הבערה ביום טוב

מלאכת הבערה, היא אחת מל"ט אבות המלאכות האסורות בשבת. כחלק מהיתר התורה לבצע מלאכת אוכל נפש ביום טוב, הותרה גם מלאכת הבערה לצורך זה.

מקור ההיתר וגדריועריכה

נאמר בתורה[1]: "אך אשר ייאכל לכל נפש הוא לבדו ייעשה לכם", ומכאן שהתירה התורה לבצע מלאכת אוכל נפש. בכלל זה נכללת גם מלאכת הבערה, הואיל ועל ידה ניתן להדליק את התנור ביום טוב וכיוצא בזה. ולמדו חכמים שמתוך שהותרה הדלקת אש עבור מלאכת אוכל נפש, הותרה גם לשם מטרה שאינה צורך ישיר של אוכל נפש, אלא לצורך יום טוב.

איסור מולידעריכה

  ערך מורחב – מוליד

אף על פי שהתורה התירה להבעיר אש ביום טוב, חכמים סייגו את ההיתר להעברת אש קיימת לחומר בערה שעוד לא הובער, אך יצירת אש חדשה אסורה.[2] איסור זה מכונה מוליד. ואף שהאש נצרכת לבישול ואפיית מאכלי החג, כיוון שאפשר להדליק אש מערב יום טוב ולהשתמש בה ביום טוב, אסרו חכמים להדליק אש חדשה ביום טוב[3]. לדעת פוסקים רבים; בכלל האיסור, הדלקת אש על ידי גפרור.[4] 

אמנם העברת אש קיימת, אף שיוצרת להבה חדשה או גדולה יותר, מותרת. לכן מותר להגביר ביום טוב אש קיימת על ידי הוספת עצים. ואם האש דולקת על גז או נפט, מותר להגביר אותה על ידי הוספה של גז או נפט. ואם יש צורך להדליק שלהבת נוספת לצורך בישול מאכלים, מותר להדליק קיסם מהאש הקיימת ולהדליק על ידו להבה נוספת. גם ברזל או חוט להט שהתאדם מרוב חום נחשב כאש, וכן גחלת עמומה נחשבת כאש, ומותר להדליק מהם גפרור, שאין זה נחשב כמוליד אש חדשה[5].

כיוון שאיסור הדלקת אש חדשה ביום טוב הוא מדברי חכמים ולא מהתורה, מותר לצורך מצווה או לצורך גדול לבקש מגוי להדליק אש חדשה. למשל, כאשר הנרות כבו, ובני הבית נמצאים בחשכה, ואין שם אש שאפשר להדליק ממנה נר להאיר בסעודה, מותר לבקש מגוי להדליק[5].

יש אומרים[6] שאם מחמת אונס לא הצליח להכין אש מערב יום טוב, או שהכין וכבתה, מותר לו להדליק אש חדשה ביום טוב כדין מכשירי אוכל נפש. ויש אומרים[7] שגם במקרה של אונס אסור להוציא אש חדשה, מפני שדין יצירת אש כדין יצירת כלי שלם, שגם אם היה אנוס בערב יום טוב אסור לעשותו ביום טוב[8]. ועוד, שגם במכשירי אוכל נפש שלא יכל להכין בערב יו"ט אין מורים היתר לרבים. יש המפשרים בין הדעות, שבשעת הדחק כשאינו יכול להביא אש משכניו, אפשר לסמוך על המקילים, בהדלקה בשינוי, שבאופן זה גם המחמירים יכולים להקל[9].

עבר ויצר אש ביו"ט, מותר בדיעבד ליהנות מהאש[10]

חשמל וגפרורים ביום טובעריכה

נחלקו הפוסקים בדין הדלקת גפרורים ונורה חשמלית ביום טוב, יש אומרים[11], שהואיל וישנה גפרית וחומרי בעירה בראש הגפרור הרי זה נחשב שהאש מצויה בגפרור ובחיכוך אין משום הולדת אש, והוא מותר ביום טוב. וכן לעניין החשמל; שהחשמל כבר נמצא בחוט, אין בכך איסור 'מוליד', ומותר להדליק, ויש מתירים גם לכבות את החשמל[12]. ויש אומרים[13] שההדלקה נחשבת כ'מוליד', ועל כן אסור מדברי חכמים להדליק.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ט"ז
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ל"ג, עמוד א' במשנה.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ל"ג, עמוד א', ועמוד ב'; משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שביתת יום טוב, פרק א', הלכה ד'; רשב"א; שולחן ערוך הרב תקב, א; משנה ברורה, סימן תק"ב, סעיף קטן א'
  4. ^ יחוה דעת ח"א סימן ל"ב ועוד רבים.
  5. ^ 1 2 פניני הלכה מועדים ה, ג
  6. ^ ברכי יוסף תקב, א; הרב עובדיה הדאיה בספרו ישכיל עבדי ד, כז, ב; חזון עובדיה עמ' מט
  7. ^ מנחת יום טוב צח, קיג; מנחת יצחק ד, צט
  8. ^ כמבואר בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תק"ט, סעיף ב'; שער הציון יא
  9. ^ פניני הלכה מועדים פרק ה, הלכה א.
  10. ^ משנה ברורה, סימן תק"ב, סעיף קטן ד'
  11. ^ ערוך השולחן; אבן יקרה ג, קסח; משפטי עוזיאל או"ח א, יט; רבי יוסף משאש בספרו מים חיים צד, שו"ת פרחי כהונה א, סד רבי שלום משאש בספרו שמ"ש ומגן חלק ג' חלק אורח חיים סימן נז, וכתב שכך נהגו בעירו- מקנס, וכ"כ רבי דוד שלוש בספרו חמדה גנוזה חלק א (סימנים ה-ו), וכן נהגו רבים מיוצאי צפון אפריקה. ויש שרצה להתיר משום שמעשה הדלקה בחשמל הוא 'גרמא' (הרב פרנק).
  12. ^ כ"כ הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל (משפטי עוזיאל או"ח י"ט), רבי יוסף משאש בספרו 'מים חיים' או"ח צ"ד, הרב דוד הכהן סקלי בספרו קריית חנה דוד חלק ב', הרב דוד שלוש בספרו חמדה גנוזה (ח"א סי' ו'), הרב צבי פסח פרנק (ירחון קול תורה חוברות א-ב, תרצ"ד) ועוד.
  13. ^ הרב קוק באורח משפט עא; אחיעזר ג, ס; צפנת פענח א, רעג; חלקת יעקב א, נא; ישכיל עבדי ד, כז; יחווה דעת א, לב, אך כתב שאין למחות בחזקה ביד המקילים.