הדר דנציג-רוזנברג

משפטנית ישראלית

הדר דנציג-רוזנברג היא פרופסור חברה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, לשעבר סגנית דיקן למחקר (2021-2019). כיום מרצה אורחת בבית-הספר למשפטים של אוניברסיטת קליפורניה בברקלי (2023-2021). מייסדת ומכהנת במשותף כיו"ר האגודה הישראלית למשפט פלילי.[1] תחומי מומחיותה משתרעים על שדות המשפט הפלילי המהותי והדיוני, בדגש על חקר הפילוסופיה של המשפט הפלילי, מנגנוני צדק פליליים משלימים או חלופיים להליך הפלילי הנוהג, תורת המשפט הטיפולי ויישומה במשפט הפלילי, צרכים וזכויות של נפגעי עבירה, ונקודות הממשק שבין משפט פלילי לעקרונות חוקתיים ולתיאוריות של מגדר.[דרוש מקור]

הדר דנציג-רוזנברג
לידה תל אביב-יפו
ענף מדעי חוק עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט אהרון אנקר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

דנציג-רוזנברג נולדה בתל אביב וגדלה בחולון. בוגרת תיכון אילון. בשירותה הצבאי שירתה כקצינת מודיעין בחטיבת המחקר באמ"ן וכמפקדת בבית הספר לקצינות (בה"ד 12). בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן (בהצטיינות יתרה), מוסמכת הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים (בהצטיינות יתרה) ובעלת תואר דוקטור למשפטים (בציון "מעולה") מאוניברסיטת בר-אילן. עבודת הדוקטורט שלה, בהנחיית פרופ' אהרן אנקר, עסקה בניתוח אחריות שותפים לעבירה בגין עבירה שונה או נוספת שביצע שותפם לעבירה המתוכננת, תוך הישענות על תובנות מתחום הפילוסופיה של המוסר.[דרוש מקור]

דנציג-רוזנברג התמחתה אצל פרקליטת המדינה, השופטת עדנה ארבל. בטרם הצטרפה כחברת סגל לפקולטה למשפטים בבר-אילן היא כיהנה כמנהלת הקליניקה לסיוע לנשים נפגעות אלימות במרכז לחינוך משפטי קליני לזכויות אדם ולאחריות חברתית של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, במסגרתה ליוותה נפגעות עבירות מין ואלימות בהליכים משפטיים (2009-2005).[דרוש מקור]

בשנים האחרונות היא מרצה וחוקרת אורחת מטעם מכון הלן דילר והמרכז לחקר המשפט והחברה בבית-הספר למשפטים של אוניברסיטת קליפורניה בברקלי (2018-2016, 2020, 2023-2021). כיום היא חוקרת עמיתה בסמינר העולמי של זלצבורג (Salzburg Global Seminar) ובעבר הייתה חוקרת אורחת בבית-הספר למשפטים של אוניברסיטת Tilburg.[דרוש מקור]

דנציג-רוזנברג נשואה לכלכלן רועי רוזנברג ולהם בן ובת.[דרוש מקור]

תחומי מחקר עיקריים ופעילות אקדמית עריכה

מחקריה משלבים ניתוח תאורטי-נורמטיבי של המשפט הפלילי עם ניתוח אמפירי המשלב תובנות מתחומי מדעי-החברה.[דרוש מקור]

מודלים חלופיים להליך הפלילי העונשי עריכה

ציר אחד של עבודתה עוסק במודלים חלופיים או משלימים להליך הפלילי האדברסרי-העונשי, אשר מבוססים על תפיסות של צדק קהילתי, שיתופי ומשקם. בסדרת מחקרים (עם ד"ר טלי גל) היא מפתחת את המושג "משפט פלילי מרובה-דלתות" (Multi-door Criminal Justice) לתיאור ריבוי הפרוצדורות, המטרות והערכים שהתפתחו בעשורים אחרונים במשפט הפלילי, לצד ההליך העונשי האדברסרי או כחלופה לו.[2][3] כמה ממחקריה עוסקים בפיתוח תאורטי של גישת הצדק המאחה.[2] מחקרים אחרים מתמקדים במודל בתי-משפט פותרי-בעיות. יחד עם ד"ר גל היא פיתחה מתודולוגיה להשוואה בין מאפיינים ותכונות של הליכי צדק פליליים במטרה לאפשר לקובעי מדיניות לזהות את הערכים שסוגי הליכים שונים מבקשים לקדם.[4]

