ויקיפדיה

הכניסיני תחת כנפך

שיר מאת חיים נחמן ביאליק
פירוש נוסף ערך זה עוסק בשירו של חיים נחמן ביאליק. אם התכוונתם לפסלו של יגאל תומרקין, ראו הכניסיני תחת כנפך (פסל).

הכניסיני תחת כנפך הוא שיר שכתב חיים נחמן ביאליק. השיר פורסם לראשונה בי"ב באדר תרס"ה (1905). הוא משיריו הנודעים ביותר של ביאליק, שזכה למספר לחנים ולביצועים רבים של זמרים עבריים.

הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ

הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,
וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,
וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,
קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.

וּבְעֵת רַחֲמִים, בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת,
שְׁחִי וַאֲגַל לָךְ סוֹד יִסּוּרָי:
אוֹמְרִים, יֵשׁ בָּעוֹלָם נְעוּרִים –
הֵיכָן נְעוּרַי?

וְעוֹד רָז אֶחָד לָךְ אֶתְוַדֶּה:
נַפְשִׁי נִשְׂרְפָה בְלַהֲבָהּ;
אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם –
מַה-זֹּאת אַהֲבָה?

הַכּוֹכָבִים רִמּוּ אוֹתִי,
הָיָה חֲלוֹם – אַךְ גַּם הוּא עָבָר;
עַתָּה אֵין לִי כְלוּם בָּעוֹלָם –
אֵין לִי דָבָר.

הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,
וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,
וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,
קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.

השיר עריכה

בשיר חמישה בתים בני ארבע שורות כל אחד, כאשר הבית האחרון זהה לראשון. בכל בית נחרזת השורה השנייה עם הרביעית.

בבית הראשון פונה הדובר ומבקש את חסותה ותמיכתה של הדמות שהוא פונה אליה:

”הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,
וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת”.

בשני הבתים הבאים, המקבילים זה לזה, מגלה הדובר את סוד ייסוריו. תחילה:

”אוֹמְרִים, יֵשׁ בָּעוֹלָם נְעוּרִים –
הֵיכָן נְעוּרָי?”

ולאחר מכן:

”אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם –
מַה-זֹּאת אַהֲבָה?”

בבית הרביעי מגלה הדובר את הגורם לייסוריו - התסכול שהוא חש לאחר שנכזבה תקוותו:

”הַכּוֹכָבִים רִמּוּ אוֹתִי,
הָיָה חֲלוֹם – אַךְ גַּם הוּא עָבָר;
עַתָּה אֵין לִי כְלוּם בָּעוֹלָם –
אֵין לִי דָבָר.”

הבית החמישי הוא חזרה על הבית הראשון, ובכך נוצרת מעגליות בשיר.

פרשנות עריכה

למי פונה השיר עריכה

הציירת אירה יאן, שנודעה כאהובתו של ביאליק, התייחסה אל השיר, באחדים ממכתביה לביאליק, כשיר שנכתב למענה. חוקרת הספרות זיוה שמיר מציינת שבאותה מידה יכולה הייתה גם אשתו של ביאליק להבין את השיר כמיועד לה, ומוסיפה: "כשם שלפנינו שיר המתאים להפליא לשתי נשים ולשני יעדים, השונים זה מזה תכלית שינוי (שיר שיבה הביתה, לאישה החוקית ולקן הנטוש, ושיר התנצלות לפני האישה הזרה על הפרֵדה ועל כישלון האהבה), לפנינו גם שיר אישי ורגשי עד מאוד ושיר אידאי והגותי בעת ובעונה אחת".[1] לדברי הלל ברזל, "הפנייה ב"הכניסיני" היא לדמות החורגת מגדר של אהובה; אם ואחות, שכינה בעלת כנף".[2]

החוסר בנעורים ובאהבה עריכה

אף שתלונתו של הדובר ”הֵיכָן נְעוּרָי?” והמשכה ”מַה-זֹּאת אַהֲבָה?” מנוסחים כתלונה אישית, מציינת זיוה שמיר שניתן לראות בה תלונה קולקטיבית, על אורח החיים היהודי בתקופת כתיבתו של השיר - "עם, שרוב בניו נכנסו אז לאוהלה של תורה ובעוּלה של תורה בגיל ארבע-חמש, ורוב בניו הובלו אל החופה בעודם קטינים, אכן לא ידע נעורים ואהבה מַהם".[1]

חוקר הספרות, אבנר הולצמן, טוען, שהשיר חורג מעבר להקשר ביוגרפי מצומצם. כמה מוטיבים בשיר, כמו כנף אימהית מגוננת, שנמצאת גם ב"לבדי", החיפוש אחר הנעורים הגזולים, שנמצא גם ב"ואם ישאל המלאך", הווידוי על העדר אהבה, שניתן למצוא גם בשיר "עם דמדומי החמה", למשל - כל אלו ועוד, הם ביטויים ברורים לווידויו של ביאליק על חייו שהתרוקנו מאהבה ומתוכן, ממשמעות ומתכלית, והוא מבקש מהנמענת עזרה ומחסה. שיר זה, לדעתו, מבטא את אחת האמירות האישיות המיוסרות והנואשות ביצירתו של המשורר.[3]

