שולחן ערוך הרב

ספר מאת שניאור זלמן מלאדי

שולחן ערוך הרב (נקרא גם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או שו"ע הגר"ז[1]) הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שנודע בכינויים "האדמו"ר הזקן", "בעל התניא" ו"הרב".

שולחן ערוך הרב
צילום דף השער של ח"ב שנדפס בוורשה ב-1875
צילום דף השער של ח"ב שנדפס בוורשה ב-1875
מידע כללי
מאת אדמו"ר הזקן
שפת המקור עברית
תורגם לשפות אנגלית
סוגה ספרות תורנית - הלכה
הוצאה
הוצאה קה"ת
תאריך הוצאה 1816-1814 - ה'תקע"ד-ה'תקע"ו
מספר עמודים א': 638, ב': 755, ג': 496, ה': 239, ו': 227, עירובין ויו"ט: 542
סדרה
ספר קודם ספר התניא
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 990023323700205171
סט "שולחן ערוך הרב" המהדורה החדשה
עמוד השער של הוצאת תרנ"ה בווארשא

כתיבת הספר עריכה

בהיות אדמו"ר הזקן בגיל עשרים ואחת הורה לו המגיד ממזריטש לכתוב שולחן ערוך חדש שיכלול את כל ההלכות שאינן מופיעות בשולחן ערוך של הבית יוסף. עבודת הכתיבה נעשתה בין השנים תקל"א-תקל"ב (1771–1772), כפי שכתבו בני המחבר בהקדמתם לחיבור:

"...משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ"ל ["המגיד"] לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה . . ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו"ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו"ר ז"ל ["הרב"] והפציר בו עד בוש, ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש, להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים, כל דברי הראשונים והאחרונים, זקוקים שבעתיים, כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות, ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו."

בשנת תקנ"ד הדפיס הרב את הלכות תלמוד תורה בעילום שם המחבר. הספר יצר עניין בעולם היהודי, כיוון שהלכות אלו לא נערכו בשולחן ערוך של הבית יוסף והאחרון שכתב אותם בחטיבה אחת היה הרמב"ם בספרו משנה תורה.

את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות ציצית ואת הלכות פסח - כתב עוד בחיי רבו ואת השאר כתב לאחר פטירתו.

הרב כתב את חיבורו על כל ארבעת חלקי "שולחן ערוך". אך בשנת ה'תק"ע (1810), לפני שהספיק להביא אותו לדפוס, בהיותו הרחק מביתו, פרצה בעירו לאדי שרפה שכילתה את כל כתבי היד ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השרפה. מכתבי יד אלו הובא החיבור לדפוס לאחר פטירתו.

החסידים מחשיבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן הרב ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, הם מחשיבים בין עשרת הייסורים שהיו לו[דרוש מקור].

מבנה הספר עריכה

שולחן ערוך הרב נדפס בשישה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ('הלכות') ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.

חידושו של שולחן ערוך הרב הוא: א. ליקוט הלכות מפוסקים, ראשונים ואחרונים ומקובלים שאינם מופיעים בשולחן ערוך של הבית יוסף. ב. הצגת ההלכות בטעמיהם. הבית יוסף לא הביא את טעמי ההלכות והרב הביא את טעמה של כל הלכה.

מהדורה בתרא עריכה

לאחר סיום החיבור החל אדמו"ר הזקן לחבר מהדורה שנייה לחיבור. בכתיבת המהדורה השנייה ביקש הרב לשלב את פסיקת הקבלה ומנהגיה על סדר השולחן ערוך. זאת, בשונה מהמהדורה הראשונה אשר נכתבה על פי המסורת ההלכתית הסטנדרטית של החבורים ההלכתיים המקובלים. בכך הייתה אמורה לשמש מהדורה זו חיבור ראשון מסוגו אשר משלב באופן סדור את עקרונות הפסיקה הקבלית ואת מנהגי הקבלה בתוך ספר הלכתי הבנוי על סדר השולחן ערוך.