בין השנים 2016–2017 היא ערכה מחקר מלווה על בתי-המשפט הקהילתיים בישראל (עם ד"ר טלי גל), שמטרתו לתעד ולנתח את הידע שנצבר בתהליך ההכנה וההקמה של שני בתי-המשפט הקהילתיים הראשונים בבאר-שבע וברמלה ולהעריך את העבודה השוטפת שנעשתה בשלבים הראשוניים של הפעלתם.[5][6][7] ממצאי המחקר סייעו לפיתוח והטמעה של לקחים במסגרת הרחבת הפיילוט למחוזות משפט נוספים. בין השנים 2018–2022 היא עורכת את מחקר ההערכה הראשון על בתי-המשפט הקהילתיים בישראל (עם טלי גל ואביטל מנטוביץ'), שעניינו למדוד את יעילות הפרויקט ולאתר משתנים וגורמים המשפיעים על מידת יעילותו.[דרוש מקור]

נפגעי עבירה בהליך הפלילי עריכה

בסדרת מחקרים על מקומם של נפגעי עבירה במשפט הפלילי היא מייבאת עקרונות תרפויטיים ופמיניסטיים אל החשיבה האנליטית הקלאסית של המשפט הפלילי. באמצעות אימוץ פרספקטיבה של הצטלבות זהויות (intersectionality), היא חושפת את הפער שבין צרכים של נפגעי עבירה מקבוצות שונות לבין המענים שניתנים להם במסגרת המצב המשפטי הקיים, וקוראת לרפורמות שיגבירו השתתפות של נפגעים בהליך הפלילי.[8][9][10][11][12][13]

המשפט הפלילי בעידן הדיגיטלי וברשתות החברתיות עריכה

מחקרים אחרים שלה עוסקים בחשיבה על המשפט הפלילי בעידן הדיגיטלי, כדוגמת שאלת עיצוב גבולותיה של העבירה של פורנוגרפיית-נקם,[14][15][16] או עיצובם הראוי של הליכים פליליים מקוונים. בכמה מחקרים אמפיריים (עם ד"ר ענת פלג) היא בוחנת את הפונקציה שממלאות הרשתות החברתיות עבור נפגעות ונפגעי תקיפה מינית המשתתפים בשיח החברתי ברשת על פגיעות מיניות. היא מנתחת את תפקידן של הרשתות החברתיות כמרחבי צדק קהילתיים בלתי-פורמליים ואת האופן שבו נפגעות תופסות אותן כמרחבים משלימים או חלופיים למערכת הצדק הפורמלית המדינתית. מחקריה חושפים את המניעים שגורמים לנפגעות לחשוף את סיפורן בשיח הווירטואלי על פגיעות מיניות; את ההשלכות החיוביות והשליליות שיש לחשיפת סיפורן ברשת על חייהן; את תפיסותיהן ביחס לשימוש בפרקטיקה של ביוש ("שיימינג") של תוקפיהן ברשת;[17] את התהליכים הרגשיים שהן עוברות בתהליך החשיפה בהליך הפלילי בהשוואה לתהליך החשיפה במרחב המקוון;[18] ואת האופן שבו הן תופסות את יכולתן הפוטנציאלית של הרשתות החברתיות לענות על צרכיהן בהשוואה ליכולת מערכת המשפט הפלילי.[19] מחקריה מראים כי נפגעות המשתתפות בשיח בפייסבוק על פגיעות מיניות מעריכות בצורה גבוהה יותר את יכולתה של פייסבוק לענות על מרבית צרכיהן בהשוואה ליכולת של מערכת המשפט הפלילי. מכאן, שמערכת המשפט הפלילי צריכה לאמץ שינויים ורפורמות שיהפכו את ההליך לידידותי יותר עבור נפגעות, אם היא רוצה לעודדן לפנות לרשויות בעידן שבו קיימים עבורן מרחבים "מתחרים" אחרים.[דרוש מקור]

