בית אל

התנחלות בהרי בנימין, ישראל

בֵּית אֵל היא התנחלות דתית ברכס הרי גופנה שבהרי בנימין, מצפון לרמאללה. היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1997.

בית אל
סמליל משנת 2022
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה שי אלון
גובה ממוצע[1] ‎853 מטר
תאריך ייסוד 1977
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2023 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 6,316 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 219
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.4% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.02 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 4,239 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 50
תחום שיפוט[4] 1,490 דונם
    - דירוג ארצי[2] 242
31°56′31″N 35°13′23″E / 31.9419114871391°N 35.2230569945325°E / 31.9419114871391; 35.2230569945325
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
4 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 180
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4387
    - דירוג ארצי[2] 63
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
גילאי 0 - 4 12.2%
גילאי 5 - 9 10.3%
גילאי 10 - 14 10.6%
גילאי 15 - 19 15.4%
גילאי 20 - 29 22.0%
גילאי 30 - 44 10.8%
גילאי 45 - 59 10.1%
גילאי 60 - 64 2.5%
גילאי 65 ומעלה 6.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 6
–  יסודיים 3
–  על-יסודיים 4
תלמידים 2,514
 –  יסודי 1,099
 –  על-יסודי 1,415
מספר כיתות 106
ממוצע תלמידים לכיתה 24.7
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל בית אל נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
https://www.bet-el.muni.il/
הסמליל הראשון עד לשנת העשור
הסמליל השני
סמליל עד לשנת 2022
מבט על שכונת האולפנה (לפני הפינוי)

היישוב קרוי על שם העיר המקראית בית אל שבנחלת שבט בנימין, הנזכרת רבות בתנ"ך, ואשר שמה השתמר בשם הכפר הסמוך ביתין.

היסטוריה עריכה

בית אל הוקמה בנובמבר 1977 בידי גרעין שהורכב בעיקר משש-עשרה משפחות בעלי מקצועות חופשיים דתיים ובוגרי ישיבת מרכז הרב, ליד המחנה הצבאי בה"ד 4, לא הרחק מהכפר הפלסטיני ביתין. בדומה למספר התנחלויות שהוקמו באותה עת, ההתנחלות הוקמה בתוך בסיס צבאי, והאחריות עליה הועברה למחלקה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית בהתאם להחלטת ממשלה. כעבור שנה אושרה הקמת ההתנחלות מחוץ לשטח הבסיס הצבאי[6].

זמן קצר לאחר הקמתה התחלקה בית אל לשני יישובים. האברכים, ובראשם הרב זלמן מלמד, פנו להתרכז סביב ישיבה חדשה שהקימו, ישיבת בית אל, צעד שיצר למעשה יישוב נוסף, כאשר ריכוז היישוב המקורי נותר במקומו הראשון[7]. פילוג היישוב לשני יישובים שונים אושר גם כן בהחלטת ממשלה מ־1978. היישובים השתייכו למועצה אזורית מטה בנימין. באוגוסט 1997, לאחר כ-20 שנה, ובעקבות גידול האוכלוסייה ביישובים וסמיכותם זה לזה, שבו היישובים והתאחדו תחת רשות מקומית חדשה אחת, כאשר היישובים הישנים מכונים "שכונה א" ו"שכונה ב".

ראש המועצה הראשון הממונה היה אורי אריאל. כיום מכהן בראשות המועצה שי אלון. במשך שנים היו רבני היישוב הרב שלמה אבינר והרב זלמן ברוך מלמד[7]. ב-1 בספטמבר 2019 (א' באלול ה'תשע"ט) מונה לתפקיד הרב אריאל בראלי[8].

בסמל היישוב מופיע סולם יעקב כמוטיב מרכזי שהשתנה במהלך השנים להצגה באופן מרומז יותר כמאמר הפסוק ”ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם...” (בראשית, ל"ה, א') שהופיע גם בסמל. הגבעות אמורות לסמל גם את לוחות הברית.[9]

מעמד הקרקעות ביישוב עריכה

הקרקעות עליהן בנוי היישוב כיום הן ברובן קרקעות בבעלות פרטית של פלסטינים שנתפסו לצורכי שטח בסיס בה"ד 4 הסמוך ושטחי אש סביבו. בסיס זה הוקם על חורבות בסיס ירדני ששכן במקום עד מלחמת ששת הימים. לאדמות אלו פורסם צו תפיסת מקרקעין (1/70) בשנת 1970. בצו לא הוגדר זמן לפקיעת התפיסה, וייעוד התפיסה הוגדר בו כ"צרכים ביטחוניים דחופים והכרחיים". בעקבות ייסוד יישוב אזרחי על הקרקעות שנתפסו במסגרת הצו מ־1970, עתרו בעלי הקרקע לבג"ץ בטענה כי צרכים ביטחוניים אינם מצדיקים הקמת יישוב אזרחי בקרקעות פרטיות שנתפסו. בפסק הדין דחו שופטי בג"ץ את העתירה, וקיבלו את עמדת המדינה שנסמכה על חוות דעתו של אברהם אורלי, מתאם פעולות הממשלה בשטחים דאז, שסבר כי ישנה משמעות ביטחונית בהקמת יישוב אזרחי בסביבה עוינת[10]. פסק דין זה התפרסם בשם "בג"ץ בית אל", וצוטט רבות לאחר מכן. ב־1979, כשנה לאחר פרסום פסק הדין, התקבלה החלטת ממשלה לפיה התיישבות יהודית ביהודה ושומרון תוקם אך ורק על אדמות מדינה.

