ההתרמה לבית היתומים
ההתרמה לבית היתומים (באנגלית: Orphan's Benefit) הוא סרט הנפשה קצר אמריקאי שהופק על ידי וולט דיסני הפקות בשחור-לבן בשנת 1934, ולאחר מכן נעשה מחדש בטכניקולור בשנת 1941. זהו הסרט הקצר ה-68 בסדרת "מיקי מאוס" שיצא לאקרנים והשישי באותה השנה.
כרזת הסרט | |
בימוי | ברט גילט |
---|---|
הופק בידי | וולט דיסני |
מדבבים | וולט דיסני, פלורנס גיל, פינטו קולביג, קלרנס נאש |
מוזיקה | פרנק צ'רצ'יל |
אנימטור |
|
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | וולט דיסני הפקות |
חברה מפיצה | יונייטד ארטיסטס |
הקרנת בכורה | 11 באוגוסט 1934[1] |
משך הקרנה | 9 דקות |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט קצר, סרט הנפשה, סרט קומדיה, סרט לכל המשפחה, סרט מוזיקלי |
דף הסרט ב־IMDb |
הסרט מציג את מיקי מאוס וחבריו מבצעים מופע צדקה בסגנון וודוויל לקבוצת יתומים סוררים. הוא מכיל מספר הופעות ראשונות בדיסני, כולל הפעם הראשונה בה מופיעים מיקי מאוס ודונלד דאק יחדיו. עלילת הסרט היא הסיפור הראשון שכולל את דונלד דאק כדמות, אם כי הסרט הקצר הסופי יצא רק לאחר "התרנגולת הקטנה והחכמה", הסרט הראשון שהופק והופץ בהשתתפותו.[2]
כותרת הסרט באנגלית, ”Orphan's Benefit“, נעשתה שגויה במכוון. אך, בגרסה המחודשת משנת 1941 הכותרת הופיעה בצורה התקינה ”Orphans' Benefit“.
עלילה
עריכהקבוצת עכברים יתומים מגיעים להצגת חינם בתיאטרון, שכותרתה ”המופע הגדול של מיקי: התרמה לבית היתומים“. כשהם נכנסים לבניין הם מקבלים בחינם סוכריות על מקל, גלידה ובלונים.
דונלד דאק מתחיל את המופע בדקלום ”למרי הייתה כבשה קטנה“, ולאחר מכן בקריאה של ”Little Boy Blue“. אך, יתום אחד מקנח בקול את אפו, ודונלד מדקלם פעם שנייה, אבל הפעם כל היתומים מקנחים את אפם. בגלל הקטיעה החוזרת של הופעתו, דונלד מאבד את עשתונותיו, ומאתגר אותם להילחם, אבל איש במה מחוץ למסך מושך אותו אל מאחורי הקלעים.
במערכה הבאה מציגים גופי, הוראס הורסקולר וקלרבל הפרה ביצוע של מופע אקרובטי, כשהוראס וגופי משליכים את קלרבל זה לזה. דונלד מחליט לנקום באמצעות דקלום ”Little Boy Blue“, ושב ונושף בקרן שלו לפני שהיתומים יכולים להגיב. לאחר שאחד היתומים משליך עליו גלידה, שאר היתומים מכים את דונלד הזועם עם כפפות האגרוף שלהם, כשלבסוף, דונלד שוב נמשך אל מאחורי הקלעים.
במערכה שלאחר מכן, קלרה קלאק מבצעת את ”Chi mi frena in tal momento“, מתוך המערכה השנייה של האופרה ”לוצ'יה די למרמור“ מאת גאטנו דוניצטי, בליווי מיקי בפסנתר. כשהיא מתקשה להגיע לצליל גבוה, יתום יורה עליה באמצעות קלע, וכך היא מצליחה להגיע לצליל הרצוי, ומסיימת את הביצוע.
במהלך המערכה האחרונה, דונלד חוזר לבמה ומדקלם במהירות שורה אחת ומחכה שהיתומים יפריעו לו, אולם כשהפעם נראה שהם מתנהגים היטב, דונלד ממשיך בדקלום. אך כשהוא מגיע לשורה ”איפה הילד הזה ששומר על הכבשים?“, היתומים עונים לו פה אחד ”מתחת לערמת השחת ישן שינה עמוקה, טיפש אחד!“ מה ששוב גורם לדונלד לאבד את העשתונות. היתומים קושרים לבנים, עציץ, מטפה וארגז ביצים עם הבלונים שלהם, וכשהם מרחפים מעל ראשו של דונלד הם יורים על הבלונים עם הקלע, ושלל החפצים מתרסקים עליו. לאחר שהיתומים לועגים לו, דונלד מסיים את ההצגה ומשלים עם התבוסה.
