החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין

ארגון טרור פלסטיני-קומוניסטי

החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטיןערבית: الجبهة الديمقراطية لتحرير فلسطين - אלג'בהה אלדימֻקרטיה לתחריר פלסטין) היא מפלגה וארגון טרור פלסטיני מרקסיסטי-לניניסטי שהוקם על ידי נאיף חוואתמה, לאחר שהתפצל מהחזית העממית ב-22 בדצמבר 1969, בין השאר משום שהתנגד לביצוע פיגועי ראווה המוניים, שכן אלה עלולים ליצור דעת קהל שלילית כלפי המאבק הפלסטיני.

החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין
الجبهة الديمقراطية لتحرير فلسطين
מדינה מדינה פלסטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד נאיף חוואתמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים נאיף חוואתמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 22 בפברואר 1969 – הווה (55 שנים)
אידאולוגיות לאומיות פלסטינית
מרקסיזם-לניניזם
קומוניזם
אנטי-ציונות
הפרדת הדת מהמדינה
נוצרה מתוך החזית העממית לשחרור פלסטיןהחזית העממית לשחרור פלסטין החזית העממית לשחרור פלסטין
מיקום במפה הפוליטית שמאל רדיקלי
ארגונים בינלאומיים תנועת הלאומיים הערבים עריכת הנתון בוויקינתונים
נציגויות בפרלמנטים
המועצה המחוקקת הפלסטינית
1 / 132
www.dflp-palestine.net
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אידאולוגיה

עריכה

הארגון הוא בעל אידאולוגיה מרקסיסטית-לניניסטית ורואה ברוב המשטרים במזרח התיכון משטרים ריאקציונריים, שיש להדיחם ולהקים תחתיהם משטרים מהפכניים-סוציאליסטיים. הארגון מאמין כי האינטרסים הפלסטיניים יושגו רק באמצעות מהפכה סוציאליסטית, ופעיליו אף ניסו להקים בתחילת שנות ה-70 סובייטים וקולחוזים בצפון ירדן.

במהלך השנים ביטא הארגון עמדות מדיניות מתונות יחסית לשאר ארגוני הטרור הפלסטיניים, אף שבשנות ה-70 לא בחל בהרג מכוון ובטרור כלפי אזרחים. יחד עם דבקותו במאבק המזוין, הוא רואה את המשא-ומתן כאפשרות לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ב-1969 הציעו מנהיגיו להקים מדינה פלסטינית דמוקרטית ועממית שבה יוכלו היהודים לפתח את תרבותם, אך לא את לאומיותם. מטרתה המוצהרת של החזית היא "להקים דמוקרטיה עממית פלסטינית שבה יהודים וערבים יוכלו לחיות ללא אפליה ולפתח את תרבותם הלאומית".

בראש הארגון עומד המזכיר הכללי נאיף חוואתמה, היושב בסוריה יחד עם בכירים נוספים. מספר הפעילים נאמד ב-500 והם פזורים בסוריה, לבנון ושטחי יהודה והשומרון וחבל עזה. הארגון מקבל תמיכה מסוריה, וכן מקבל מימון מארגונים ומתורמים פרטיים במדינות ערב. בעבר קיבל סיוע גם מלוב, ואנשיו התאמנו בברית המועצות ובקובה. בשנות ה-70 יצר הארגון קשרים עם תנועות מהפכניות וגורמים מרקסיסטיים ברחבי העולם ואף בישראל (למשל עם קבוצת דרך הניצוץ ועם ארגון מצפן).

פעילות טרור

עריכה

החל מ-1973 הארגון ביצע פיגועי ירי, הנחת מטעני חבלה וחדירות מהגבול. הפיגוע הזכור ביותר הוא הפיגוע במעלות (15 במאי 1974, יום העצמאות ה-26 של ישראל), שבמהלכו חדרו מחבלים מלבנון לישראל והשתלטו על בית ספר במעלות תוך שהם לוקחים בני ערובה רבים. בפעולת הטרור נרצחו 22 בני אדם, רובם ילדים. ב-19 בנובמבר 1974 השתלט על בניין מגורים בבית שאן ורצח 4 תושבים, וב-13 בנובמבר 1975 פוצץ עגלת תופת בירושלים וגרם ל-7 הרוגים.

 
דגל החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין

בשלהי שנות ה-80 נוצר קרע בשורות הארגון בין אלה שדגלו בהמשך המאבק המזוין בישראל לבין אלה שצידדו במשא-ומתן. מאז הקמתו התנגד הארגון לפיגועי טרור מחוץ לישראל וגינה את התקפות החזית העממית לשחרור פלסטין על מטוסים. למרות התנגדותו להסכמי אוסלו, נמנע החזית הדמוקרטית מלפעול נגד ישראל עד האינתיפאדה השנייה, ובספטמבר 1999 אף הביע הארגון נכונות להשתתף בניהול משא-ומתן עם ישראל על הסדר קבע. חודש לאחר מכן הסירה מחלקת המדינה של ארצות הברית את הארגון מרשימת ארגוני הטרור הזרים.

