האופרה הישראלית תל אביב-יפו
האופרה הישראלית תל אביב-יפו נוסדה בשנת 1985 ופועלת בתל אביב, בהעלאת מופעי אופרה, מחול ומוזיקה. בשנים הראשונות להקמתה נשאה את השם האופרה הישראלית החדשה, כדי להבדיל בינה ובין להקת האופרה הישראלית, שפעלה בשנים 1947–1982.
 | |
 | |
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1985–הווה (כ־38 שנים) |
|
www | |
| קואורדינטות | 32°04′34″N 34°47′07″E / 32.07611084°N 34.78527832°E |
 | |
  | |
היסטוריה עריכה
עד שנת 1982 פעלה בישראל להקת האופרה הישראלית, שהוקמה על ידי זמרת האופרה האמריקאית אדיס דה פיליפ עם קום המדינה. עם השנים, ולאחר מותה של דה פליפ, הוחלט על סגירת האופרה עקב רמה אמנותית נמוכה, מיעוט קהל ומחסור במשאבים. סגירת האופרה הישראלית לוותה במהלך של מנהל המועצה הישראלית לתרבות ואמנות שליד משרד החינוך, אבנר שלו, להקמת גוף אופראי חדש. הוחלט שבתחילת הדרך הגוף החדש ישתף פעולה עם התזמורת הקאמרית הישראלית ותיאטרון הקאמרי.
המנצחת ובמאית האופרה שרה קולדוול, הוזמנה לשמש כיועצת להקמת הגוף החדש[1]. באפריל 1983 חזרה קולדוול לישראל, לאחר שהתבקשה להפיק את האופרה הראשונה של האנסמבל החדש, "טוסקה"[2].
תקציב עריכה
ב-19 ביוני 1983, הוכרז רשמית על הקמת האופרה החדשה, מתקציב משרד החינוך וקרן תל אביב יפו לפיתוח[3], בתמיכתו של שלמה להט, שכיהן באותו זמן כראש עיריית תל אביב-יפו וגם כחבר במועצת האופרה. בשנת 2006 קיבלה האופרה תמיכה נוספת מהמועצה לתרבות ולאמנות בסכום של כ-17 מיליון שקלים[4].
ניהול האופרה היום נעשה באמצעות עמותת האופרה הישראלית (ע"ר). בשנת 2021 עמד תקציב בית האופרה על כ-63 מיליון שקלים. תמיכת המדינה הגיע ל כ-28 מיליון שקלים, תמיכת עיריית תל אביב יפו עמדה על כ-14 מיליון שקלים. הכנסות עצמאיות ממכירת כרטיסים, השכרות אולם המופעים, תמיכות נוספות ותרומות עמדו על כ-18 מיליון שקלים נוספים.
עלות שכרו של מנכ"ל האופרה עמד על כ-505 אלף שקלים כשכר שנתי. שכר שנתי לסמנכ"ל כ-360 אלף ש"ח, ושכרו השנתי של המנהל הטכני עמד על כ-270 אלף שקלים.
נכון לשנת 2021 העסיקה האופרה 438 עובדים[5].
מיקום בית האופרה ושמו עריכה
בימיה הראשונים של האופרה התארחו המופעים באולם התיאטרון הקאמרי[6], ובאולמות נוספים. משכן הקבע הראשון של האופרה הישראלית החדשה היה בתיאטרון נגה בשדרות ירושלים ביפו. ב-1994 עברה האופרה לביתה החדש במשכן לאמנויות הבמה בשדרות שאול המלך שבעיר, שתוכנן על-ידי האדריכל יעקב רכטר[7].
באוקטובר 2016, נקרא בית האופרה על שמו של שלמה להט (צ'יץ') (ראש העירייה השמיני של תל אביב-יפו).
לרגל ציון חגיגות ה-30 להיווסדה הוחלט להשמיט את "החדשה" משם הארגון, ולשנות את שמו ל"האופרה הישראלית תל אביב - יפו". בשם זה מופיעה היום האופרה הישראלית בארץ וברחבי העולם[8]
הנהלת האופרה[9] עריכה
מנהלים כלליים עריכה
מנהלים מוזיקליים עריכה
- יואב תלמי (1985 - 1988)[10]
- גארי ברתיני (1988 - 2005)
- אשר פיש (2005 - 2008)
- דייוויד שטרן (2008 - 2014)
- דניאל אורן (2014 - 2017)[11]
- דן אטינגר (2018 - ממשיך)
רב מנצחים עריכה
- דניאל אורן (2018 - ממשיך)[12]
הפקות עריכה
הפקות מגוונות שיוצרו על ידי בכירי במאי האופרה בעולם, מועלות מאז הקמתה בשפת המקור, ולימים עם כתוביות בעברית ובאנגלית. רוב הפקות האופרה הישראלית מאז היוסדה מתורגמות בכתוביות על ידי המתרגם ישראל אובל[13].
