רות הלפרין-קדרי

פרופסורית למשפטים באוניברסיטת בר-אילן וראש מרכז רקמן באוניברסיטת בר-אילן

רות הלפרין-קדרי (נולדה ב-15 במאי 1966) היא פרופסורית למשפטים באוניברסיטת בר-אילן וראש מרכז רקמן באוניברסיטת בר-אילן, פעילה בינלאומית למען זכויות נשים וידועה בשל עבודתה בתחום דיני המשפחה, תאוריות משפט פמיניסטיות ומשפט בינלאומי. בין השנים 2006–2018 הייתה חברה בוועדת האו"ם לביעור אפליה נגד נשים ואף שימשה כסגנית יו"ר הוועדה בשנים 2012-2011 ו-2017–2018. כלת פרס רפפורט לנשים פורצות דרך, 2016.

רות הלפרין-קדרי
לידה 15 במאי 1966 (בת 58) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
פרסים והוקרה אות האומץ הנשי הבין-לאומי (2007) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

הלפרין-קדרי היא בתם של פרופ' מנחם צבי ולאה קדרי. בשנת 1989 סיימה לימודים לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1990 הוענק לה תואר שני ובשנת 1993 - תואר דוקטור, שניהם מאוניברסיטת ייל, בה למדה בסיוע תוכנית פולברייט. את התמחותה בעריכת דין עשתה אצל אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון. עיקר עיסוקה בחקר דיני משפחה מהיבט מגדרי.

לצד מחקר והוראה באקדמיה, הלפרין-קדרי פעילה בענייני ציבור, ובין היתר:


הלפרין-קדרי חברה בפורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, הפועל נגד הרפורמה במערכת המשפט שהוצעה בשנת 2023.[2]

קריירה

עריכה

היא למדה משפטים באוניברסיטת בר-אילן, שם סיימה את לימודיה ב-LL.B. בשנת 1989. לאחר מכן היא קיבלה תואר LL.M. ב-1990 ודוקטור למדעי המשפט ב-1993, שניהם בבית הספר למשפטים של ייל בארצות הברית. היא פרופסור למשפטים באוניברסיטת בר-אילן; בשנת 2001 הקימה את מרכז רות ועמנואל רקמן לקידום מעמד האישה, מרכז חברתי-משפטי הפועל לקידום צדק מגדרי, והיא משמשת כמנהלת האקדמית של המרכז מאז הקמתו.

תפקידיה באו"ם

עריכה

היא נבחרה על ידי מפלגות המדינה לכהונה של ארבע שנים בוועדת האומות המאוחדות למיגור אפליה נגד נשים ב-2006 והייתה סגנית יו"ר הוועדה בין השנים 2009 ל-2010. בזמן בחירתה הייתה החברה הצעירה ביותר בוועדה. היא נבחרה מחדש לכהונתה השנייה בוועדה ב-2010 ולקדנציה השלישית שלה ב-2014. היא שוב נבחרה לסגנית יו"ר הוועדה ב-2017. בוועדה כיהנה במשך למעלה מעשור לצד השרה הצרפתית לשעבר לשוויון מגדרי ניקול אמלין והנציגה המיוחדת של האו"ם לאלימות מינית בעימותים ותת-המזכ"ל של האו"ם פראמילה פאטן.

במהלך כהונתה ב-CEDAW היא הובילה את האימוץ המוצלח (ב-2013) של המלצה כללית חדשה על ההשלכות הכלכליות של יחסי משפחה ופירוקם; וערכה (בשנת 2018) את החקירה לגבי משטר ההפלות המגביל של צפון אירלנד, שותפה בכתיבת דו"ח האו"ם שהסיק כי היעדר מתן טיפול להפלה בצפון אירלנד הוא סוג של אלימות נגד נשים. הובילה באוקטובר 2019 לדה-קרימינליזציה של הפלות בצפון אירלנד, מהלך חסר תקדים בדיני זכויות האדם הבינלאומיים.

בשנת 2001 הקימה את מרכז רות ועמנואל רקמן לקידום מעמד האישה, מרכז חברתי-משפטי הפועל לקידום צדק מגדרי, והיא משמשת כמנהלת המרכז מאז הקמתו. מרכז רקמן, שהוקם בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן במטרה לשפר את מעמד האישה ולהביא לסיום האפליה והאי-שוויון בין המינים בחברה הישראלית, גאה כעת להיות הארגון המוביל לשינוי משפטי וחברתי לנשים בדיני משפחה. המרכז פועל להגשמת החזון של קידום זכויות האישה ושיפור מעמד האישה בדיני המשפחה בכלל ובדיני המשפחה היהודיים בפרט.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא רות הלפרין-קדרי בוויקישיתוף

בתקשורת

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ [https://apolitical.co/gender-equality-top-100/ Gender Equality Top 100 The Most Influential People In Global Policy], apolitical
  2. ^ "מי אנחנו", פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה.