האופרה הישראלית החדשה
האופרה הישראלית החדשה נוסדה בשנת 1985 ופועלת בתל אביב, בהעלאת מופעי אופרה, מחול ומוזיקה. קדמה לה האופרה הישראלית, שפעלה בעיר בשנים 1947–1982.
היסטוריהעריכה
באוגוסט 1982, באישורו של מנהל המועצה הישראלית לתרבות ואמנות שליד משרד החינוך, אבנר שלו, הוחלט לסגור את האופרה הישראלית, לאחר שנים של קיצוצים בתקציב, מיעוט קהל, ורמה אמנותית נמוכה. עם סגירת האופרה הבטיח שלו, שיוקם גוף חדש "אנסמבל אופראי"[1], והוחלט שהאנסמבל החדש יהיה מצומצם בהיקפו, ויפעל בשיתוף עם התזמורת הקאמרית הישראלית[2]. בדצמבר 1982, הוזמנה מנצחת ובמאית האופרה שרה קולדוול, לשמש כיועצת להקמת האנסמבל החדש[3]. באפריל 1983 חזרה קולדוול לישראל, לאחר שהתבקשה להפיק את האופרה הראשונה של האנסמבל החדש, "טוסקה"[4].
תקציבעריכה
ב-19 ביוני 1983, הוכרז רשמית על הקמת האופרה החדשה, מתקציב משרד החינוך וקרן תל אביב יפו לפיתוח[5], בתמיכתו של שלמה להט, שכיהן באותו זמן כראש עיריית תל אביב-יפו וגם כחבר במועצת האופרה. בשנת 2006 קיבלה האופרה תמיכה נוספת מהמועצה לתרבות ולאמנות בסכום של כ-17 מיליון שקלים[6].
מיקום בית האופרה ושמועריכה
משכנו הראשון של בית האופרה היה באולם נגה בשדרות ירושלים ביפו. ב-1994 עברה האופרה למשכנה החדש במשכן לאמנויות הבמה בשדרות שאול המלך שבעיר, שתוכנן על-ידי האדריכל יעקב רכטר[7].
באוקטובר 2016, נקרא משכן האופרה על שמו של שלמה להט (ראש העירייה השמיני של תל אביב-יפו).
הנהלת האופרה[8]עריכה
מנהלים כללייםעריכה
מנהלים מוזיקלייםעריכה
- יואב תלמי (1985 - 1988)[9]
- גארי ברתיני (1988 - 2005)
- אשר פיש (2005 - 2008)
- דייוויד שטרן (2008 - 2014)
- דניאל אורן - רב מנצחים (2014 - 2017)[10]
- דן אטינגר (2018 - ממשיך)
הפקותעריכה
הפקות מגוונות שיוצרו על ידי בכירי במאי האופרה בעולם, מועלות מאז הקמתה בשפת המקור, ולימים עם כתוביות בעברית ובאנגלית.
מעונת 1987/88 החל בית האופרה להעלות הפקות מקוריות[11]. הראשונה בהן הייתה דידו ואניאס מאת הנרי פרסל. בשנת 1995, נערכה הבכורה העולמית של האופרה "יוסף" של יוסף טל (ליברית: ישראל אלירז), בניצוחו של גארי ברתיני ובימויו של דייוויד אולדן. האופרה הפיקה גם את "מסע אל תום האלף"[12], אופרה עברית המבוססת על ספרו של א.ב. יהושע.
תזמורת הביתעריכה
התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון משמשת כתזמורת הבית של האופרה מאז שנת 1989.
מנוייםעריכה
נכון לשנת 2016, היו לאופרה הישראלית החדשה כ-18,000 מנויים[13].
אגודת הידידיםעריכה
אגודת הידידים מלווה את האופרה הישראלית החדשה מתחילת דרכה ותומכת בפעילותה המגוונת. חברי אגודת הידידים נהנים מכרטיסי כניסה להצגות הבכורה של האופרה (כולל תוכניה לכל הפקת אופרה), ומהזמנות למגוון אירועים ופעילויות כגון צפייה בחזרות, מפגשים מיוחדים עם אמני האופרה, קבלות פנים בערבי בכורות, קונצרטים ביתיים ועוד[14].
