הארי האפט

מתאגרף יהודי, ניצול שואה

הארי האפט (הידוע גם בשם הרשל האפט נולד; הרצקו או הרצקה האפט; 28 ביולי 1925[1]3 בנובמבר 2007) היה ניצול אושוויץ, שם התאגרף עם אסירים אחרים כדי לשרוד. לאחר המלחמה התאגרף באופן מקצועי בגרמניה ובארצות הברית בשנים 1948–1949.[2]

הארי האפט
Harry Haft
אין תמונה חופשית
לידה 28 ביולי 1925
בלחטוב, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בנובמבר 2007 (בגיל 82)
פמברוק פיינס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ספורט
ענף ספורט איגרוף עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 3 בנובמבר 2007 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

האפט נולד בבלחטוב שבפולין ב-28 ביולי 1925. אביו נפטר כשהיה בן שלוש. הוא היה עד לפלישה ולכיבוש גרמניה של פולין בשנת 1939. תחת הכיבוש הנאצי עסק בהברחות.

גירוש לאושוויץ וקרבות האיגרוףעריכה

בשנת 1942, נאסר האפט במספר מחנות ריכוז, שם הוכה והורעב. בגלל קומתו הפיזית החזקה, אימן אותו באיגרוף איש אס אס, והכריח אותו להתחרות בקרבות עד מוות. בשלב מסוים הוכשר לקרבות שערכו הגרמנים לשם שעשועם. קרבות אלה נערכו עד הנוקאאוט, שמהם נלקח המפסיד אל מותו. הקרבות התנהלו במחנה הריכוז יאבוז'נו, ששכן במכרה פחם מצפון למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ. יריבו הראשון היה מוזלמן. האפט הבין שהנאצים רוצים נוקאאוטים רבים אך איטיים. הם ביקשו ליהנות קצת מתבוסתו של הקורבן. והוא למד לציית ולשעשע אותם כדי לשרוד. בעקבות הקרבות תנאיו שופרו וקצין האס אס שאימן אותו נתן לו ולבני משפחתו הגנה. שומרי המחנה כינו את האפט "החיה היהודית". הוא התמודד מול יהודי שהיה "אלוף צרפת לשעבר". האפט ניצח בקרב.

האפט נלחם שם בסך הכל ב-76 קרבות. כשמחנה הריכוז יאבוז'נו פורק בגלל התקדמות הצבא האדום הסובייטי, אלפי אסירים ששרדו נשלחו מערבה בצעדות המוות לגרמניה. האפט הצליח להימלט מצעדה אחת כזו באפריל 1945. בריצה הוא הרג חייל גרמני שהתרחץ. הוא לבש את מדיו וברח. בשבועות שנותרו עד סוף המלחמה עבר מכפר לכפר. בשלב מסוים הוא הרג שני קשישים שהחזיקו אותו בחווה שלהם מכיוון שהוא חשש שיגלו שהוא לא חייל גרמני ויסגירו אותו לרשויות.[3]

פליט מחנה העקורים, 1945–1947עריכה

האפט הלבוש בגדי חייל נאצי הסגיר את עצמו וגילה את מוצאו לצבא האמריקני. בשנת 1945 מצא האפט מקלט במחנה עקורים שהפעיל הצבא האמריקאי בגרמניה הכבושה. הוא ניהל בית בושת בו עבדו נשים גרמניות. הוא הרג קאפו יהודי שהתעלל בו במחנה. בינואר 1947 זכה ב"אליפות איגרוף למתאגרפים יהודים חובבים במשקל כבד", שארגן הצבא האמריקאי במינכן שלאחר המלחמה. מי שהעניק לו את הגביע היה הגנרל לושיוס קליי.[4][3]

קריירת אגרוף קצרה באמריקהעריכה

בשנת 1948, בן 22, היגר לארצות הברית בעזרתו של דודו שהתגורר בניו ג'רזי. שם התפרנס על ידי התחרות כמתאגרף במשקל כבד משנת 1948 עד 1949. השיא של האפט כולל 21 קרבות, מתוך 104 מחזורים בסך הכל, עם 13 ניצחונות ו-8 הפסדים. הוא ניצח ב-12 הקרבות הראשונים שלו, אך הפסיד ב-5 בינואר 1949 מול מתאגרף מנוסה יותר, פט או'קונור יליד אירלנד במרכז מחוז ווסטצ'סטר. או'קונור השתתף באירלנד בתחרויות איגרוף למשקל כבד ובינוני.[5]

