היהודייה
"היהודייה" (בצרפתית: La Juive) היא אופרה ב-5 מערכות מאת המלחין הצרפתי-יהודי ז'אק פרומנטל הלוי, ללברית מאת אז'ן סקריב. הופעת הבכורה הייתה ב-23 בפברואר 1835 באופרה בפריז.
 | |
| סצנה מתוך המערכה הראשונה, הופעת הבכורה בפריז | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מלחין | ז'אק פרומנטל הלוי |
| לבריתן |
אז'ן סקריב  |
| סוגה | גרנד אופרה |
| שפה | צרפתית |
| מספר מערכות | 5 |
| זמן התרחשות העלילה | 1414, בזמן התכנסות ועידת קונסטנץ |
| מקום התרחשות העלילה | העיר קונסטנץ בשווייץ |
| תפקידים | |
| |
  | |
היסטוריה
עריכההלבריתן אז'ן סקריב הציע את הלברית לרוסיני, אך זה דחה אותה והעדיף את וילהלם טל במקומה. הלוי הלחין את האופרה, והיא הועלתה ב-1835 בהפקה ראוותנית שעלתה 150 אלף פרנק. את תפקיד אלעזר, ייעד הלוי לקול בס, אך הטנור אדולף נורי שכנע את הלוי לשכתב את התפקיד עבורו, ואף ביקש להוסיף במערכה הרביעית אריה שנורי עצמו כתב לה את המילים. האריה, Rachel, quand du siegneur היא המפורסמת שבקטעי האופרה, והיא פנינה ברפרטואר של טנורים רבים.
עלילה
עריכהאלעזר, התגורר בעבר ברומא, משם גורש לאחר שבניו הוצאו להורג ככופרים בפקודת הרוזן דה ברוניי. במנוסתו לשווייץ, הוא עובר על יד ביתו השרוף של דה ברוניי לאחר שהוצת על ידי פורעי חוק, אך דה ברוניי נעדר באותו הזמן. אלעזר מוצא בין ההריסות את בתו התינוקת של דה ברוניי, ולוקח אותה עמו. דה ברוניי שחזר לביתו השרוף ולמשפחתו המתה נעשה כומר, ועולה לדרגת חשמן. דה ברוניי מגיע לקונסטנץ להשתתף בועידת קונסטנץ.
מערכה ראשונה
עריכה- ככר בעיר קונסטנץ
אלעזר הצורף נתגלה עובד בבית המלאכה ביום חג נוצרי. בעימות עם מפקד המשטרה רוג'רו, טוען אלעזר כי בתור יהודי הוא אינו מחויב לשמור על שבתון של נוצרים ולכן רוג'רו מורה להוציאו להורג. אלעזר ניצל מהלינץ' בעקבות התערבות החשמן דה ברוניי שזיהה את אויבו משכבר.
הנסיך לאופול מתחפש לאמן יהודי צעיר בשם שמואל. רחל, בתו המאומצת של אלעזר, מאוהבת בשמואל, ואין לה מושג על זהותו האמיתית. על פי החוק המקומי, ליהודים ונוצרים אסור לקיים קשרים רומנטיים. העונש על כך חמור: הנוצרי מוחרם והיהודי מוצא להורג. בקשר עם רחל, מסכן ליאופול את עצמו בפרט שהוא כבר נשוי לנסיכה אדוקסי. תהלוכת הניצחון של הקיסר מתקרבת וכדי להביט בקיסר בין כל ההמון, עולים "שמואל" ורחל על מדרגות הכנסייה. רוג'רו מבחין בכך וההמון רוצה להשליך את השניים לאגם. מפקד גדוד הפרשים מזהה את ליאופול ומאפשר לשניים לצאת בשלום. רחל משתאת אך דעתה מוסחת ברגע בו נכנסת פמליית הקיסר.
מערכה שנייה
עריכה- בית אלעזר
הנוכחים, אלעזר, רחל וליאופול מסבים סביב השולחן לחגוג את ליל הסדר. ליאופול המחופש, מנסה להפטר מהמצה שלו. כאשר רחל שואלת אותו מדוע אינו אוכל מצה הוא מבטיח להסביר מאוחר יותר. נקישה נשמעת בדלת, הנסיכה אידוקסי, הנשואה לליאופול, נכנסת עם פמלייתה, היא מעוניינת להזמין תכשיט מיוחד מאלעזר לרגל חזרתו של בעלה ליאופול אחרי היעדרות. אלעזר מבטיח להביא אחרי החג את התכשיט אל הארמון. ליאופולד מפנה את גבו אל אידוקסי, ובחסות האור העמום הוא מצליח להסתיר עצמו ממנה. לאחר שכל הנוכחים עוזבים חוזר ליאופול ומתוודה בפני רחל כי הוא נוצרי אך אינו חושף את זהותו ומעמדו. רחל מתחלחלת מהדבר ומהסכנה הכרוכה אך ליאופול מתחנן בפניה כי תברח עמו. רחל מסרבת בתחילה ואינה רוצה להשאיר את אביה לבד אולם בסופו של דבר מתרצה לו. אלעזר נכנס ומתעמת עם ליאופול וליאופול בורח כשרחל עוקבת אחריו.