מהמהדורה השנייה, הגיעו לידינו ארבעת הסימנים הראשונים של חלק אורח חיים בלבד אשר נחשבים כ'משנה אחרונה' מול המהדורה הראשונה. בהתאם לכך ידועה בקרב חסידי חב"ד אפיזודה שסיפר הרב הלל הלוי[2]: שאלו את רבי שניאור זלמן כיצד לנהוג בשעה שהקבלה והשולחן ערוך סותרים זה לזה, ענה רבי שניאור זלמן: "מן הסתם יש לנהוג כפי הכרע המקובלים". שאלו שוב, והרי בשולחן ערוך שלו[3] פסק הרב שבמצב של מחלוקת יש לנהוג כפי השולחן ערוך ולא כמקובלים? וענה רבי שניאור זלמן, שהשולחן ערוך נכתב על פי הפוסקים ולא המקובלים, והפוסקים סבורים שבמצב של מחלוקת יש לפסוק כמותם[4], ולכן כתב כך, אבל למעשה יש לנהוג כמקובלים, שהם פסקו שבמצב של מחלוקת צריך לנהוג כפי הכרע הקבלה.

קונטרס אחרון עריכה

לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב הרב להלכות מסוימות 'קונטרס אחרון', בו הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון נדפס בתחתית עמודי הספר.

בניגוד לשפה המבוארת והקלה לקריאה והבנה, בה כתב את ההלכות בשולחן ערוך שלו, הוא כתב את ה'קונטרס אחרון' בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. דוגמה לקיצור ותמצות (הלכות שאלה סעיף קטן ו): "נימוקי-יוסף, ש"ך, וצריך עיון בגמרא ובשיטה-מקובצת ובמעדני-מלך דלא כרש"י".

מבנה ההלכות עריכה

השולחן ערוך נכתב לפי סדר הסימנים של הטור והשו"ע. בסימני השו״ע בחלקים אורח חיים ויורה דעה (לבד מריבית ות״ת) נשאר הרב נאמן לחלוקה של הטור והשו״ע, אולם הרחיב והוסיף סעיפים רבים. חלק חושן משפט אינו מסודר בסדר סימני השו״ע. לפנינו מצויים הסימנים דלהלן:

חלק ראשון כולל ד' סימנים ״מהדורא בתרא ועוד קפ״ג סימנים (א-קלא, קנה-קנו, קנח-קסח, קעד, [קעה-קעו נעתקו מהסידור], קעז-רז, ריב-רטו).

חלק הלכות שבת ועירובין כולל קס״ו סימנים (רמב-שג, שה-שכא, שכג-תח).

חלק הלכות פסח כולל ס״ו סימנים (תכט-תצד).

חלק הלכות יו״ט, ר״ה, יו״כ, סכות ולולב כולל ק' סימנים (תצה-תקכט, תקפב-תרכט, תרלא, תרלו-תרנא).

חלק יורה-דעה כולל ז סימנים בהלכות שחיטה (א, ב, יח, כג-כו), ג' סימנים בהלכות טריפות (לא-לג), הלכות רבית (פ' סעיפים), ט' סימנים בהלכות נדה (קפג-קצא), דיני תקוני המקוה ועשייתה, והלכות תלמוד תורה (נ״ד סעיפים בד' פרקים).

חלק חושן משפט (הלכות הצריכות), בו י״ג סימנים (הלוואה, עדות, שטרות ושלישות, מכירה ומתנה ושליח ואפוטרופוס, אונאה וגניבת דעת, מדות ומשקלות והפקעת שערים, מציאה ופקדון, עוברי דרכים וצער בעלי חיים, הפקר והשגת גבול, גזילה וגניבה, נזקי ממון, נזקי גוף ונפש, שמירת גוף ונפש ובל תשחית, שאילה שכירות וחסימה) ובין כולם שנ״א סעיפים.

פסקי הסידור עריכה

  ערך מורחב – ההלכות בסידור

בסידור שחיבר כתב רבי שניאור זלמן גם כן פסקי דינים, במקומות שיש סתירה בין שולחן ערוך הרב לפסקי הסידור מקובל אצל חסידי חב"ד לנהוג כמו פסקי הסידור, זאת בגלל שהסידור נכתב מאוחר יותר ומסיבות נוספות[5].