על פי דו"ח שחיבר תא"ל (מיל.) ברוך שפיגל לבקשת מערכת הביטחון בעשור הראשון של המאה ה־21, היישוב בנוי על אדמות פרטיות פלסטיניות שנתפסו בתפיסה צבאית, על אדמות מדינה שחלקן הופקעו בתקופת השלטון הירדני ועל אדמות פרטיות שנקנו מבעליהן על ידי חברת הימנותא. חלק מהמבנים נבנו מחוץ לגבולות היישוב[6]. לדברי ארגון יש דין, בעקבות כך התנהלו במנהל האזרחי ב־2007 מעל ל־100 הליכים בנושא בנייה בלתי חוקית בבית אל[11].

בשנת 2019 החלה בנייה של כ-300 יחידות דיור בדרום היישוב, יישומה של הבטחה של ראש ממשלת ישראל דאז בנימין נתניהו לבנייה ביישוב.

שכונת האולפנה עריכה

  ערך מורחב – שכונת האולפנה

בסמוך ליישוב, מחוץ לתחום השיפוט שלו, נבנתה שכונה בשם "גבעת האולפנה", בה נבנו בניינים (חמישה מתוך ארבע עשר) על חלקות הרשומות בטאבו על שם שני פלסטינים תושבי הכפר דורא אל קרע הסמוך, שלא נכללו במסגרת צו התפיסה הצבאי[12]. בשל כך נמצאה השכונה בשנת 2012 במרכזה של סערה פוליטית ומשפטית, לאחר שהמדינה ביקשה לחזור בה מהתחייבותה, שקיבלה מעמד של פסק דין, להרוס חמישה בתים, ולפתוח מחדש את הדיון[13]. לפי הוראת בג"ץ היה צריך להרוס את המבנים עד 1 ביולי 2012. במערכת הפוליטית חיפשו פתרון שיאפשר להימנע מההריסה, אך הצעת חוק ההסדרה, שנועד למנוע את הפינוי, נדחתה על ידי מליאת הכנסת. ב-28 ביוני 2012 הסתיים פינוי המשפחות שגרו בשכונה לקרוונים זמניים שניתנו להן בבסיס הצבאי שעל יד בית אל. התושבים נשארו שלוש שנים בקרוונים הזמניים שניתנו להן.

בית אל כיום עריכה

כמחצית מן התושבים עובדים בתחומי היישוב בחינוך, שירותים, מסחר ותעשייה והשאר עובדים בירושלים ובערים אחרות. במקום קיימים מוסדות לימוד רבים, החל מגני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים ובנות, תלמוד תורה, ארבעה בתי ספר תיכוניים נפרדים לבנים ולבנות (אולפנת רעיה, אולפנת בית אל, ישיבת בני צבי, וישיבה תיכונית מטה בנימין), מכינה קדם צבאית וכלה בישיבה גבוהה. בנוסף נמצאים בבית אל ספרייה, מתנ"ס, מרכז תעסוקה, סניפים של תנועות הנוער בני עקיבא, אריאל, נח"ל ועוז, מועדונית לילדים עם צרכים מיוחדים – נח"ל, מועדון גיל הזהב ופינת חי.

אקלים עריכה

אקלים בבית אל
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 10.8 11.9 14.9 19.6 24.1 26.7 28.3 28.3 26.6 23.3 17.8 13.2
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 5.2 5.5 7.7 10.4 14.2 16.7 18.7 18.7 17.1 15.1 11.7 7.4
משקעים ממוצעים (מ"מ) 139 131 76 19 1 0 0 0 0.6 18 58 109
מקור: Israel Weather

אוכלוסייה עריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף דצמבר 2023 (אומדן), מתגוררים בבית אל 6,316 תושבים (מקום 219 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.4%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 88.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,067 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[14]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

מאחזים סמוכים עריכה

  • גבעת אסף – הוקם בשנת 2001 כ-4 קילומטרים דרומית לבית אל ונחשב חלק ממועצה אזורית מטה בנימין.
  • עוז ציון – הוקמה בשנת 2011, ומרחקה מבית אל דומה למרחקה של נקודת ההתיישבות גבעת אסף[15].

ראשי המועצה עריכה

רבני היישוב עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא בית אל בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-26 בדצמבר 2023.
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ 1 2 דו"ח שפיגל, באתר שלום עכשיו
  7. ^ 1 2 בית אל, באתר דעת
  8. ^ הרב אריאל בראלי הוכתר לתפקיד רב היישוב בית אל באתר ערוץ 7.
  9. ^ הצהרה לתקשורת על הסמל החדש בדף הפייסבוק של המועצה
  10. ^ בג"ץ 606/78, 610/78, סולימאן תופיק אויב ואח' נגד שר הביטחון ואח'
  11. ^ עתירת ארגון יש דין לבג"ץ ב־2008
  12. ^ חיים לוינסון, היזם של שכונת האולפנה בבית אל: ידענו שמדובר בקרקע פלסטינית פרטית, באתר הארץ, 10 במאי 2012
  13. ^ אביעד גליקמן, בג"ץ דחה בקשת המדינה: גבעת האולפנה תיהרס, באתר ynet, 7 במאי 2012
  14. ^ פרופיל בית אל באתר הלמ"ס
  15. ^ מאחז חדש: עוז ציון, באתר ערוץ 7