את רף ה-500 אלף כלי הרכב וקבעו שיא מכירות חדש עבור החברה. זאת הייתה השנה השביעית ברציפות בה החברה משפרת את שיא המכירות השנתי שלה.[7]

בישראל עריכה

  ערך מורחב – יפנאוטו

בשנות ה-70 וה-80 בעקבות החרם הערבי מרבית יצרניות הרכב הגדולות במזרח הרחוק נמנעו מליצא לישראל את המותגים שלהם ע"מ שלא להיפגע מעצירת מכירות בשוקי מדינות ערב הגדולות. סובארו, יצרנית הרכב היפני השביעית בגודלה (אחרי טויוטה, ניסאן, הונדה, מאזדה, סוזוקי ומיצובישי) לא נכנעה לחרם ובזכות ראשוניותה בשוק הישראלי ואמינות כלי הרכב שלה הפכה לאחד מהמותגים הפופולרים בישראל. ב-1973 הפך השוק הישראלי לשני בגודלו עבור סובארו בעולם אחרי ארצות הברית.

החל מ-1969[8][9] הייתה סובארו למעשה אחת המכוניות היפניות הראשונות שיובאו לישראל. הדגם הראשון ששווק היה ה-סובארו 360 ובסמיכות ה-סובארו FF-1, בגרסת 4 דלתות שהיה הרכב המשפחתי הראשון שיובא מיפן ונחל הצלחה גדולה בארץ.[10] מחירה הזול ואמינותה הגבוהה הפכו אותה לפופולרית מאוד,.[11] דגם הליאונה (שכונה בישראל בפשטות "סובארו") היה הדגם הנפוץ ביותר. ב-1980 נעו בכבישי הארץ 40,000 מכוניות סובארו בסך הכל[12] וב-1983 100,000 מכוניות.[13]

בשנות ה-80 מכרה סובארו בישראל 25,000 מכוניות בשנה והחזיקה כ-30% משוק הרכב בישראל.[14] בין היתר שווקה מכונית ספורט מדגם סובארו XT.

בתחילת שנות ה-90 החלה סובארו לאבד את נתח השוק הגדול שהיה לה, בעיקר עקב כניסתם של יצרנים יפניים נוספים לישראל (בעקבות החלשותו של החרם הערבי), ובראשם מיצובישי, שעקפה לראשונה את סובארו בטבלת המכירות בספטמבר 1991.[15] באמצע אותו עשור עבר השוק הישראלי לשליטה של חברת מאזדה ומכירות סובארו דורגו בדרך כלל במקום חמישי עד עשירי.[16] עם זאת, הפופולריות של סובארו בעבר אפשרה לה להחזיק בתואר הרכב הנפוץ ביותר על כבישי ישראל עד לשנת 2005. בשנת 2007 מכרה סובארו קרוב ל-10,000 מכוניות בישראל.

רעידת האדמה שפקדה את יפן בשנת 2011 השפיעה גם על השוק הישראלי – המחסור בכלי רכב, במיוחד בדגם האימפרזה, שהיה אחד הדגמים הנמכרים של החברה הוביל לכך ששנת 2012 הייתה השנה החלשה ביותר מבחינת מכירות מאז ראשית שנות ה-70'. בשנת 2012 מכרה רק 1,746 כלי רכב.[17]

בשנת 2013 נמכרה חברת יפנאוטו לאיש העסקים מיכאל לוי, בעליה של חברת סמלת (סוכנות מכוניות לים התיכון), יבואנית פיאט.[18]

מאז דצמבר 2019 מוביל כדורגלן העבר אייל ברקוביץ קמפיין פרסומי לחברת סובארו.

נתוני מכירות עריכה

על פי נתוני קארזון (עיבוד מאגר רכבים פרטים ומסחרים עד 3.5 טון)[19]:

שנה מכירות מיקום כללי % שינוי
2019 4,435 15 -24.0
2018 5,839 16 -12.4
2017 6,664 15 -13.8
2016 7,727 14 1.1
2015 7,646 12 76.0
2014 4,344 17 80.4
2013 2,408 19 33.9
2012 1,799 20 -43.7
2011 3,193 19 -28.9
2010 4,489 17 -21.4