מעונת 1987/88 החל בית האופרה להעלות הפקות מקוריות[14]. הראשונה בהן הייתה דידו ואניאס מאת הנרי פרסל.
דידו ואניאס - אופרה מתקופת הבארוק מאת הנרי פרסל. מנצח: יואב תלמי, במאי: חנן שניר, עיצוב תפאורה: דוד שריר. התזמורת הקאמרית הישראלית, ההפקה הוצגה באולם תיאטרון הקאמרי שברחוב דיזנגוף[6], והתיאטרון היה שותף להפקה.
הפקות מקור בעברית עריכה
מרבית הרפרטואר של האופרה הישראלית בנוי על מיטב האופרות ברפרטואר העולמי. עם זאת, מאז ייסודה ביצעה האופרה מספר הפקות של אופרות ישראליות שהוזמנו במיוחד על ידה[15].
- מסע לפוליפוניה מאת ריצ'רד פרבר. יצירה שנכתבה במקור בגרמנית על ידי המלחין הישראלי, והועלתה בבכורה עולמית בשטוטגרט גרמניה. הוצגה בתיאטרון נגה, בשירה בשפה העברית, בשנת 1993[16][17].
- יוסף מאת יוסף טל וישראל אלירז. מנצח גארי ברתיני. במאי דייוויד אולדן. האופרה הישראלית ובעברית הראשונה שהוצגה במשכן לאומנויות הבמה, בשנת 1995. באופרה מוצגת חווית ההגירה של מלחין היצירה[18].
- הבן יקיר לי מאת חיים פרמונט ותלמה אליגון-רוז. מנצח אביב רון. אופרה קאמרית לארבעה זמרים, העוסקת בשכול הישראלי. הופעות הבכורה של האופרה באולם רבקה קראון, בתיאטרון ירושלים. במסגרת פסטיבל ישראל בשנת 2000[19][20].
- אלפא ואומגה מאת גיל שוחט לליברית מאת דורי מנור ואנה הרמן. מנצח גארי ברטיני, במאי דייוויד אולדן. הצגת הבכורה התקיימה בינואר 2001[21].
- מסע אל תום האלף מאת יוסף ברדנשווילי וא.ב. יהושע, המבוססת על ספרו של האחרון. מנצח אשר פיש, במאי עמרי ניצן. הצגת הבכורה התקיימה בעונת 2005. ההפקה חזרה לבמת האופרה הישראלית גם בעונת 8–2007. סיפורו של הסוחר היהודי בן עטר היוצא למסע ארוך מביתו שבטנג'יר אל לב ליבה של אירופה כדי לשכנע את יהודי אירופה לתת לו ולחיות לפי המסורת שלו, עם שתי נשותיו.
- הילד חולם מאת גיל שוחט על פי המחזה של חנוך לוין,
- האדונית והרוכל מאת חיים פרמונט לליברית של צוריה להב לפי סיפורו של שי עגנון.
- שיץ מאת חנוך לוין בביצוע אופראי שכתב יוני רכטר לפי ליברית של מולי מלצר.
- תיאודור מאת יונתן כנען לליברית של עידו ריקלין. האופרה מציגה שתי אפיזודות מחייו של בנימין זאב הרצל כסטודנט בווינה, המתקבל ל"אלביה", אגודת סטודנטים לאומנית פרו-גרמנית יחד עם חברו היהודי פאול. ואפיזודה נוספת בחייו הבוגרים כאשר הוא מסקר בפריז את משפט דרייפוס בזמן שנישואיו האומללים לז'ולי עולים על שרטון. האופרה מציגה את ההתמודדות עם גילויי אנטישמיות שמטלטלים את עולמו, עד שבסופו של דבר מתמלא הרצל הבוגר בחזון חדש – הקמת מדינה לעם היהודי[22].
תזמורת הבית עריכה
התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון משמשת כתזמורת הבית של האופרה מאז שנת 1989.
מנויים עריכה
נכון לשנת 2016, היו לאופרה הישראלית כ-18,000 מנויים[23].
אגודת הידידים עריכה
אגודת הידידים מלווה את האופרה הישראלית החדשה מתחילת דרכה ותומכת בפעילותה המגוונת. חברי אגודת הידידים נהנים מכרטיסי כניסה להצגות הבכורה של האופרה (כולל תוכניה לכל הפקת אופרה), ומהזמנות למגוון אירועים ופעילויות כגון צפייה בחזרות, מפגשים מיוחדים עם אמני האופרה, קבלות פנים בערבי בכורות, קונצרטים ביתיים ועוד[24].