תפוצת הספר עריכה

בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו המשנה ברורה והבן איש חי עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעיתים קרובות. בדורות הראשונים לאחר הדפסתו היה "שולחן ערוך הרב" מקור הסמכות ההלכתי עבור כל החסידים, אך בשל מחסור בספרים עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. כיום שבו רבים מהחסידים לפסוק על־פי הספר.

חטיבות הלכות השייכות גם לילדים נדפסו במהדורה מנוקדת ומפוסקת עם ביאור דבר שהקל על רבים מ"תלמודי התורה" החסידיים שלימדו את שולחן ערוך הרב לילדים.

בשנים האחרונות התרחבה תפוצת הספר, לאחר שנסדר מחדש ויצא לאור במהדורה מוערת שיצאה בין השנים ה'תשס"א לה'תשס"ח בתוספת מקורות, מראי מקומות והערות על ידי הוצאת קה"ת של חסידות חב"ד. על המהדורה החדשה עבדו הרב שלום דובער לוין והרב אברהם אלאשווילי. מהדורה מתוקנת אחרת יצאה על ידי הוצאת "עוז והדר" בשנת תשנ"ג. מהדורה מנוקדת יצאה לאור בשנת תשס"ז על ידי הוצאת "אבן ישראל" בעריכת הרב ישראל יעקב וידובסקי[6]. חלק מהספר תורגם בידי קה"ת לאנגלית שמוציא אותו לאור מ-2002.

כתבי יד עריכה

באדר ראשון תשפ"ב, בעקבות שספריית חב"ד פרסמה את אוסף הכתבי יד שאצלה, התגלה באוסף על ידי הרב אלאשווילי (אחד מעורכי המהדורה החדשה של השולחן ערוך), כתב יד מהטקסט המקורי של החיבור, העתקה מכתב יד המחבר, שלא היה ידוע וחלקים ממנו לא נדפסו מעולם[7], הכתב יד הגיע כמה שנים קודם לכן ממכון שוקן. מסימנים קנ"ה וקנ"ו. פורסם בשבועון כפר חב"ד[8]. כחודש לאחר מכן הוציאו הוצאת ספרים קה"ת חוברת של שולחן ערוך סימנים אלו, עם פיענוחי החומר[9].

כמו כן הספרייה פרסמה באותו חודש כרך כתב יד של השולחן ערוך[10], מכתב יד זה הגיהו את הספר במהדורה החדשה.

ספרים העוסקים בשולחן ערוך הרב עריכה

פסקים מלוקטים עריכה

  • פסקי הרב, ליקוט על הלכות איסור והיתר - נערך על ידי הרב אפרים בוגרד, ירושלים תש"ן.
  • פסקי אדמו"ר הזקן בהלכות איסור והיתר - ליקוט ממקומות שונים בשולחן ערוך הרב שמהם ניתן להבין את שיטתו של רבי שניאור זלמן בהלכות אלו, שחיבורו עליהן לא הגיע לידינו. על הלכות מליחה ובשר בחלב והלכות תערובות[11]. נכתב ונערך על ידי הרב אריה ליב קפלן, ובנו הרב מנחם מנדל. הוצאת קה"ת.
  • הלכות "אמירה לנכרי" משולחן ערוך אדמו"ר הזקן - ליקוט ההלכות משולחן ערוך הרב, קונטרס אחרון, מהדורא בתרא ושו"ת אדמו"ר הזקן, עם ציונים והערות. הרב שלום בער לוין, ניו יורק תשס"ז. מהדורה שנייה: ניו יורק תשע"ג[12].