טכנולוגיה משולבת עריכה

סובארו מציינת שני יתרונות טכנולוגיים מרכזיים: הראשון- הנעה של 4X4 לכל ארבעת הגלגלים באופן קבוע[20] ולא רק בירידה לשטח, או בטווחי מהירות משתנים[21] והשני הוא שימוש בכל הדגמים במנועי בוקסר[22] שהומצאו על ידי קארל בנץ. בשונה ממנועים רגילים מתאפיינים מנועי בוקסר בבוכנות דחיפה אופקיות המאפשרות להעביר תפוקה ישירה לתיבת ההילוכים. למנועים אלה מרכז כובד נמוך, מה שמשפר את יציבות כלי הרכב בהם הם מותקנים. טכנולוגיית ההנעה הכפולה ידועה ככזו הקיימת רק בדגמי שטח וספורט מופיעה בכלל הדגמים של חברת סובארו.

דגמים נוכחיים עריכה

שטח ופנאי עריכה

  • סובארו קרוסטרק – SUV, קרוסאובר המבוסס על הדגם xv. הגרסה האחרונה הושקה ב 2022 וכוללת מערכות בטיחות ומלטימדיה ייחודיות וכן יכולות ירידה לשטח בזכות מערכת ההנעה הכפולה שהיא מצויידת. משווקת עם מנוע 'בוקסר' אטמוסרפי בנפח 2.0 ל' המפיק 152 כ"ס ומשודך לתיבה רציפה.
  • סובארו פורסטר – קרוסאובר המיוצר מאז שנת 1998. בגרסאות הראשונות היה בעל יכולת מוגבלת לנסיעה בשטח, החל מהדור השלישי שהוצג ב-2009 השתפרו מאוד יכולות השטח שלו והדור החמישי שהושק ב 2018 בעל יכולות שטח ומערכות בטיחות מתקדמות , הדור השישי צפוי להיות מושק בסוף שנת 2024.
  • סובארו איבולטיס - אבולטיס הוא רכב פנאי גדול עם מימד אורך של 500 ס"מ ובסיס גלגלים של 289 ס"מ, בארץ הוא מוצע עם שני סידורי הושבה: גרסת הבסיס עם שמונה מקומות (2+3+3) וברמת הגימור גבוהה המגיעה עם שבעה מקומות ישיבה (2+2+3) כאשר בשורה השניה ישנם שני מושבי "קפטן" מרווחים. מצוייד במנוע 2.4 ל' מודגש (בוקסר, 4 ציל') המפיק 260 כ"ס ו-38.3 קג"מ. השיווק בישראל החל בחודש נובמבר 2020, ובמרץ 2023 החל שיווק הדגם לאחר מתיחת פנים.
  • סובארו אאוטבק – רכב פנאי בגודל בינוני (D-SUV) המיוצר מאז שנת 1995. בדומה לעבר, מדובר בגרסת פנאי מוגבהת של סובארו לגאסי סטיישן. כיום משווק הדור השישי של סובארו אאוטבק המבוסס על הפלטפורמה הגלובלית העדכנית של היצרנית אותה הוא חולק עם סובארו פורסטר, איבולטיס ואחרים. מידותיו דומות לשל הדור היוצא, עם זאת עם אורך של 486 ס"מ מדובר ברכב גדול למדי וארוך מהדור היוצא בכ-4.5 ס"מ. בישראל אאוטבק מוצע עם מנוע בנזין אטמוספרי בנפח 2.5 ל' המפיק 170 כ"ס. תיבת ההילוכים רציפה וההנעה כפולה קבועה.
  • סובארו אסנט - SUV, קרוסאובר מיוצר משנת 2018 ומשווק בישראל משנת 2020.

ספורט עריכה

  • BRZ – רכב ספורט שנוצר בשיתוף פעולה עם טויוטה החל משנת 2012. ה-BRZ משווקת עם ותיבת הילוכים ידנית בעלת שישה הילוכים קצרים הנשלטים על ידי בורר הילוכים המספק תנועה קצרה ומאפשר מעבר זריז בין ההילוכים בגרסה הידנית וכן עם תיבת הילוכים אוטומטית. מונע על ידי מנוע בוקסר בטכנולוגיית הזרקת דלק ישירה בנפח 2.4 ליטרים המפיק 228 כ"ס ומומנט של 25.5  קג"מ