בית הספר "מיתר אופרה סטודיו" עריכה
בית ספר עיוני/מעשי לטיפוח עתודת זמרי אופרה ישראלים, שסיימו את לימודיהם באקדמיה למוסיקה מוכרת, ונמצאים על סף ראשית הקריירה שלהם. תוכניות הלימוד מבוססות על הרחבת הניסיון והקניית ידע מוזיקלי/דרמטי ברמה האישית, ובעיקר על התנסות בעבודה אופראית כאנסמבל, והופעה בדרך קבע בהפקות האופרה הישראלית[25][26]. המנהל המוזיקלי של "מיתר אופרה סטודיו" הוא דוד זבה.
קהילה וחינוך עריכה
האופרה מקיימת קשר הדוק עם הקהילה במגוון דרכים. מפגשים מותאמים לקבוצות שונות בקהילה במטרה לחשוף אותן לאופרה, העלאת הפקה אופראית בימתית מלאה, שבמרכזה אנשים מהקהילה, סדנאות וסיורים. בנוסף, הועלו מופעי חוץ בפארק הירקון, ללא תשלום, כמו טוסקה בפארק (קיץ 2017), נבוקו בפארק (אוגוסט 2018)[27], אירועים, שמשכו קהל רב, גם כ-100,00 צופים באירוע[28].
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- מיכאל איזנשטט, האופרה הישראלית החדשה, תל אביב - עשור ראשון 1985 - 1995, הוצאת ד' די-נור, 1995.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של האופרה הישראלית תל אביב-יפו
האופרה הישראלית תל אביב-יפו, ברשת החברתית פייסבוק
האופרה הישראלית תל אביב-יפו, סרטונים בערוץ היוטיוב- האופרה הישראלית תל אביב-יפו, דף שער בספרייה הלאומית
- חנוך רון, האופרה הישראלית: הרנסאנס החדש בחיי המוזיקה בישראל, באתר מט"ח
- האופרה ישראלית - ג'וזפה ורדי - אאידה
- האופרה יוסף מאת יוסף טל, שהוצגה באופרה הישראלית ב-1995. תיעוד ההפקה על הבמה.
.svg){kind=icon}
הערות שוליים עריכה
- ^ חנה ידור, אשפית האופרה מבוסטון בחנה 140 זמרים, מעריב, 1 בדצמבר 1982
- ^ שוש אביגל, אופרה אחרת, כותרת ראשית, 27 באפריל 1983
- ^ יעקב בר און, אופרה חדשה תוקם בתל־אביב, דבר, 20 ביוני 1983
- ^ מקור: מנהל התרבות במשרד המדע, התרבות והספורט
- ^ האופרה הישראלית - תל אביב-יפו {ע"ר}, באתר גיידסטאר - אתר העמותות, 2022
- ^ 1 2 מודעה לאופרה דידו ואניאס, באתר ארכיון מעריב באוסף העיתונות בספרייה הלאומית, יוני 1985
- ^ היסטוריה ואדריכלות, באתר www.israel-opera.co.il
- ^ ספיר פרץ, חוגגים 30 לאופרה הישראלית, באתר גלובס, ינואר 2014
- ^ הנהלת האופרה, באתר www.israel-opera.co.il
- ^ עמוד הבית>אודותינו>האופרה הישראלית>הנהלת האופרה
- ^ אמיר מנדל, דן אטינגר ימונה למנהל המוזיקלי של האופרה הישראלית, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2017
- ^ אורין וינברג, מנהל מוזיקלי חדש לאופרה הישראלית, באתר ynet, 16 באוגוסט 2017
- ^ אובל ישראל, מתרגם, באתר האופרה הישראלית
- ^ עונות קודמות, באתר www.israel-opera.co.il
- ^ האופרה הישראלית - אודותינו, באתר האופרה הישראלית
- ^ קשת אליאן הפקות, באתר הסיפור של ששי
- ^ אסף שלג, ריצ'רד פרבר - מלחין לא לאומי, באתר הארץ, 19 במאי 2014
- ^ מירה יודלוביץ, הלך לעולמו חתן פרס ישראל יוסף טל, באתר ynet, 25 באוגוסט 2008
- ^ עדנה פרוחניק - הבן יקיר לי -, באתר האופרה הישראלית, 2020
- ^ מרב יודילוביץ`, האופרה משחררת את העניבה, באתר ynet, 6 ביוני 2000
- ^ פרס אמנויות הבמה לאופרה "אלפא ואומגה" של גיל שוחט, באתר הארץ, 19 בפברואר 2002
- ^ תיאודור, באתר www.israel-opera.co.il
- ^ מעט היסטוריה, באתר www.israel-opera.co.il(הקישור אינו פעיל, 20.8.2021)
- ^ אגודת הידידים, באתר www.israel-opera.co.il
- ^ מיתר אופרה סטודיו, באתר www.israel-opera.co.il
- ^ קונצרט סוף שנה, באתר www.israel-opera.co.il
- ^ נבוקו בפארק, באתר www.israel-opera.co.il
- ^ קהילה וחינוך, באתר www.israel-opera.co.il