משפט פלילי מהותי והמישק עם משפט חוקתי עריכה

ציר אחר של עבודתה עוסק במשפט הפלילי המהותי ובתורת הענישה.[20][21][22][23] כמו כן היא עוסקת ביחסי הגומלין בין המשפט הפלילי למשפט החוקתי. כך, בסדרת מאמרים (עם פרופ' אריאל בנדור) היא עוסקת במעמדו החוקתי של עקרון שיוריות המשפט הפלילי ובפיתוח תיאוריה חדשה לביקורת שיפוטית על החוקיות של איסורים פליליים.[24][25]

פעילות ציבורית עריכה

משנת 2013 היא מכהנת כחברת הוועדה המייעצת לסדר דין פלילי וראיות. בין השנים 2015–2019 היא כיהנה כחברת הוועדה המייעצת לגיבוש אמצעי הגנה על הציבור מפני עבריינות ברשת ("ועדת השיימינג"). ב-2013 מונתה כנציגת האקדמיה בוועדת האיתור לתפקיד נציב/ת הביקורת על הפרקליטות. בעבר התנדבה במחלקה המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. כיום, היא חברת ועדת ההיגוי של המרכז האוניברסיטאי "רטורנו" לטיפול בהתמכרויות.[דרוש מקור]

פרסים ומענקי מחקר עריכה

דנציג-רוזנברג פרסמה מעל ל-40 מאמרים בספרים ובכתבי-עת מובילים בישראל ומחוצה לה ומחקריה מאוזכרים בעשרות פסקי דין של בית-המשפט העליון ושל ערכאות אחרות. היא זכתה בפרסים ומלגות רבים, לרבות פרס חשין למצוינות בחקר המשפט לחוקרת צעירה, פרס קוהן למאמר מצטיין, פרס הרקטור למרצה מצטיינת, פרס פלדמן למצוינות אקדמית בשילוב עם תרומה חברתית לקהילה, מלגת הנשיא לדוקטורנטים מצטיינים, פרס ועדת החינוך של הכנסת למצוינות אקדמית ופרס גרטל מאייר למצוינות אקדמית.[דרוש מקור]

