אבנר הולצמן

חוקר ספרות ישראלי

אבנר הולצמן (נולד בו' בתשרי תשי"ז, 11 בספטמבר 1956) הוא חוקר ספרות ישראלי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב; חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים[1]; חבר-יועץ באקדמיה ללשון העברית.

אבנר הולצמן
אבנר הולצמן ב-2015
פרופ' אבנר הולצמן, 2015
לידה 11 בספטמבר 1956 (בן 64) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ספרות
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט נורית גוברין עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

בשנת 1978 החל ללמוד בחוגים לספרות עברית ולתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב, ובה עשה את שלושת תאריו (1981, 1985, 1989). עבודת הדוקטור שלו נכתבה בהדרכתה של פרופ' נורית גוברין, וכותרתה 'ממשכיל תורני למהפכן ספרות: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי – שנות הצמיחה (תרמ"ז-תרס"ב)'.

ב-1981 החל ללמד בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, והתקדם בו עד דרגת פרופסור מן המניין (2001). במהלך השנים לימד והדריך תלמידים גם באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטה הפתוחה. בין השנים 2000–2004 כיהן כראש מכון כ"ץ לחקר הספרות העברית באוניברסיטת תל אביב. מאז שנת 1987 עד שנת 2019 היה מופקד על 'גנזי מיכה יוסף', ארכיון מיכה יוסף ברדיצ'בסקי בחולון.

אבנר הולצמן חיבר עד כה שישה-עשר ספרים, ערך כארבעים ספרים נוספים ופרסם מאות מאמרים, מסות ורשימות ביקורת בתחום עיסוקו, הספרות העברית של הדורות האחרונים. בשנת 2002 כינס את כתביו של יעקב שלום קצנלנבוגן מכִּתבי העת שבהם פורסמו, ופרסמם בספר בחוצות לונדון: מבחר סיפורים ורשימות (תל אביב: עמדה/ביתן, תשס"ג 2002), שאליו צירף אחרית דבר[2].

הולצמן הוא גם אחד מהעורכים של כתב העת גלעד לתולדות יהודי פולין ותרבותם, שיוצא בהוצאת המרכז לחקר התפוצות שבאוניברסיטת תל אביב.

על פעלו המחקרי זכה בפרס לנדאו למדעים ולמחקר מטעם מפעל הפיס (2005), פרס אסרף מטעם האקדמיה ללשון העברית (2012), פרס ס' יזהר לחקר הספרות והוראתה מטעם מכללת לוינסקי לחינוך (2013) ובפרס ראש הממשלה ליצירה[3] ע"ש לוי אשכול (2019). בשנת 2013 נבחר כחבר-יועץ באקדמיה ללשון העברית. בשנת 2015 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת 2015 הופקד על הקתדרה לתרבות עם ישראל בזמננו ע"ש יעקב ושושנה שרייבר באוניברסיטת תל אביב.

ספריועריכה

  • אביגדור המאירי וספרות המלחמה (מערכות, 1986)
  • הכרת פנים: מסות על מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (רשפים, 1993)
  • הסיפור העברי בראשית המאה העשרים - מבוא היסטורי ספרותי (האוניברסיטה הפתוחה, 1993)
  • אל הקרע שבלב: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי: שנות הצמיחה (תרמ"ז-תרס"ב) (מוסד ביאליק ובית הספר למדעי היהדות על-שם חיים רוזנברג, אוניברסיטת תל אביב, 1995)
  • ספרות ואמנות פלסטית (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1997)
  • מלאכת מחשבת - תחיית האומה: הספרות העברית לנוכח האמנות הפלסטית (הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 1999)
  • תמונה לנגד עיני (עם עובד, 2001)[4]
  • הספר והחיים: מסות על מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (הוצאת כרמל, 2003)
  • מפת דרכים: סיפורת עברית כיום (הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, 2005)
  • אהבות ציון: פנים בספרות העברית החדשה (הוצאת כרמל, 2006)
  • חיים נחמן ביאליק - השירים, ערך והוסיף מבואות, ביאורים ונספחים: אבנר הולצמן, הוצאת דביר, 2004
  • חיים נחמן ביאליק - הסיפורים, ערך הוסיף מבואות, ביאורים ונספחים: אבנר הולצמן, הוצאת דביר, אור-יהודה, תשס"ח, 2008.
  • חיים נחמן ביאליק (סדרת גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי),מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשס"ט, 2009
  • מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (סדרת גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי), מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 2011
  • מפתח הלב: אמנות הסיפור של חנוך ברטוב (מוסד ביאליק, 2015)
  • עד הלום: תחנות בספרות העברית (הוצאת כרמל, 2016)
  • (Hayim Nahman Bialik: Poet of Hebrew (Yale University Press, 2017
  • עין בעין: על עשרים חוקרי ספרות (הוצאת כרמל, 2018)[5]

פרסם מהדורות ערוכות ומבוארות של כתבי מיכה יוסף ברדיצ'בסקי[6], יצחק אוורבוך-אורפז[7] וכתבי חיים נחמן ביאליק, ערך את הסדרה "סדן - מחקרים בספרות עברית" (בהוצאת אוניברסיטת תל אביב)[8] וספרים נוספים.

לקריאה נוספתעריכה

  • אבנר הולצמן, קרוב ואסור לנו שם (ירושלים החצויה בראי הספרות הישראלית), באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 555–578, הוצאת כרמל, 2017.
  • אבנר הולצמן, תמונה לנגד עיני, עם עובד, 2001

מכּתביועריכה

על כתביועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה