הטחנה

טחנת רוח בשכונת רחביה

הטחנה היא כינוי למבנה טחנת רוח ברחוב רמב"ן שבשכונת רחביה בירושלים.

הטחנה
מבנה הטחנה
מבנה הטחנה
מידע כללי
סוג מרכז מסחרי עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′31″N 35°13′00″E / 31.775138888889°N 35.216638888889°E / 31.775138888889; 35.216638888889
Map
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

מבנה טחנת הרוח נבנה בשנות ה-70 של המאה ה-19 על ידי הכנסייה היוונית-אורתודוקסית בירושלים, בלב שטח חקלאי בן אלפי דונמים. הטחנה שימשה להפקת קמח משדות החיטה שבאזור, כדי לכלכל צליינים נוצרים-אורתודוקסים (בעיקר רוסים אורתודוקסים) שהגיעו באלפיהם לקראת חג הפסחא. הטחנה צוידה במתקן מיוחד שסובב את הכנפיים הגדולות לפי כיוון הרוח. הטחנה הפסיקה את פעילותה בסוף המאה ה-19, לאחר שהגיעו לארץ טחנות הקיטור. מאז שהפסיקה לפעול, הפכה לבית מגורים שהחליף כמה בעלים ודיירים מידועני העיר, בניהם חליל א-סכאכיני, שהיה מחנך, סופר ומנהיג פוליטי ופרופ' יוסף לחמן, מנהל מחלקת אף, אוזן גרון מבית החולים הדסה. המפורסם שבין הדיירים היה האדריכל היהודי גרמני אריך מנדלסון.[1] בשנת 1935 רכש האדריכל המפורסם אריך מנדלסון את מבנה הטחנה, שהזכירה לו את מגדל איינשטיין - בניין שתכנן בפוטסדאם שבגרמניה בשנת 1922 והיה המבנה הידוע והחשוב הראשון שתכנן. מנדלסון הוסיף מבנה חד-קומתי ממזרח לטחנה, שבו אירח את שמנה וסלתה של ירושלים בתקופת המנדט הבריטי. בשנת 1941 עזבו מנדלסון ורעייתו את הארץ.

בשנות השישים של המאה העשרים הושכר מבנה הטחנה לממשלת הולנד, אשר שיכנה בו - בזו אחר זו - את משפחות הקונסולים ההולנדיים בירושלים. בחירתן במבנה נעשתה מתוך רצון לאמץ את טחנת הרוח של ירושלים כסמל הולנדי.

בתחילת שנות ה-80, רכשה משפחת רייכמן את המתחם, בתקופה זו היה שימור האתרים ההיסטוריים בעל חשיבות נמוכה בירושלים בפרט ובישראל בכלל, אושרו תוכניות להריסת הטחנה. בשל מחאות של תושבי הסביבה הועלתה ההצעה לפרק את הטחנה ולבנות אותה מחדש בגן העצמאות, אולם לא נמצא מימון לפרויקט ההעתקה, והוחלט להרוס את המבנה. הוחלט לבסוף לשקם את מבנה הטחנה במקום להרסה, ובהתאם לתוכניות האדריכלים יעקב אלון ואמציה אהרונסון הפכה הטחנה למרכז קניות ואירועים. הפרויקט הושלם בשנת 1987[2]. פרויקט זה היה מקרה ראשון של שיקום מבנה ארכיטקטוני תוך שינוי ייעודו לשימוש מסחרי עסק.[3]

לקריאה נוספת

עריכה
 
  • דוד קרויאנקר, ירושלים - מבט ארכיטקטוני, מדריך טיולים בשכונות ובתים, כתר, 1996.
  • א' רמון, דוקטור מול דוקטור גר - שכונת רחביה בירושלים, יד בן צבי, ירושלים 1998

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הטחנה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אמנון רמון, דוקטור מול דוקטור גר, ירושלים: יד בן-צבי, 1998
  2. ^ מסכי זכוכית, כותרת ראשית, 16 בדצמבר 1987
  3. ^ יעד בירן, עם כיפה ובלעדיה, עת-מול 216, עמ' 22