ספרי ביאור ועיון עריכה

על השולחן ערוך
  • קצות השלחן - הרב אברהם חיים נאה, הלכות המצויות על פי פסקי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך ובסידור, תשעה כרכים. ירושלים תרפ"ו - תרצ"ט.
  • חקרי הלכות - הרב ישראל יצחק פיקרסקי, הערות וביאורים על שולחן ערוך הרב, תשעה כרכים, נ.י. תשי"ז-מ"ט.
  • רב להושיע - שגיב עמית, ביאור על שולחן ערוך הרב חלק חושן משפט ועל הקונטרס אחרון, ישראל, תשס"ד-ה. שלושה חלקים.
  • סדרת דובר שלום - הרב שלום דובר לוין פירוש על השולחן ערוך וכן ספרי עיון, תשס"ב ואילך, ראה רשימה מלאה.
  • שלחן מרדכי - הרב מרדכי בלינוב, ביאורים בשו"ע הרב הלכות פסח, אדר תש"ע.
  • שולחן הזהב - הרב שלום דובער פרידלנד, על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, הלכות השכמת הבוקר, חי"ש תש"ע.
  • משולחן הארי - עיונים והערות בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, הרב מנחם מנדל בן הרב אריה ליב קפלן, 2013[13] קה"ת.
  • "שולחן ערוך אורח חיים, הלכות שבת, עם ביאורי הלכה"[14], מאת שניאור זלמן גרשוביץ. תשע"ד, הוצאת ספרים קה"ת, ניו יורק.
  • במשנת הרב - הרב יעקב שלמה שיינברגר, ביאור על שולחן ערוך הרב, הלכות רבית, כרך א'[15] בנוי בסגנון ותבנית כמו המשנה ברורה. אלעד תשפ"א.
על ה'קונטרס אחרון'
  • הערות וביאורים של כולל צמח צדק בעיר העתיקה בירושלים.
  • נימוקי יום-טוב שנכתב על ידי הרב שמואל ראטה על הלכות יום־טוב.
  • קונטרס אחרון המבואר כנישתא דבי רב - ביאור על הלכות שבת, יאיר לונגער. ניו סקוור, ניו יורק, אדר תשע"ג.
  • ביאורי השולחן - זונדל שימאנאוויטש, ברוקלין. תשס"א.

קיצורים ועיבודים עריכה

  • קיצור הלכות משולחן ערוך אדמו"ר הזקן - הלכות שבת, אהלי שם ליובאוויטש תשנ"ב.
  • שולחן ערוך הקצר - הרב דניאל שלום ווייס, ב' כרכים, תשנ"ב.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא שולחן ערוך הרב בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שולחן ערוך הגאון רבי זלמן
  2. ^ מופיע אצל רבי אברהם דוד לבוט ששמע ממנו, שער הכולל, פרק א בתחילתו.
  3. ^ אורח חיים, סימן כה, סעיף כח.
  4. ^ מופיע במגן אברהם על שו"ע אורח חיים, סימן כה, סעיף קטן כ.
  5. ^ אברהם אלשווילי, "לשונו הזהב של רבנו הזקן" | עוד להבדלים בין פסקי הסידור [http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=116959 במאמר זה ובקישורים בסופו
  6. ^ קישור לפרטי מהדורה זו באתר הספרייה הלאומית כאן
  7. ^ הכרטיס באתר ספריית חב"ד: מספר 2440 - בפנים קישור לתכריך הכתב יד עצמו, נמצא שם בעמוד 16 ואילך.
  8. ^ יוסף גרינבום, תגלית היסטורית: כך התגלה אחרי 200 שנה חלק חסר ב'שו"ע הרב', באתר חרדים10, ט"ז אדר א' התשפ"ב - 17.02.2022.. שער השבוען בכתבה ראשית. חלק מהכתבה. כתבה באתר אנש באנגלית. פיענוח ראשוני של החלקים החסרים. שיעור בעברית מהרב אברהם אלשוילי שמצא את הכתב יד.
  9. ^ חוברת שולחן ערוך הרב, סימנים קנה - קנו עם ההוספות החדשות שמצאו. הוצאת ספרים קה"ת
  10. ^ כרטיס 238
  11. ^ בשנת תשנ"ו יצא לאור חלק הכולל בעיקר את הפסקים להלכות מליחה ובשר בחלב. ובשנת תשס"ח יצאה מהדורה חדשה של הספר, הכוללת גם את הפסקים להלכות תערובות
  12. ^ טקסט הספר, באתר ספריית חב"ד
  13. ^ ISBN 9780826655172
  14. ^ ISBN 978-0-8266-5231-7
  15. ^ במשנת הרב, יצא לאור רק כרך א' על סעיפים א'-ל"ה דוגמה