עדי צמח

פילוסוף ישראלי

עדי צמח (Eddy M. Zemach‏; 9 במרץ 1935 - 22 במאי 2021) היה פילוסוף, מבקר וחוקר ספרות ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי המחקר העיקריים שלו היו אסתטיקה, מטאפיזיקה, תורת ההכרה, פילוסופיה של הפסיכולוגיה ופילוסופיה של הלשון.

עדי צמח
Eddy M Zemach.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 9 במרץ 1935
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 במאי 2021 (בגיל 86) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ייל, האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מונחה לדוקטורט רות לורנד עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין אסתטיקה, מטאפיזיקה, תורת ההכרה, פילוסופיה של הפסיכולוגיה, פילוסופיה של הלשון
הושפע מ ויטגנשטיין, ביאליק
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

צמח נולד בירושלים בשנת 1935 לשמעון והלה צמח, רופאי שיניים במקצועם, אביו היה חבר מועצת העיר מטעם סיעת העובד הדתי. הוא גדל בשכונת כרם אברהם ולמד בבית הספר הדתי מעלה. בגיל 15 עבר לתיכון בית הכרם שם למד בכיתה אחת עם חיים גייפמן ומנחם ברינקר.

בסיום לימודיו בתיכון החל ללמוד במסגרת העתודה האקדמית ספרות עברית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית. כבר אז פרסם מאמרי ביקורת ספרותיים[1] והרצה על נושאים ספרותיים[2]. בסיום לימודיו התגייס ושירת כסמל תרבות בגולני. בתום שירותו הצבאי חזר לאוניברסיטה העברית ללימודי תואר שני ושב להרצות ולכתוב על נושאים ספרותיים[3]. כן פורסמו באותה תקופה בעיתונות סיפורים קצרים שלו[4]. אליעזר שביד כתב על שני סיפורים שלו[5]:

"הוא מצליח להוציא את הקורא מאדישות־משועממת לתגובה של רתיעה חזקה. ואם זאת היתה כוונתו — הרי השיג אותה בשלמות. סיפוריו כתובים בחלקת לשון ובשליטה טכנית שאין לזלזל בה. אולם דווקא הם שמגבירים את הרתיעה: באיזו מידה של חוסר בושה מהלך אדם ערום בציבור כאילו היה לבוש מיטב בגדיו. אכן. דומה עליו, על הקורא, כי אין זו הצגת סטריפטיז רגילה, כי אם אמנות מיוחדת של התלבשות במערומים ועד כדי גינדור ראוותני - כדי שלא יוכר העירום מבעד לעירום המופגן."

לאחר מכן השלים דוקטורט באוניברסיטת ייל (1965). בסיום לימודיו חזר לישראל והחל ללמד במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית[6]. בשנת 1983 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין והיה מופקד הקתדרה ע"ש אחד העם. במקביל לעיסוקו בפילוסופיה פרסם סיפורים, מאמרים ומסות על ספרות עברית מימי הביניים ומן העת החדשה. כמו כן תרגם מאנגלית ספרי מדע בדיוני.

בשנת 2003 פרש מהחוג לפילוסופיה. ב-2005 לקה באירוע מוחי חמור.

בשנים 19611973 היה נשוי לפרופ' מינה צמח. בשנת 1981 נישא לתמי צמח, ד"ר לתקשורת באוניברסיטה העברית. ב-5 ביוני 1994, בית המשפט השלום בירושלים הוציא נגד עדי צמח צו הרחקה מביתו, זאת לאחר שאשתו התלוננה כי תקף אותה באלימות[7]. לצמח שלשה ילדים: אריאל, שנולד מנישואיו למינה צמח והוא מרצה בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, ושני ילדים שנולדו לתמי צמח.

נפטר ב-22 במאי 2021.

חיבוריועריכה

ביקורת ספרות ושירה
  • הלביא המסתתר - עיונים ביצירתו של ביאליק, 1966.
  • יצירה מחוכמה : עיון בשירי שמואל הנגיד
  • כשורש עץ : קריאה חדשה בי"ד שירי חול של שלמה אבן גבירול
  • מידאס
  • מקרא בארבעה שירים של ח"נ ביאליק
  • קריאה תמה - בספרות עברית בת המאה העשרים
  • שני הקטבים בשירת האהבה של ביאליק
פילוסופיה בעברית
  • על הגוף, על הרוח, על מה שיש ועל מה שראוי להיות (2001)
  • מבוא לאסתטיקה (1976)
  • אסתטיקה אנאליטית (1970)
  • השחוק הצחוק
פילוסופיה באנגלית
  • 1992: The Reality of Meaning and the Meaning of 'Reality', Brown U. Press.
  • 1992: Types: Essays in Metaphysics, E. J. Brill Publishers.
  • 1997: Real Beauty, Penn State Press.
תרגומים
סיפורת
  • גבי, וסיפורים אחרים
  • סיפורים לא נעימים
  • קולות זרים - סיפורים

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ב.י. מיכלי, סמלי אפר, דבר, 20 בינואר 1956
  2. ^ הרצאות וכינוסים, הארץ, 30 ביוני 1957
  3. ^ לשאלת האישי והלאומי בשירתו, למרחב, 24 ביולי 1959
  4. ^ הנה הקיץ הקץ, הארץ, 26 באוגוסט 1960
    המשולש, הארץ, 27 בינואר 1961
    החתולים, דבר, 6 בינואר 1961; המשך
  5. ^ אלי שביד, התלבשות במערומים, למרחב, 14 בדצמבר 1962
  6. ^ העלאות ומינויים בפקולטה לחקלאות ברחובות, על המשמר, 23 בפברואר 1965
  7. ^ "בעלי מפליא בי מכות" התלוננה רעייתו של פרופ' עדי צמח, עיתון ידיעות אחרונות, 2 במרץ 1995