היא זכתה במענקי מחקר שונים, לרבות מענק מה- Long-term Cyber Security Center באוניברסיטת קליפורניה בברקלי לעריכת מחקר על הסיכונים הגלומים במרחב המקוון לנפגעי/ות תקיפה מינית המשתתפים בשיח ברשתות החברתיות; מענק מטעם משרד המדע והטכנולוגיה בשיתוף עם האיחוד האירופי (Horizon 2020) למחקר על אלימות נגד נשים מהגרות ופליטות (עם פרופ' רות הלפרין-קדרי) ומענקי מחקר מטעם ג'וינט-ישראל למחקר מלווה ולמחקר הערכה על בתי-המשפט הקהילתיים בישראל (עם ד"ר טלי גל ופרופ' אביטל מנטוביץ').[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הדר דנציג-רוזנברג בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ האגודה הישראלית למשפט פלילי
  2. ^ 1 2 Tali Gal & Hadar Dancig-Rosenberg, Characterizing Multi-door Criminal Justice: A Comparative Analysis of Three Criminal Justice Mechanisms, New Criminal Law Review 23, 2020, עמ' 139
  3. ^ Hadar Dancig-Rosenberg, Tali Gal, Guest Editors’ Introduction, New Criminal Law Review 22, 2019, עמ' 347–358 doi: 10.1525/nclr.2019.22.4.347
  4. ^ Tali Gal & Hadar Dancig-Rosenberg, Criminal Law Multitasking, Lewis & Clark Law Review 18, 2015, עמ' 893
  5. ^ Tali Gal, Hadar Dancig-Rosenberg, “I Am Starting to Believe in the Word ‘Justice’”: Lessons from an Ethnographic Study on Community Courts, The American Journal of Comparative Law 68, 2020, עמ' 376–411
  6. ^ Tali Gal, Hadar Dancig-Rosenberg, Characterizing Community Courts, Behavioral Sciences & the Law 35, 2017, עמ' 523–539
  7. ^ טלי גל והדר דנציג-רוזנברג, בתי-משפט קהילתיים בישראל - מחקר מלווה, 2017
  8. ^ Hadar Dancig-Rosenberg & Dana Pugach, Pain, Love and Voice: The Place of Domestic Violence Victims in Sentencing, Michigan Journal of Gender and the Law 18, 2012, עמ' 423
  9. ^ Hadar Dancig-Rosenberg, Sexual Assault Victims – Empowerment or Re-Victimization? The Need for a Therapeutic Jurisprudence Model, TRENDS AND ISSUES IN VICTIMOLOGY, 2008, עמ' 174-150
  10. ^ Hadar Dancig-Rosenberg & Noa Yosef, Crime-victimhood and Intersectionality, FORDHAM URBAN LAW JOURNAL 47, 2019, עמ' 85
  11. ^ הדר דנציג-רוזנברג ודנה פוגץ', 'הדור הבא' של זכויות נפגעי עבירה: הזכות החוקתית להליך הוגן, עיוני משפט לו, 2015, עמ' 550
  12. ^ הדר דנציג-רוזנברג ויפעת פרדר, 'האחרת שבתוכנו': על עריכת דין חברתית רגישת תרבות, מעשי משפט ג, 2010, עמ' 64-45
  13. ^ הדר דנציג-רוזנברג ונעמי לבנקרון, אלימות הגירתית, עיוני משפט לז, 2015, עמ' 341
  14. ^ Roni M. Rosenberg, Hadar Dancig-Rosenberg, Reconceptualizing Revenge Porn, Arizona Law Review 63, 2020, עמ' 228-199
  15. ^ הדר דנציג-רוזנברג ורוני רוזנברג, פורנוגרפיית נקם כהטרדה מינית, חוקים ט, 2017
  16. ^ Roni M. Rosenberg & Hadar Dancig-Rosenberg, Revenge Porn in the Shadow of the First Amendment, University of Pennsylvania Journal of Constitutional Law 24, 2022 forthcoming
  17. ^ הדר דנציג-רוזנברג וענת פלג, עמדותיהן של נפגעות עבירות מין שחשפו את עצמן בפייסבוק כלפי ביוש תוקפיהן, משפט וממשל כא, 2020
  18. ^ הדר דנציג-רוזנברג וענת פלג, 'פוסט ופוסט-טראומה': עיבוד רגשות של נפגעות תקיפה מינית בהליך הפלילי ובפייסבוק, משפט חברה ותרבות, 2020
  19. ^ Hadar Dancig-Rosenberg, Anat Peleg & Roy Rosenberg, Trauma and Post: How Do Sexual Assault Victims Perceive the Potential Ability of Facebook vis-à-vis the Criminal Justice System to Address Their Needs?, University of Illinois Law Review, forthcoming, 2023
  20. ^ Hadar Dancig-Rosenberg, Netanel Dagan, Retributarianism: A New Individualization of Punishment, Criminal Law and Philosophy 13, 2018, עמ' 129–147
  21. ^ Hadar Dancig-Rosenberg, The Puzzle of Complicity: A Normative Inquiry into Fundamentals of Criminal Law, Jerusalem Review of Legal Studies 23, 2021, עמ' 114
  22. ^ הדר דנציג-רוזנברג, הצדקות להפללת שותפים עקיפים: לקראת דוקטרינה מבוססת-רציונאלים, משפטים מו, 2017, עמ' 5
  23. ^ נתנאל דגן והדר דנציג-רוזנברג, גמול רך, משפט וממשל כ, 2019
  24. ^ Ariel L. Bendor, Hadar Dancig-Rosenberg, Unconstitutional Criminalization, New Criminal Law Review 19, 2016, עמ' 171–207
  25. ^ אריאל בנדור והדר דנציג-רוזנברג, עבירות פליליות וזכויות חוקתיות, משפט וממשל יז, 2016, עמ' 325