ספורט מוטורי עריכה

אליפות העולם בראלי עריכה

במהלך שנות השמונים השתתפה סובארו במספר מרוצים במסגרת אליפות העולם בראלי ואף זכתה בראלי ספארי, שהתקיים בקניה בשנת 1986. בשנת 1988 הקימה פ'וגי תעשיות את חברת Subaru Tecnica International המהווה את חטיבת המרוצים של החברה. ראשי התיבות של החברה (STI) הפכו לסימן ההיכר של הדגמים הספורטיביים של סובארו. הקבוצה זכתה 3 פעמים באליפות הנהגים (1995, 2001, 2003) ו-3 פעמים באליפות היצרנים (1995-97). בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, פרשה הקבוצה מהתחרות בסיום עונת 2008.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כלי רכב של סובארו

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 דו"ח שנתי 2014
  2. ^ מלקולם גלדוול, תרגום: גיא הרלינג, כנופיית המפציצים, חבל מודיעין: דביר, 2021
  3. ^ טויוטה וסובארו בצרות - הייצור ביפן ירד לשליש, באתר ynet, 26 באפריל 2011
  4. ^ תומר הדר, מנכ"ל יפנאוטו: "ניסו לגנוב את סובארו מאחורי הגב שלנו", באתר כלכליסט, 14 באוקטובר 2013
  5. ^ הודעה לעיתונות, אתר החברה, 19 ביוני 2015
  6. ^ תולדות המוצר, באתר החברה
  7. ^ הודעה לעיתונות, אתר החברה, 16 בינואר 2015
  8. ^ יאיר קוטלר, גידול מסחרר בצי הרכב - העורקים נסתמים, מעריב, 11 באפריל 1979
  9. ^ סובארו חדרה לשוק הישראלי, דבר, 1 ביוני 1970
  10. ^ קונטסה 900 הורכבה בארץ, משנת 1964, ו-קונטסה 1300 הורכבה בארץ משנת 1966
  11. ^ נחנך "בית סובארו", דבר, 16 באוגוסט 1973
  12. ^ 40,000 מכוניות סובארו נעות בכבישי הארץ, דבר, 11 בדצמבר 1980
  13. ^ מתחיל שיווק הדגם השבעה־עשר של סובארו, מעריב, 4 במאי 1983
  14. ^ למה ברקוביץ לא הזמין את מוסקוביץ, מעריב, 22 ביוני 1990
  15. ^ יוסי ריבלין, מיצובישי עברה את סובארו בספטמבר ב־640 מכוניות, חדשות, 7 באוקטובר 1991
  16. ^ דובי בן גדליהו, ‏שוק הרכב קצת השתגע ב-96', באתר גלובס, 27 בינואר 1997
  17. ^ אבי שאולי, ‏הישראלים לא קונים סובארו: יפנאוטו מכרה 1,746 רכבים אשתקד, באתר גלובס, 21 במרץ 2013
  18. ^ קובי ישעיהו, ‏העסקה אושרה סופית: יפנאוטו עוברת לבעלות סמל"ת, באתר גלובס, 6 באוכוסט 2013
  19. ^ מכירות סובארו בישראל, קארזון
  20. ^ https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001267420/
  21. ^ https://www.automag.co.il/x-mode/
  22. ^ https://thecar.co.il/מנוע-הבוקסר-של-סובארו-חוגג-50/


סובארו, לוח זמנים, 1990 — היום
סוג שנות ה-90 שנות ה-2000
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 0 1 2 3 4 5 6 7
Kei car R1
Pleo
R2
Stella
רכב סופרמיני Rex Vivio
ג'אסטי
רכב משפחתי לויאל
אימפרזה GC/GF אימפרזה GDA/GDB/GGA אימפרזה
רכב סאלון / מנהלים Legacy BC/BF Legacy BD/BG Legacy BE/BH Legacy BL/BP
רכב ספורט XT SVX
רכב מיניוואן Sambar
Traviq
רכב שטח Forester SF Forester SG
Outback BG Outback BH Outback BP
B9 טרייבקה
Baja BH
הרכבים הנוכחים
B9 טרייבקה | פורסטר | אימפרזה | לגאסי | אווטבק | פלאו | R1 | R2 | סאמבאר | טראנסקר
רכבים היסטוריים
360 | 1000 | Alcyone XT | Alcyone SVX | באז'ה | BRAT | FF-1 G | FF-1 סטאר | ג'אסטי | ליברו | ליאונה | R-2 | Rex | טראוויק | ויויו
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סובארו&oldid=38131843"