הכשר הרב לנדא

סמל הכשרות של הרב לנדא
הסמל החל משנת 2019
הסמל בין השנים 19872019

הכשר הרב לנדא הוא גוף כשרות פרטי חרדי-ישראלי, אחת ממערכות הכשרות המקובלות על רבים בציבור החרדי[1]. מערכת הכשרות הוקמה על ידי הרב יעקב לנדא, רב העיר בני ברק. לאחר פטירתו החליפו בנו, הרב משה יהודא ליב לנדא, בניהול הכשרות. מאז פטירתו, במרץ 2019, מנהלים במשותף את מערכת הכשרות בנו הרב יצחק אייזיק לנדא והרב שבח צבי רוזנבלט.

היסטוריהעריכה

בשנת ה'תרצ"ו מונה הרב יעקב לנדא לרב המושבה בני ברק, והחל לדאוג לענייני המעשרות בחנויות, שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא עצמו היה מסתובב בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. כשצרכי הדת בעיר גדלו, הקים בשנות ה-50 מערכת כשרות, שהתפתחה במשך השנים ונתמכה על ידי רבנים בעיר ומחוצה לה, בהם הרב אברהם ישעיהו קרליץ (החזון איש)[2]. עד לפטירתו בשנת תשמ"ו (1986) עמד הרב יעקב לנדא בראש מערכת הכשרות. בהוראתו, לא נגבית אגרה על נתינת כשרות (מעבר להוצאות המינימליות) עד היום.

אחרי פטירת הרב יעקב לנדא, מילא את מקומו, בנו הרב משה יהודא ליב לנדא. עם פטירתו בשנת תשע"ט (2019), מחליפו בנו הרב יצחק אייזיק לנדא יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט. במשך השנים היו חברים במערכת הכשרות הרבנים: אליהו לנדא, יוסף יצחק בלינוב, מנחם מנדל שפרן, יהודה לייב וויס[3], שלמה מחפוד ועוד.

מערכת הכשרות מתמקדת בעיקר בחנויות, שירותי הסעדה ומסעדות ברחבי העיר בני ברק והמרכז. עם זאת היא מעניקה שרותי השגחה גם למפעלים מחוץ לתחומי העיר. בין מפעלים הגדולים שבהשגחת מערכת הכשרות נמנים החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, מבשלות בירה ישראל, מעדני מיקי, פריגת, מותג הוופלים מן, מאפיית הצבי ועוד, עד תחילת 2010 היו תחת השגחתה גם מוצרי החלב וחלק ממוצרי הגלידה של שטראוס[4], ובעבר הייתה השגחה גם על מפעל אסם[5], מאלול תשע"ט מעניקה הכשר גם על יצור שופרות.

לאורך השנים חלה שחיקה מתמשכת בכשרות העירונית; ב-1988 עם התמנות הרב משה לנדא לרב העיר הקים הרב שך את בד"ץ שארית ישראל, והציבור הליטאי החל צורך מוצרים מכשרות זו. חלק מהאולמות בעיר עברו לכשרות בד"ץ העדה החרדית, כדי לפנות גם אל הציבור הליטאי. עם פטירת הרב משה לנדא, מונה גם רב ליטאי לצד בנו הרב יצחק אייזיק לנדא. בטבת תש"פ עברו שלושה אולמות בהשגחת לנדא לכשרות שארית ישראל. המעבר של האולמות עורר סערה וגרר מכתבי גינויים של רבנים המזוהים בעיקר עם החסידים, וגם מכתב התנערות של הרב רוזנבלט מהמהלך, וזאת למרות שהוא מראשי שארית ישראל. בעיקבות זה כינסו רבני הכשרות את רבני הקהילות בבני ברק לכינוס חיזוק ותמיכה במערכת הכשרות לנדא[6].

ככל גופי הכשרות הפרטיים, גם על כשרות לנדא נאסר, בהתאם לחוק איסור הונאה בכשרות, להשתמש במילה "כשר" באישורים שהוא מוציא, ולכן אין בסמליל הכשרות את המילה כשר.

מימוןעריכה

חלק מתקציב מערך הכשרות ממומן על ידי עיריית בני ברק.

בינואר 2020 הודיע היועץ המשפטי של הרבנות הראשית כי בשל מאפייני מערך הכשרות ככשרות פרטית ולא עירונית (זאת עקב מתן הכשר למפעלים ועסקים מחוץ לגבולות העיר ובחוץ לארץ) לא יוכר עוד הרב לנדא כנותן כשרות מטעם הרבנות הראשית, ויוכל לתת כשרות רק בצמוד לתעודת רבנות מקומית. בשל מאפיינים אלה גם לא תוכל עוד עיריית בני ברק לתקצב את מערך הכשרות[7], בתגובה ביקש הרב יצחק יוסף להשהות את ההחלטה עד לדיון במועצת הרבנות הראשית[8].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.