פעולות צבאיות

עריכה

האינתיפאדה השנייה

עריכה
 
סמל גדודי ההתנגדות הלאומית

במהלך האינתיפאדה השנייה, חזרה חוליות הטרור של הזרוע הצבאית של הארגון, גדודי ההתנגדות הלאומית, לפעול נגד כוחות צה"ל וישראלים בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה, בעיקר ברצועת עזה, ובאזורי שכם ורמאללה. ב-25 באוגוסט 2001 התקיף הארגון מוצב של צה"ל ברצועת עזה וגרם ל-3 הרוגים ול-7 פצועים. באותה תקופה נעצרה בעיסאוויה חוליה של שישה חברי החזית הדמוקרטית שהואשמו בירי על ניידת משטרה שנסעה בכביש למעלה אדומים ב-29 ביולי 2001.[1] במהלך שנת 2002 ביצעה חוליה של החזית הדמוקרטית שאורגנה על ידי הייתם ענתרי, שוטר במשטרה הפלסטינית, וחומשה על ידי אברהים עא קאדר מחמוד אבו חיג'לה, חבר המועצה הלאומית הפלסטינית מטעם החזית הדמוקרטית, ירי לעבר כלי רכב באזור בית אל ותכנון של פעולות נגד אנשי צבא ישראליים. באחת הפעולות, שניים מחברי החוליה נתפסו על ידי הרשות הפלסטינית ואבו חיג'לה דאג לשחרורם עוד באותו יום. הייתם ענתרי ואבו חיג'לה נעצרו על ידי השב"כ לקראת סוף שנת 2002[2] בדצמבר 2003, נהרגו 4 אזרחים ישראלים ונפצעו עשרות בפיגוע התאבדות בצומת גהה, אשר לטענת צה"ל בוצע על ידי מחבל שנשלח על ידי וג'די עזמי סבתי-ג'ודה, ראש החזית הדמוקרטית בשכם.[3]

ב-15 באפריל 2008 נהרג איברהים עלבה, ראש ארגון החזית הדמוקרטית בצפון רצועת עזה, אשר היה מעורב בירי רקטות לעבר שטח ישראל וארגון חוליות מחבלים שניסו לחדור לישראל.[4] במהלך מבצע עופרת יצוקה, עצר צה"ל פעיל של החזית הדמוקרטית שהיה מעורב בירי רקטות נגד ישראל ואחסן בביתו אמצעי לחימה.[5]

לאחר פיגועי 11 בספטמבר נתקבלה הודעה אנונימית לעיתון באבו דאבי שהחזית הדמוקרטית עומדת מאחורי התקיפות, אולם אנשי הארגון הכחישו זאת באופן גורף והתפיסה המקובלת היום היא שאין להם קשר לפיגועים אלו, הנוגדים את דרך הפעולה של הארגון.[6]

לאחר האינתיפאדה השנייה

עריכה

עיקר פעילות הזרוע הצבאית של הארגון מתבצעת בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה. באזורי יו"ש פעילי הזרוע מבצעים פיגועים כנגד מטרות ישראליות ומשתתפים באירועי הפרות סדר, יידוי אבנים וירי לעבר כוחות הביטחון הפועלים בשטחים. בנוסף, פעילי הזרוע הצבאית ברצועה משתתפים באופן כמעט קבוע בסבבים מול ישראל. פעילות זאת באה לידי ביטוי בירי תלול מסלול לעבר מדינת ישראל.[7]

באפריל 2023 ירה מספר רקטות לעיר אשקלון.

באוקטובר 2023 הודיע ארגון הטרור כי מחבליו השתתפו במתקפת הפתע על ישראל במעשי הטבח ביישובים בארי, כפר עזה ובכיסופים.[8]

ב-19 בפברואר 2024 הכריז דובר הארגון אבו חאלד כי נהרגו עד כה 37 מפעילי הארגון בעימותים ישירים עם כוחות צה"ל ברצועת עזה, מ-7 באוקטובר עד 19 בפברואר הוציא ארגון הטרור יותר מ-400 פעולות, כולל 100 עימותים חמושים עם כוחות ישראליים, ירי ל-25 כלי רכב, הרג 5 חיילי צה"ל, ירי 110 רקטות, הכוונת 160 עמדות עם מרגמות והפלת מל"טים ישראלים.[9]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אפרת וייס, נעצרה חולייה של החזית הדמוקרטית בירושלים, באתר ynet, 8 באוקטובר 2001
  2. ^ ראש החזית הדמוקרטית ברמאללה הודה במהלך חקירתו בהכוונת פעילות צבאית שכללה ביצוע פיגועים כנגד יעדים אזרחיים וצבאיים באזור רמאללה, 23 בפברואר 2003, אתר משרד ראש הממשלה
  3. ^ חנן גרינברג ואפרת וייס, עזה: מחבל שחה אל חופי ישראל ונורה למוות, באתר ynet, 10 בנובמבר 2004
  4. ^ עלי ואקד, עזה: חוסל ראש הזרוע הצבאית בחזית הדמוקרטית, באתר ynet, 15 באפריל 2008
  5. ^ עמ"ם 886/10 ואיל עבדאללה עתאמנה נ' מדינת ישראל, ניתן ב־2 במרץ 2010
  6. ^ Statement on the Air Attacks in New York and Washington, D.C., the International Socialist Organization, September 12, 2001
  7. ^ كتائب المقاومة الوطنية - قوات الشهيد عمر القاسم, Telegram
  8. ^ נורית יוחנן, ההודאה החריגה של איש החזית הדמוקרטית: "כוחותינו השתתפו בטבח ב-7 באוקטובר", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 בדצמבר 2023
  9. ^ الحرية-مجلة التقدميين العرب على الانترنت, الناطق العسكري أبو خالد، المتحدث بإسم «قوات الشهيد عمر القاسم»: نفذ مقاتلونا خلال معركة طوفان الأقصى مايزيد عن (400) مهمة عسكرية وشملت:, مجلة التقدميين العرب على الانترنت