המעגליות עריכה

דבורה סילברסטון-סיון מפרשת את המעגליות שיוצר הבית האחרון כ"תחושה של אין מוצא. הדובר, אחרי כל המהֲלך שמתואר בשיר, מגיע לנקודת הבראשית. אין לבעייתו ולייסוריו פתרון, ולכן המוצא היחיד הוא בנכונות של הנמענת לאפשר לו להיכנס תחת כנפיה ולהיות מחסה לתפילותיו הנידחות."[4] היא מציעה פירוש אחר למעגליות, כמשלימה מהלך הגיוני: בבית הראשון בקשתו של הדובר אינה מובנת במלואה, משום שחסרים פרטים. לאחר השלמת פרטים אלה בשלושת הבתים הבאים, חוזר הדובר על בקשתו, ובשלב זה "מבינים גם הנמענת וגם הקורא מה עומד מאחורי הבקשה".[4]

אריאל הירשפלד התייחס אף הוא למעגליות שבשיר:

החזרה על הבית הראשון היא עדותו הגלויה של מרחב הדיכאון המקיף את השיר; היא גילויה של התבנית המעגלית, הסותרת כל תנועה אמיתית אל מעבר להשמעת הקול. היא פעמון הבדידות החוסם כל כיוון ומחזיר כהד את הדיבור אל מוצאו. החזרה מגלה את הפשוט מכול: הדיבור הזה לא נשמע כלל. הדיבור הזה מצביע על מיותרותו.[5]

ביצועים עריכה

השיר הולחן בלחן עממי ממזרח אירופה, ואחר כך על ידי מלחינים אחדים, בהם: אלכסנדר קריין ב-1916, שמואל אלמן ב-1935, פאול בן-חיים ב-1940 ומנחם אבידום ב-1955.[6]

השיר זכה לביצועים אחדים של זמרים עבריים, ובהם נחמה הנדל ששרה אותו בלחן עממי בשנת 1960, ובעקבותיה הלכו אסתר עופרים, אורה זיטנר וריטה. יוני נמרי, ובעקבותיו שלישיית המעפיל ויהורם גאון ביצעו בלחן של נורית הירש; אריק איינשטיין בשנת 1980 בלחן של מיקי גבריאלוב. כמו כן, ביצעו אותו אוריאל שלומי במחרוזת השנייה באלבום "הקסם השחור", יואב יצחק באלבום "על גג העולם" והפרויקט של רביבו במחרוזת העשירית באלבום "מה נותר מאלה".

באחדים מהביצועים הושמט הבית הרביעי של השיר. בביצוע של אריק איינשטיין חוזר הבית הראשון גם אחרי הבית השני והבית השלישי, ובכך הופך לפזמון חוזר; כמו כן בביצועו, שינה איינשטיין את צמד המילים שנכתבו במקור "קַן-תְּפִלּוֹתַי" ל"קֵן-תְּפִלּוֹתַי". בביצוע של יהורם גאון מוכפל הבית השני, והבית הרביעי מושמע ארבע פעמים. דוד לביא, ששר את השיר במסגרת "כוכב נולד", נצמד למילותיו המקוריות, ללא השמטה וללא תוספות.

השיר בתרבות עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  ספר לימוד בוויקיספר: הכניסיני תחת כנפך
  טקסט בוויקיטקסט: הכניסיני תחת כנפך

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 זיוה שמיר, הניגון שבלבבו - השירי הלירי הקצר של ח"נ ביאליק, בני ברק: הוצאת ספרא בשיתוף הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011, פרק חמישה-עשר, "כוכב, כוכבי, איה בית אבי?".
  2. ^ הלל ברזל, חיים נחמן ביאליק, שמואל יוסף עגנון: מחקר ופירוש, יחדיו, 1986, עמ' 139
  3. ^ חיים נחמן ביאליק, השירים. ערך והוסיף מבואות, ביאורים ונספחים: אבנר הולצמן, דביר, 2004, עמ' 306
  4. ^ 1 2 דבורה סילברסטון-סיון, מבנה ומשמעות בשיר הכניסיני תחת כנפך, באתר "דעת", ינואר 2009
  5. ^ אריאל הירשפלד, כינור ערוך - לשון הרגש בשירת ח"נ ביאליק, הוצאת עם עובד, 2011, עמ' 223.
  6. ^ ראו: אסתרית בלצן, הכניסיני תחת כנפך: הרהורים סביב ארבע הלחנות לשירו של ח"נ ביאליק, באתר משרד החינוך.
  7. ^ ל., "אומרים, אהבה יש בעולם", מעריב, 6 במאי 1960.


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הכניסיני_תחת_כנפך&oldid=36979829"