הזירה הדרום-מזרח אסייתית
הזירה הדרום מזרח אסייתית הייתה חלק מזירת האוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה, שהתנהלה בשטחי בורמה, הודו, תאילנד, הודו-סין, מלאיה וסינגפור.
 | ||||||||||
| חיילים בריטיים מסיירים בבורמה | ||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם השנייה | ||||||||||
| תאריכים | 8 בדצמבר 1941 – 9 בספטמבר 1945 (3 שנים) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | דרום-מזרח אסיה | |||||||||
| קואורדינטות |
10°N 110°E / 10°N 110°E | |||||||||
| תוצאה | ניצחון בעלות הברית | |||||||||
| ||||||||||
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
המערכה החלה ב-8 בדצמבר 1941, עם פלישת הצבא היפני הקיסרי לתאילנד ולמלאיה מבסיסים שנכבשו שנה קודם בהודו-סין, כחלק ממלחמת סין–יפן השנייה. הנחיתה באיסטמוס קרה (Kra) הקדימה במספר שעות את ההתקפה על פרל הארבור. המערכה הגיעה לסיומה ב-9 בספטמבר 1945 עם ניצחון לבעלות הברית וכניעת האימפריה היפנית.
הצלחות ראשונות ליפנים
עריכהבעלות הברית בדרום מזרח אסיה ספגו תבוסות קשות במהלך ששת חודשי הלחימה הראשונים. אוניית המערכה אה"מ פרינס אוף ויילס וסיירת המערכה "ריפאלס" טובעו מול חופי מלאיה ב-10 בדצמבר 1941. בעקבות הפלישה, כרתה ממשלת תאילנד ברית רשמית עם היפנים, ועברה לצידם ב-21 בדצמבר. ב-8 בדצמבר החל גם קרב הונג קונג, שנמשך כשבועיים, עד לכניעת הכוחות הבריטים ביום חג המולד, 25 בדצמבר. בינואר 1942, פלשו היפנים לבורמה ולאיי הודו המזרחית, וכבשו את מנילה ואת קואלה לומפור, ובפברואר נכבש האי סומטרה.
מלאיה וסינגפור
עריכהבמהלך קרב מלאיה, נתקלו היפנים בהתנגדות קשה מצד כוחות הצבא ההודי, הדיוויזיה האוסטרלית השמינית ויחידות של הצבא הבריטי שנכחו במקום, אך העליונות בציוד ובכוח אש הכריעו את הקרב לטובת הצבא היפני הקיסרי. לאחר שנהדפו ממלאיה, נכנעו כוחות בעלות הברית, תחת פיקודו של לוטננט גנרל ארתור פרסיבל, לצבא היפני, ב-15 בפברואר 1942. כ-130,000 חיילים הפכו לשבויי מלחמה. הכניעה בסינגפור הייתה הכניעה הגדולה ביותר בהיסטוריה של הצבא הבריטי.
הפשיטה באוקיינוס ההודי
עריכה
ערכים מורחבים – קרב איי הודו המזרחיים, המערכה על בורמה
ב-31 במרץ 1942, החלה הפשיטה באוקיינוס ההודי, שנמשכה עד 10 באפריל. הפשיטה, שנערכה על ידי שייטת נושאות המטוסים של הצי הקיסרי היפני, כוונה כנגד נתיבי שיט ובסיסי בעלות הברית באוקיינוס ההודי. לאחר כיבוש האי ג'אווה, יצאו כוחות הצי היפני לאוקיינוס ההודי על מנת להשמיד את כלי השיט של הצי המלכותי הבריטי ולסייע לפלישה לבורמה. הפלישה נחלה הצלחה חלקית, שכן הצי המלכותי לא הושמד, אך כלי השיט הבריטים נאלצו לסגת לציילון ולקניה, שכן הבסיסים הקדמיים שלהם לא יכלו עוד להגן על עצמם מהתקפות יפניות. מצבו של הצי המלכותי המשיך להדרדר עם הצבתם מחדש של הכלים הגדולים בגזרות אחרות, ולבסוף נותר ממנו רק כוח ליווי לשיירות ימיות. ממאי עד נובמבר 1942, שימש כוח זה בפלישה למדגסקר, שמטרתה הייתה למנוע מהיפנים להשתמש באי, שהיה בשליטת צרפת של וישי. באותה שנה, הפגיז הצי היפני את העיר מדרס שבדרום הודו. על אף שהנזק הראשוני היה קל, התפנו תושבי העיר, מפחד מהמשך ההפגזות ומפלישה אפשרית.
כיבוש איי אנדמן וניקובר
עריכהב-23 במרץ 1942, פלשו היפנים לאיי אנדמן וניקובר, והחזיקו בהם עד סוף המלחמה. ב-29 בדצמבר 1943, הועברה השליטה הפוליטית באי לידי ממשלת הודו החופשית. ראש הממשלה, סובהאז צ'נדרה בוסה, ביקר בעיר הבירה פורט בלייר, והניף שם את דגל הודו. למרות זאת, שמרו היפנים על השליטה באי.
המערכה באוקיינוס ההודי 1942–1945
עריכהההתנגדות ליפנים באוקיינוס ההודי התעוררה עם השימוש במוקשים ימיים ובצוללות. בשל הקושי של היפנים להסתגל ללוחמה זו, הצליחו ציי בעלות הברית לדחוק את הצי היפני מחופי בורמה, תוך שימוש בצוללות.
עם התמוטטות הקריגסמרינה בסוף 1943, התפנו כוחות הצי המלכותי הבריטי לפעול באוקיינוס ההודי, ולאחר מבצע אוברלורד התפנו גם כלי רכב אמפיביים, שהיו חשובים למבצעי הנחיתה ברחבי דרום אסיה. עם הגעת נושאות מטוסים בריטיות לאוקיינוס, החלו בשנת 1944 מבצעי תקיפת מטרות יפניות בדרום מזרח אסיה, כשמטרתן העיקרית היא פגיעה במתקני הנפט, בעיקר באינדונזיה. הפגיעה במתקנים אלה הסבה נזק כבד לצבא היפני, שכבר סבל ממחסור בנפט בעקבות האמברגו האמריקאי על יפן.
קישורים חיצוניים
עריכה- כתב הטיימס בהודו, התפתחות התעשיה בהודו בזמן המלחמה, מערכות 9, נובמבר 1941
- שנטרחם שפי, הודו בתכנותה, מערכות 13, ספטמבר 1942