דמויות ומדבבים
עריכההופעות ראשונות
עריכהההתרמה לבית היתומים הייתה ההופעה הראשונה של דונלד דאק בסרט מסדרת מיקי מאוס, שסימנה את הופעתן המשותפת הראשונה של הדמויות. דונלד הופיע בעבר רק בסרט בסדרת סימפוניות טיפשיות.
אף על פי שההתרמה לבית היתומים הייתה הופעתו השנייה של דונלד, הסרט היה הראשון שפיתח באופן משמעותי את דמותו. רבות מתכונות האישיות של דונלד שנראו לראשונה בַּ”ההתרמה לבית היתומים“ נקשרו בו לצמיתות, כמו אהבתו לראוותנות, נחישותו העזה, לוחמנותו, ובעיקר מזגו החם. הסרט גם הציג כמה מהתגובות הפיזיות של דונלד, כמו התקף זעם הייחודי שלו, של קפיצה על רגל אחת תוך כדי הושטת אגרוף אחד והנפתו של השני. האנימטור דיק לנדי יצר אותו, והתייחס אליו כ”תנוחת הלחימה“ של דונלד.[3]
ההתרמה לבית היתומים ייצגה גם כיוון חדש לסרטים מצוירים של דיסני, לפי ההיסטוריונית של דיסני מרסיה בליץ: ”ניתן לראות שהמסגרת של ההתרמה לבית היתומים הייתה סלפסטיק קלאסי. הקהל צחק על התאונות הפיזיות של דונלד, כמו שצחקו על תאונותיהם של צ'פלין או קיטון. אבל במקרה זה היה ממד נוסף של אישיותו הקשה של דונלד“.[4]
האנימטור וורד קימבל, שעבד על הסרט, כינה אותו "נקודת מפנה" עבור האולפן, וציטט את השימוש הנרחב שלו בהנפשת דמויות, ששימש להעברת תכונות האישיות של הדמות באמצעות התנהגותו הפיזית.[5]
הסרט המאוחר יותר של דיסני "החובבנים של מיקי" משנת 1937, קיבל השראה ישירה מההתרמה לבית היתומים. שני הסרטים כוללים מופעי במה שמשתלבים בניסיונותיו של דונלד לדקלם שיר לילדים.
הסרט היה גם הופעת הבכורה של קלרה קלאק, שהמשיכה להופיע בשישה סרטים מצוירים אחרים.[6]
ביקורת
עריכהתגובת הקהל לסרט, במיוחד לדמותו של דונלד, הובילה לכך שהברווז יוצג יותר בסרטים המצוירים העוקבים. וורד קימבל אמר כי ”התגובה [לההתרמה לבית היתומים] שהגיעה לאולפן מכל הארץ הייתה אדירה [...] הילדים בתיאטרון אהבו או שנאו או קראו בוז לדונלד דאק“.[5]
גרסה מחודשת
עריכהכרזת הסרט ביציאתו לקולנוע | |
בימוי | ריילי תומסון |
---|---|
הופק בידי | וולט דיסני |
עריכה | שיטת טכניקולור |
מדבבים |
פינטו קולביג (גופי) פלורנס גיל (קלרה קלאק) וולט דיסני (מיקי מאוס) קלרנס נאש (דונלד דאק) |
מוזיקה | פרנק צ'רצ'יל |
אנימטור | |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | וולט דיסני הפקות |
חברה מפיצה | RKO Radio Pictures |
הקרנת בכורה | 22 באוגוסט 1941 |
משך הקרנה | 8 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט לכל המשפחה |
דף הסרט ב־IMDb | |
בקיץ 1939, לקראת יום השנה ה-12 של מיקי מאוס שהתקיים בשנה שלאחר מכן, הזמין וולט דיסני סרט קצר בן שני סלילים, שנקרא ”מסיבת התחייה של מיקי“. התכנון היה שסרט זה יציג את הדמויות משתתפות בתיאטרון, שבו הן יצפו בסצנות מכמה סרטי מיקי מאוס ישנים, בעיקר בשחור־לבן[8] (ביניהם, ”ההתרמה לבית היתומים“). אמני הסיפור דמיינו את הדמויות באינטראקציה הומוריסטית עם עצמן על מסך הקולנוע. זה הצריך לצייר מחדש את קטעי ההנפשה הישנים, במקום להוסיפם במצבם המקורי.
