החזקת אצבעות

מחווה הנעשית על ידי הצלבת אצבעות, על מנת להביא מזל

החזקת אצבעות (או להחזיק אצבעות) היא מחוות יד נפוצה כדי לאחל ולחוות מזל. לעיתים מחווה זו מתפרשת כניסיון לגנות אנשים מאמינים[1].

'מחזיקים אצבעות'

המחווה נעשית בשילוב שתי אצבעות, כאשר מניחים את האמה על גבי האצבע המורה.

מקורעריכה

 
האפיפיור פיוס האחד עשר מחזיק אצבעות לסימון צלב, על שטר אינדולגנציה שניתן בשנת 1925

המקור המדויק של המחווה אינו ידוע. אך כפי הנראה מקורו בנצרות. הנוצרים האמינו בכוחו של הצלב על מנת להגן עליהם מרעות שונות ולגרום להצלחתם, כך שכאשר שהו במקום בו לא היה צלב, השתמשו באצבעות ידיהם על מנת לחוות את סימן הצלב. בתחילה נעשתה המחווה על ידי שני אנשים שהניחו את אצבעותיהם אחת על השנייה על מנת ליצור צורת צלב, מנהג זה היה נפוץ במשך מאות שנים. אך ברבות השנים נולד המנהג ליצור את סימן הצלב אף על ידי הצלבת שתי אצבעות יד של אדם אחד, כאשר רצה להביע משאלה וכדומה.

שימוש נפוץ במחווה מתייחס למאות הראשונות של הכנסייה הקתולית. שימוש שכיח במחווה זו נעשה כאשר שני נוצרים היו מניחים את אצבעותיהם כביכול על מנת להפעיל את הכוח הקשור לצלב של ישו כדי להתגונן מהרוע[1].

באנגליה במאה ה-16 אנשים המשיכו במנהג זה על מנת ליצור את סימן ההצטלבות כדי להדוף את הרוע, וכן כאשר אנשים השתעלו או התעטשו[2].

אמונה טפלה זו הפכה לפופולרית בקרב תרבויות נוצריות רבות באירופה. במקומות מסוימים, הדבר נעשה על ידי אדם נוסף שהיה מניח את אצבעו על האצבע של האדם שהביע את המשאלה, באופן ששתי אצבעות יצרו צורת צלב.

עם זאת אף כיום מצויה המחווה בצורתה המקורית על ידי שני אנשים ליצירת צורת הצלב בזמן ברכה או הסכם הדדי.

יש הסבורים כי מעשה 'החזקת האצבעות' כסימן מזל או ביצוע משאלה היה מצוי אף לפני הנצרות. לדעתם, אף צורת הצלב הייתה סימן רווח של אחדות ושלום[3].

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 מגזין חוף אורנג. אמיס תקשורת. מאי 1990. pg. 177 "בימים נוצריים מוקדמים, מאמין שהתעמת עם רעה או עם השפעות עוינות הפציר בכוחו של הצלב הקדוש להגנה על ידי סיבוב האצבע האמצעית על אצבעו והחזיק את אצבעותיו הנותרות באגודלו"
  2. ^ Good Housekeeping, Volume 226. International Magazine Company. 1998. Crossing fingers: This was a Sign of the Cross that early Christians could use to avert bad luck without attracting the notice-and wrath-of pagans. 
  3. ^ Panati, Charles (1989). Extraordinary Origins of Everyday Things. William Morrow Paperbacks. ISBN 978-0060964191.