ב-14 בינואר 1949 התאגרף מול בילי קילבי בבינגהמטון, ניו יורק. הוא ניצח בנוק-אאוט, לאחר ששבר את לסתו של יריבו.[6] ב -30 במאי 1949,, הוא ניצח את ג'וני פרצי בברוקלין בנוקאאוט טכני. פרצי היה מתאגרף חזק עם שיא נוקאאוט מרשים, שהתאגרף מול רוקי מרציאנו חודשיים קודם לכן.[7]

ב-27 ביוני 1949 לאחר ניצחון זה, הוא הפסיד למתאגרף מניו יורק, רולאן לסטארזה בסיבוב הרביעי. הקרב נערך בקוני איילנד שבברוקלין.[8] הקרב האחרון של האפט היה נגד אלוף העולם העתידי רוקי מרציאנו, התקיים ב־18 ביולי 1949 באודיטוריום ברוד איילנד, במה שהיה הקרב המקצועי ה-18 של מרציאנו. האפט ערך הופעה טובה בסיבוב הראשון, והנחית מכה בבטנו של מרציאנו שהייתה האגרוף הראשון של ההתמודדות. הוא המשיך לתת אגרופים, מכה אחר מכה בדקה הראשונה והשנייה של הקרב, אך נדחק על ידי מרציאנו במחצית הראשונה של הסיבוב השלישי. לאחר שקיבל זרם של אגרופים. בביוגרפיה שלו טען האפט כי הוא אוים על ידי המאפיה ונאלץ להפסיד בקרב מול מרציאנו.

נישואין ופרישה מהאיגרוףעריכה

לאחר ההפסד למרציאנו, פרש האפט מאיגרוף תחרותי. הוא התחתן עם מרים וופסוניקר בנובמבר 1949 ופתח חנות פירות וירקות בברוקלין. בנו הבכור אלן סקוט, שכתב את הביוגרפיה על אביו, נולד בשנת 1950, ואחריו נולדו להם בתו ובן.

באפריל 2007 הוכנס האפט ל"היכל התהילה האמריקני של הספורט היהודי (אנ').[9] הוא נפטר מסרטן בנובמבר של אותה שנה, בפמברוק פיינס, פלורידה בגיל 82.

מורשת והנצחהעריכה

האפט סיפר את סיפור חייו לבנו אלן סקוט בשנת 2003, שערך ופרסם את הביוגרפיה בשנת 2006. על בסיס הביוגרפיה שפורסמה, יצר הסופר והעיתונאי ריינהרד קלייסט (אנ') רומן גרפי, שהתפרסם ברצף בכתב העת הגרמני פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג במהלך 2011. הספר היה מועמד לפרס איגנץ (אנ') לשנת 2014 לרומן גרפי מצטיין.[10]

בשנת 2018 פורסם כי יחלו צילומיו של סרט ביוגרפי הוליוודי. נכון לשנת 2019, הוא היה בהפקה והוקרן לראשונה בשנת 2021. את הסרט, שייקרא "השורד" (אנ'), יביים בארי לוינסון, והשחקן בן פוסטר יגלם את האפט. בסרט ישתתפו בילי מגנוסן, דני דה ויטו, ויקי קרייפס, פיטר סארסגארד, דר זוזובסקי וג'ון לגוויזאמו.[11]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Harry Haft. Boxrec Biography, retrieved on 27 November 2009.
  2. ^ "Harry Haft Boxing Record". BoxRec. נבדק ב-18 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 Silver, Mike (2016). Stars of the Ring, Published by Roman and Littlefield, Los Angeles, p. 292-3.
  4. ^ Steinberg, David, "Survivor Recounts a Boxer's Life", Albuquerque Journal, Albuquerque, New Mexico, pg. 52, 3 September 2006
  5. ^ "Pat O'Connor Boxing Record". BoxRec. נבדק ב-18 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Haft Wins, Breaks Jaw of Opponent", The Morning Call, Patterson, New Jersey, pg. 22, 20 January 1929
  7. ^ "Fight Results", Daily News, New York City, pg. 591, 31 May 1949
  8. ^ "Roland LaStarza Boxing Bio". BoxRec. נבדק ב-18 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Inductee Details, Harry Haft, retrieved on 27 November 2009.
  10. ^ Canva, Michael (18 באוגוסט 2014). "SMALL PRESS EXPO: Here are your nominees for the 2014 SPX Ignatz Awards…". The Washington Post. נבדק ב-18 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Ben Foster to Star in Boxing Drama". Variety films. נבדק ב-18 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)