היפרקרניבורים
היפרקרניבורים (באנגלית: Hypercarnivore) הם בעלי חיים שתזונתם מכילה למעלה מ-70% בשר, כשהשאר מורכב מפטריות, פירות, או חלקי צמחים אחרים. היפרקרניבורים משיגים בשר על ידי ציד וטריפת חיות אחרות, אכילת נבלות, או גזילת טרף מטורפים אחרים. לעומתם, מסוקרניבורים (Mesocarnivore) הם בעלי חיים שרק 30%–70% מתזונתם מורכבת מבשר, והיפוקרניבורים (Hypocarnivore) הם בעלי חיים שפחות מ-30% מתזונתם מורכבת מבשר. מסוקרניבורים והיפוקריבורים נחשבים לאוכלי כול שאינם מתמחים בטריפה של חיות אחרות, בעוד שהיפרקרניבורים נחשבים לקרניבורים.
טורפים היפרקרניבורים נפוצים במגוון גדול של טורפים והם בעלי לסתות מותאמות לטריפה עם ניבים חזקים קדמיים, חותכות מפותחות וטוחנות קטנות. הם בעלי עיניים המופנות קדימה כדי להעריך מרחקים מדויקים ובעלי טפרים חדים, לעיתים נשלפים.
דוגמאות
עריכהטורפים היפרקרניבורים כוללים הרבה חסרי חוליות כמו עכבישים, עקרבים, גמלי שלמה, סילוניות, כוכבי ים ונבוביים, דגים רבים כמו כרישים, דקריים, סלמוניים, ברקודות, זאבי נהר ומפרשניים, כל הדו-חיים, זוחלים כמו תנינאים, זיקיות, כוחיים, נחשים וצבים נשכניים וכמה עופות כמו עופות דורסים, חנקניים ועופות המתבססים על דגים.
מבין היונקים ההיפרקרניבורים הם נדירים יחסית והם התפתחו בסוף הקרטיקון בעוד טורפי-על כמו הטירנוזאורוס שוטטו עד לסוף הקרטיקון. הראשון שביניהם היה הכימולסטיס (Cimolestes) אשר שרד את הכחדת הקרטיקון עד לתקופת הפלאוגן והוא היה בעל ניבים גדולים שהתאימו להריגה. אחריו הטורפים ההיפרקרניבורים הבולטים היו מבני הקבוצה פריה בה היו 2 קבוצות טורפים עיקריות: הקראודונטים וסדרת הטורפים המודרניים לצד המיאקויים. עם זאת הרבה מינים מסדרת הטורפים הם למעשה אוכלי כול, כמו מיני הראקוניים והדוביים. אחרים כמו הכלביים, הצבועיים ובעיקר החתוליים מתבססים על ציד. גם יונקים ימיים שונים כמו הלווייתנאים וטורפי הים הם היפרקרניבורים.
המעבר בין תזונה היפוקרניבורית להיפרקרניבורית יכולה לקרות במהירות יחסית, כך הדוב הלבן הוא היפרקרניבור ש-90% מתזונתו מבוססת על בשר, על אף שהוא התפתח לפני 150,000 שנה בלבד מדובים חומים, שרק 10% מתזונתם כוללת בשר.