ויקיפדיה

הבו לי חירות או הבו לי מוות!

"הבו לי חירות או הבו לי מוות!" (באנגלית: Give me liberty, or give me death!) הוא ציטוט המיוחס לפטריק הנרי מנאום שנשא בוועידת וירג'יניה השנייה (אנ') ב-23 במרץ 1775,[1] בכנסייה האפיסקופלית של סנט ג'ון (אנ') בריצ'מונד, וירג'יניה.

"הבו לי חירות או הבו לי מוות!", ליטוגרפיה (1876), מספריית הקונגרס

הנרי הצליח להפר את האיזון בין נוכחי הועידה ושכנע את משתתפיה להעביר החלטה שתאפשר לחיילי כוחות וירג'יניה להשתתף במלחמת העצמאות של ארצות הברית. בין הנציגים באותה ועידה, היו נשיאי ארצות הברית לעתיד תומאס ג'פרסון וג'ורג' וושינגטון.

פרסום עריכה

הנאום פורסם בדפוס לראשונה רק בשנת 1816 בכתב העת The Port Folio (אנ'). גרסת הנאום הידועה כיום הופיעה לראשונה בביוגרפיה של פטריק הנרי, שנכתבה על ידי ויליאם וירט ב-1817, Sketches of the Life and Character of Patrick Henry. קיימת מחלוקת בין היסטוריונים האם הקרדיט על כתיבת הנאום ומילות הסיום המפורסמות הוא של הנרי או של וירט.

ביקורת וקבלה עריכה

לדברי אדמונד רנדולף, לאחר שפטריק הנרי סיים את נאומו, שררה דממה בוועידה למשך מספר דקות. תומאס מרשל (אנ') אמר לבנו, ג'ון מרשל, שהיה לימים נשיא בית המשפט העליון הרביעי של ארצות הברית, כי הנאום היה ”אחד מהנאומים הרהוטים, הנועזים והנמרצים ביותר שנישאו אי פעם”.[2][3] אדוארד קרינגטון (אנ') שהאזין ליד חלון הוועידה, ביקש להיקבר באותו מקום, וב-”1810 משאלתו נענתה.”[4][5][6][7]

מנסח הצהרת הזכויות של וירג'יניה (אנ'), ג'ורג' מייסון (אנ'), אמר כי: ”כל מילה שנאמרה דורשת את תשומת הלב, ושאיפותיך אינן שלך עוד כאשר הוא מתייחס אליהן.”[2] באופן מיידי יותר, ההחלטה (אנ'), שהכריזה על התנתקות שלוש עשרה המושבות מממלכת בריטניה הגדולה, התקבלה, והנרי מונה ליו"ר הוועדה שמשימתה הייתה כעת הקמת מיליציה.

המושל מטעם בריטניה, ג'ון מאריי, דוכס דנמור (אנ'), הגיב בהשתלטות על מחסני אבק השריפה בויליאמסבורג (אנ'), וירג'יניה במהלך קרבות לקסינגטון וקונקורד.[2]

על פי ההיסטוריון האנגלי, ברנרד מאיו (אנ'), יהיו מילותיו המדויקות של הנרי אשר יהיו, ”חוקרים, באופן מובן, הוטרדו מהאופן בו ווירט הביא לדפוס את נאום החירות או המוות של הנרי ... עם זאת ... נראה כי ביטוייו ... נצרבו בתודעת הגברים. אין ספק שרוח דברי הנואם השפיעו בעוצמה רבה ב-1775 על וירג'יניה ועל האירועים שהובילו לעצמאות אמריקה.”[2]

משפטים דומים שנאמרו לפני אותו נאום עריכה

היו משפטים דומים שהיו בשימוש לפני נאומו של הנרי. המחזה מ-1713, Cato, a Tragedy (אנ'), היה פופולרי מאוד במושבות האמריקאיות. המחזה ידוע היטב בשל ציטוטי האבות המייסדים ממנו. לצבא הקונטיננטלי הוצג המחזה, ביוזמתו של ג'ורג' וושינגטון, בוואלי פורג' (אנ'). המחזה הכיל את השורה: ”אין זו העת לדבר על מחויבות / אלא על שלשלאות או ניצחון, חירות או מוות” (באנגלית: ”It is not now time to talk of aught/But chains or conquest, liberty or death”; מערכה שנייה, סצנה רביעית). הביטוי "חירות או מוות" הופיע גם על דגלה של המיליציה קולפפר מיניוטמן (אנ') מ-1775.[8]