בית הספר "מיתר אופרה סטודיו"עריכה
בית ספר עיוני/מעשי לטיפוח עתודת זמרי אופרה ישראלים, שסיימו את לימודיהם באקדמיה למוסיקה מוכרת, ונמצאים על סף ראשית הקריירה שלהם. תוכניות הלימוד מבוססות על הרחבת הניסיון והקניית ידע מוזיקלי/דרמטי ברמה האישית, ובעיקר על התנסות בעבודה אופראית כאנסמבל, והופעה בדרך קבע בהפקות האופרה הישראלית[15][16]. המנהל המוזיקלי של "מיתר אופרה סטודיו" הוא דוד זבה.
קהילה וחינוךעריכה
האופרה מקיימת קשר הדוק עם הקהילה במגוון דרכים. מפגשים מותאמים לקבוצות שונות בקהילה במטרה לחשוף אותן לאופרה, העלאת הפקה אופראית בימתית מלאה, שבמרכזה אנשים מהקהילה, סדנאות וסיורים. בנוסף, הועלו מופעי חוץ בפארק הירקון, ללא תשלום, כמו טוסקה בפארק (קיץ 2017), נבוקו בפארק (אוגוסט 2018)[17], אירועים, שמשכו קהל רב, גם כ-100,00 צופים באירוע [18].
ראו גםעריכה
לקריאה נוספתעריכה
- מיכאל איזנשטט, האופרה הישראלית החדשה, תל אביב - עשור ראשון 1985, הוצאת ד' די-נור, 1995.
- מיכאל איזנשטט, האופרה הישראלית החדשה, תל אביב - עשור ראשון 1985 - 1995, הוצאת ד' די-נור, 1995.
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של האופרה הישראלית החדשה
האופרה הישראלית החדשה, ברשת החברתית פייסבוק
האופרה הישראלית החדשה, סרטונים בערוץ היוטיוב- האופרה הישראלית החדשה, דף שער בספרייה הלאומית
- חנוך רון, האופרה הישראלית: הרנסאנס החדש בחיי המוזיקה בישראל, באתר מט"ח
- האופרה ישראלית - ג'וזפה ורדי - אאידה
.svg){kind=icon}
הערות שולייםעריכה
- ^ חנה ידור, "לא נעשה 'גראנד אופרה' בכסף של דלפונים, מעריב, 11 באוגוסט 1982
- ^ יעקב הכהן, "קבוצת האופרה" תקום במקום האופרה הישראלית, מעריב, 3 באוגוסט 1982
- ^ חנה ידור, אשפית האופרה מבוסטון בחנה 140 זמרים, מעריב, 1 בדצמבר 1982
- ^ שוש אביגל, אופרה אחרת, כותרת ראשית, 27 באפריל 1983
- ^ יעקב בר און, אופרה חדשה תוקם בתל־אביב, דבר, 20 ביוני 1983
- ^ מקור: מנהל התרבות במשרד המדע, התרבות והספורט
- ^ היסטוריה ואדריכלות, www.israel-opera.co.il
- ^ הנהלת האופרה, www.israel-opera.co.il
- ^ עמוד הבית>אודותינו>האופרה הישראלית>הנהלת האופרה
- ^
אמיר מנדל, דן אטינגר ימונה למנהל המוזיקלי של האופרה הישראלית, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2017
- ^ עונות קודמות, www.israel-opera.co.il
- ^ מסע אל תום האלף, www.israel-opera.co.il
- ^ מעט היסטוריה, www.israel-opera.co.il(הקישור אינו פעיל, 20.8.2021)
- ^ אגודת הידידים, www.israel-opera.co.il
- ^ מיתר אופרה סטודיו, www.israel-opera.co.il
- ^ קונצרט סוף שנה, www.israel-opera.co.il
- ^ נבוקו בפארק, www.israel-opera.co.il
- ^ קהילה וחינוך, www.israel-opera.co.il