במהלך התהליך הזה, החליט וולט דיסני לשלב שחזור מאפס בצבע, של כמה מהסרטים הקצרים הישנים. זו הייתה גם הזדמנות לעדכן את דגמי הדמויות בטכניקולור, מכיוון שדמויות רבות השתנו במראה מאז שנות ה-30 המוקדמות, כמו המקור של דונלד.
ההתרמה לבית היתומים היה הראשון מבין הסרטים הללו שנוצר מחדש. התוצאה הייתה גרסה כמעט מדויקת של צילום אחר צילום(אנ') של גרסת המקור, עם תוספת צבע ודמויות ורקעים שצוירו מחדש.[9] הסרט בוים על ידי ריילי תומסון, והשתמש כמעט בכל הפסקול המקורי. השינוי היחיד הוא השורה האחרונה של דונלד, מ”אוי שטויות!“ (”!Aw nuts“) ל-”אוי פוי!“ (”!Aw phooey“), מה שהפך למשפט מפתח עבור דונלד באותה תקופה. הגרסה המחודשת של ”ההתרמה לבית היתומים“ שוחררה לבתי הקולנוע ב-12 באוגוסט 1941, על ידי RKO Radio Pictures.[10]
הסרט הבא שתוכנן לשחזור היה "מיקי וששת" (Mickey's Man Friday) משנת 1935, אך הוא מעולם לא הושלם. הקונספט המקורי של ”מסיבת התחייה של מיקי“ נגנז, ו”ההתרמה לבית היתומים“ הפך לסרט דיסני היחיד ששוחזר סצנה אחר סצנה. לא ידוע מה הוביל לביטול, אם כי דייוויד גרשטיין, היסטוריון לסרטי ההנפשה, שיער שייתכן שסרטי התעמולה של דיסני במלחמת העולם השנייה (כגון "פני הפיהרר", "חינוך למוות" ו"ניצחון באמצעות כוח אווירי") או שביתת האנימטורים של דיסני בשנת 1941, גרמו לכך; או שוולט דיסני פשוט העדיף לעבוד על סרטים חדשים לגמרי במקום ”להמשיך לבקר בעבר“.[11][12]
קישורים חיצוניים
עריכה- "ההתרמה לבית היתומים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "ההתרמה לבית היתומים", באתר AllMovie (באנגלית)
- "ההתרמה לבית היתומים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Kaufman, J.B.; Gerstein, David (2018). Walt Disney's Mickey Mouse: The Ultimate History. Cologne: Taschen. ISBN 978-3-8365-5284-4.
- ^ Kaufman, J.B. (28 בספטמבר 2020). ""Orphans' Benefit" Revisited". Cartoon Research. נבדק ב-29 בספטמבר 2020.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ A Letter from Dick Lundy on "Mayerson on Animation." May 18, 2006; retrieved July 7, 2011.
- ^ Blitz, Marcia (1979). Donald Duck. New York City: Harmony Books. p. 36. ISBN 0-517-52961-0.
- ^ 1 2 Gabler, Neal (2007). Walt Disney: The Triumph of the American Imagination. New York City: Vintage Books. pp. 201–2. ISBN 978-0-679-75747-4.
- ^ Like Donald Duck, Clara Cluck had previously appeared in name only in several Disney children's books. Her first mention was in The Adventures Mickey Mouse: Book 1 (1931) where she is included in a list of Mickey's barnyard friends.
- ^ Walt Disney Animation Studios (2009). The Archive Series: Animation. New York City: Disney Editions. p. 66. ISBN 978-1-4231-1716-2.; shows animation artwork of Donald drawn by Cannon from 1941
- ^ שהכיל 19 סרטים בתוכו כולל הסרט "קונצרט הלהקה" שהיה היחיד עם צבע. (Gerstein)
- ^ ההתרמה לבית היתומים, בביצוע Orphan's Benefit Comparison, סרטון באתר יוטיוב. Both versions are shown side by side with the original cut to synchronize with the remake.
- ^ Smith, Dave (1996). "Orphan's Benefit". Disney A to Z: The Official Encyclopedia (1st ed.). New York City: Hyperion. pp. https://archive.org/details/disneytozofficia00smit/page/374 374–375]. ISBN 0-7868-8149-6.
- ^ Gerstein, David (2005). Walt Disney's Mickey and the Gang: Classic Stories in Verse. Timonium, MD: Gemstone Publishing. p. 230. ISBN 1-888472-06-5.
- ^ A side-by-side comparison of Disney’s "Orphan's Benefit" (אורכב 04.07.2011 בארכיון Wayback Machine) on Cartoon Brew