באופרה מ-1657, Artemisia (אנ'), יש אריה בשם Dammi morte o libertà ("תן לי מוות או חירות"), אם כי ההקשר כאן שונה מפני שבאריה, "חירות" לא נועדה לחופש פוליטי. אורונטה מבקשת, בסצנה הראשונה, מאמור, ההאנשה של האהבה, לשחרר אותה מקשרי האהבה או להרוג אותה מאחר שכאבי האהבה קשים מכדי לסבול אותה: ”תן לי למות או שחרר אותי / הו אהבה עיוורת, שכל כך הרבה סבל, / כל כך הרבה צרות, כל כך הרבה שלשלאות / הלב לא יכול לשאת” (באנגלית: ”Give me death or freedom / Oh blind Amor, that so much sufferings, / So much troubles, so much chains / the heart can't bear”).‏[דרוש מקור]

באורטוריה של גאורג פרידריך הנדל מ-1746, יהודה המכבי שר: ”החלט, בני, על חירות או [על] מוות” (באנגלית: ”Resolve, my sons, on liberty or death”).[דרוש מקור]

המשפט בהקשרים אחרים עריכה

 
הביטוי הופיע כגרפיטי במהלך הפגנות הונג קונג, שהתקיימו ב-2019–2020.

ביטויים המקבילים למשפט, הופיעו במגוון מקומות אחרים:

ההמנון הלאומי של אורוגוואי, מכיל את השורה ”¡Libertad o con gloria morir!” (”חרות, או למות בגאווה!”).[9]

ההמנון הלאומי של צ'ילה, מכיל את השורה ”Que o la tumba serás de los libres / O el asilo contra la opresión” (”היי קבר לחופשיים / או מקלט מפני הדיכוי”).

הצהרת ארברואת' (אנ'), מ-1320, היה מכתב לאפיפיור, בהקשר לעצמאות סקוטלנד, שהכיל את השורה: ”אנו נלחמים לא למען התהילה, ולא עבור העושר או הכבוד, אלא למען החירות - על זאת בלבד, באשר כל איש הגון אינו מוותר אלא בחייו בלבד”. הצהרה זו, צוטטה, בדרך כלל, כהשראה להכרזת העצמאות של ארצות הברית על ידי רבים, כולל הסנאט האמריקאי,[10] וייתכן שהנרי ידע על ההצהרה, כשכתב את נאומו.

המוטו הלאומי של יוון הוא "חירות או מוות" (ביוונית: Ελευθερία ή θάνατος). יוון קמה במהלך מלחמת העצמאות היוונית שאירעה בשנות ה-20 של המאה ה-19, כאשר מטרת המלחמה הייתה למרוד בשלטון העות'מאני.[11]

סיפור עממי בברזיל מספר כי ב-1822 השמיע קיסר ברזיל, פדרו הראשון, את "זעקת הנהר איפיראנגה" המפורסם, "עצמאות או מוות" (בפורטוגזית: Independência ou Morte), כשברזיל הייתה עדיין קולוניה של ממלכת פורטוגל.[12]

במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה, בדגלו של צבא המרד המהפכני של אוקראינה (אנ') האנרכיסטי של נסטור מאכנו באוקראינה היו הסיסמאות "חירות או מוות" ו-"הארץ לאיכרים, המפעלים לעובדים".[13] 

במרץ 1941, המוטו של ההפגנות הציבוריות בממלכת יוגוסלביה נגד חתימת ההסכם עם גרמניה הנאצית היה ”עדיף סוס מסכן מאשר לא סוס בכלל” (בקרואטית: Bolje grob nego rob).[14]

במהלך מלחמת העצמאות של אינדונזיה, הנוער העממי (אנ') השתמש בביטוי Merdeka atau Mati ("חופש או מוות").[15]

בנאום "ההצבעה או הכדור" (אנ'), שנאמר על ידי פעיל זכויות האדם האמריקאי, מלקולם אקס, ב-1964 בקליבלנד, אוהיו: ”זה יהיה קלפי, או שזה יהיה כדורים. זה יהיה חירות, או שזה יהיה מוות. ההבדל היחיד בקשר למוות מסוג זה - הוא יהיה הדדי” (באנגלית: ”It'll be ballots, or it'll be bullets. It'll be liberty, or it will be death. The only difference about this kind of death -- it'll be reciprocal”).[16]

ב-2012, סין, רן ג'יאניו, סטודנט לשעבר בן 25, נשפט לשנתיים של חינוך מחדש באמצעות עבודת עונשין, בשל נאומו המקוון נגד המפלגה הקומוניסטית של סין. חולצה של רן עליה כיתוב של ”הבו לי חירות או הבו לי מוות!” בסינית, נלקחה כראיה לאשמתו החברתית.[17]

במהלך המהפכה הצרפתית, המשפט שנהיה לאחר מכן המוטו הלאומי של צרפת, "Liberté égalité fraternité" ("חירות, שוויון, אחווה"), נכתב לפעמים כ-"Liberté, égalité, fraternité où la mort" ("חירות, שוויון, אחווה או מוות").