מערכה שלישית
עריכה- תמונה ראשונה - חדרה של אידוקסי בארמון
אידוקסי מתרגשת לקראת שובו של ליאופול. רחל שהתגנבה אחרי ליאופול מבקשת מאידוקסי לעבוד במשק הבית ומתקבלת.
- תמונה שנייה - בגן הארמון
קבלת פנים נערכת לליאופול. אידוקסי כורכת את השרשרת שהביא אלעזר סביב צווארו של ליאופול כאשר אלעזר ורחל נוכחים. רחל, שבורת הלב, מתוודה בפני הנוכחים כי היא קיימה קשר רומנטי עם ליאופול.
אלעזר, רחל וליאופול נאסרים. אלעזר שואל את דה ברוניי האם מעמדו הרם של ליאופול יציל אותו מהעונש החמור וברוניי פורש להתייעצות עם אנשי הכמורה. הוא חוזר עם ההחלטה כי ליאופול לא יימלט מהעונש וכי מעתה הוא מנודה ומוחרם.
מערכה רביעית
עריכה- בבית הסוהר
אידוקסי מבקשת לבקר את רחל בתאה בניסיון להציל את ליאופול. רחל מסכימה להציל את אהובה ואף למות למענו. היא מסכימה לטעון כי לא אמרה אמת לגבי הקשר שלה וליאופול. דה ברוניי מודיע לאלעזר שהוא ובתו יוכלו להינצל ממוות אם יתנצרו. אלעזר אומר כי יעדיף למות, ומחליט לנקום בדה ברוניי. אלעזר מספר לדה ברוניי כי בתו עדיין בחיים וכי ניצלה בידי יהודי שרק הוא, אלעזר, יודע מיהו. דה ברוניי מתחנן שיגלה לו אך אלעזר אומר כי מיתתו תהא נקמתו. או אז, באריה המפורסמת ביותר מהאופרה: Rachel, quand du seigneur, מתמלא אלעזר רחמים על הצעירה וחפץ להצילה. הוא מתכוון לספר לדה ברוניי את האמת, אך כאשר הוא שומע את ההמון העוין מחוץ לכלא קורא קריאות ומצפה להריגתם, מחליט כי לא יתן לרחל לחזור אל חיק הנצרות אלא תמות כיהודייה.
מערכה חמישית
עריכהאלעזר ורחל נידונים להריגה וליאופול נשלח לגלות. כאשר הם מובלים לגרדום שם יושלכו לדודים מלאים שמן רותח מתמלאת רחל פחד. אלעזר אומר כי הוא עוד יכול להצילה וכי יהיו לה חיים מכובדים. רחל שמבינה שאלו יהיו חיים בלעדיו מתמלאת באמונה וצועדת אל מותה. דה ברוניי עוצר את אלעזר ומבקש ממנו לגלות לו האם בתו עדיין בחיים אלעזר משיב בחיוב. דה ברוניי שואל היכן היא ואלעזר מצביע על דוד השמן הרותח לתוכו הושלכה רחל באותו הרגע. אלעזר צועד בגאון אל מותו ודה ברוניי מתמוטט. ההמון צועק: "הצדק נעשה! הנקמה ביהודים!".
"היהודייה" בארץ ישראל
עריכהב-1924 הפיקה האופרה הארצישראלית, שנוסדה בתל אביב על ידי המוזיקאי הרוסי-יהודי מרדכי גולינקין, בעברו מנצח בבית האופרה בסנקט פטרבורג, את האופרה והעלתה אותה גם בירושלים. נציג הוותיקן טען כי תלבושתו של הקרדינל ותוכן הליברית מהווים פגיעה בנצרות. גולינקין נכנע לדרישות איש הדת ושינה את התלבושת והטקסט בהתאם לדרישותיו. המשורר אורי צבי גרינברג יצא בהתקפה חריפה כנגד הכניעה וכינה אותה "סטירת לחי ליישוב העברי".
האופרה הישראלית החדשה הציגה את "היהודייה" לראשונה בשנת 2000 והעלתה אותה שוב בעונת 2010, כאשר ההוצאה להורג של אלעזר ורחל בוצעה בהפקה זו באמצעות שליחתם לתא גזים.