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Cohen, Charles (באוקטובר 1981). "The 'Liberty or Death' Speech: A Note on Religion and Revolutionary Rhetoric". The William and Mary Quarterly. 38 (4): 702–717. doi:10.2307/1918911. JSTOR 1918911. {{cite journal}}: (עזרה)
  • Nelson, Craig (2006). Thomas Paine, Enlightenment, Revolution, and the Birth of Modern Nations. New York: Viking. ISBN 978-0-670-03788-9.
  • Ragosta, John (2016). Patrick Henry: Proclaiming a Revolution. New York: Routledge. ISBN 978-1-317-69132-7.
  • Randall, William (1997). George Washington: A Life. New York: Henry Holt & Co. ISBN 978-0-8050-2779-2.
  • Raphael, Ray (2004). Founding Myths: Stories that Hide Our Patriotic Past. New York: New Press. ISBN 978-1-56584-921-1.
  • Wirt, William (1816). Sketches of the Life and Character of Patrick Henry. Philadelphia: Webster. OCLC 4519869.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הבו לי חירות או הבו לי מוות! בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Hart, James D.; Leininger, Phillip (1995). The Oxford Companion to American Literature. Oxford University Press. p. 286. ISBN 9780195065480.
  2. ^ 1 2 3 4 "Patrick Henry and His Famous Speech". Colonial Williamsburg Foundation and Rowman and Littlefield Publishers. אורכב מ-המקור ב-13 בפברואר 2015. נבדק ב-2 בפברואר 2014. {{cite web}}: (עזרה) Excerpt from Aron, Paul (2008). "John Adams". We Hold These Truths. Maryland: Rowman and Littlefield Publishers, in association with The Colonial Williamsburg Foundation. pp. 86–88.
  3. ^ Wirt, William (1817). Sketches of the Life and Character of Patrick Henry. Philadelphia: James Webster. pp. 124.
  4. ^ Aron, Paul (2008). We Hold These Truths. New York: Rowman & Littlefield Publishers in association with the Colonial Williamsburg Foundation. pp. 88.
  5. ^ Henry, William Wirt (1891). Patrick Henry: Life, Correspondence and Speeches. Vol. I. New York: Charles Scribner's Sons. pp. 270.
  6. ^ Ragosta, John (2016). Patrick Henry: Proclaiming a Revolution. New York: Routledge. p. 47. doi:10.4324/9781315776729. ISBN 978-1-317-69132-7.
  7. ^ Cohen 1981, p. 702.
  8. ^ "Culpepper Flags". ארכיון מ-2021-03-05. נבדק ב-2021-05-13.
  9. ^ History about the Anthem of Uruguay (אורכב 24.03.2016 בארכיון Wayback Machine) Embassy of Uruguay in Argentina
  10. ^ "Senate Resolution 155 – Designating "National Tartan Day"". US Congress. נבדק ב-22 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Crampton, William (1991). Complete Guide to Flags. Gallery Books. p. 57. ISBN 978-0-8317-1605-9.
  12. ^ Barman, Roderick J. (1988). Brazil: The Forging of a Nation, 1798–1852. Stanford, California: Stanford University Press. p. 96. ISBN 978-0-8047-1437-2.
  13. ^ Eikhenbaum, Vsevolod M. (Volin), The Unknown Revolution, 1917-1921: Book III: Struggle for the Real Social Revolution, Part II: Ukraine (1918-1921), Free Life Editions (1974), ISBN 0-914156-07-1, ISBN 978-0-914156-07-9
  14. ^ Job, Cvijeto (15 במרץ 1992). "Requiem for a Nation". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-21 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Padmodiwiryo, Suhario (2015). Student Soldiers: A Memoir of the Battle that Sparked Indonesia's National Revolution. Yayasan Pustaka Obor Indonesia. p. 165. ISBN 9789794619612. נבדק ב-21 במרץ 2018. {{cite book}}: (עזרה)
  16. ^ "Malcolm X: The Ballot or the Bullet". www.edchange.org. ארכיון מ-2020-07-04. נבדק ב-2020-07-16.
  17. ^ "Chongqing Village "Liberty or Give Me Death" T shirt Is Evidence for Detention". 大河报 (בסינית). 11 באוקטובר 2012. אורכב מ-המקור ב-12 באוקטובר 2012. נבדק ב-10 באוקטובר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הבו_לי_חירות_או_הבו_לי_מוות!&oldid=37641568"