יעקב לנדא

רבה של בני ברק

הרב יעקב לנדא (תרנ"ג 1893כ"ו בשבט ה'תשמ"ו, 5 בפברואר 1986) היה רבה האשכנזי של בני ברק ואב בית דין בין השנים 1936 – 1986 וחבר בבית דין רבני חב"ד.

יעקב לנדא
הרב יעקב לנדא, 1964
הרב יעקב לנדא, 1964
לידה 1893
תרנ"ג
בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בפברואר 1986 (בגיל 93 בערך)
כ"ו בשבט ה'תשמ"ו
בני ברק, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר הזיתים
מדינה האימפריה הרוסית, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות קורניץ, רוסטוב על הדון, רמתיים, בני ברק
השתייכות חסידות חב"ד עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הרב לנדא בחתונה בתשכ"ז

תולדות חייועריכה

ברוסיה הלבנהעריכה

נולד בעיירה קורניץ שברוסיה הלבנה, לגיטה פייגה ולרב חיים משה יהודא ליב לנדא, שהיה רב המקום. לאחר פטירת אביו נתמנה בגיל 20 לתפקיד, בלחצו של הרבי שלום דובער שניאורסון מלובביץ'.

לימים הקים את ישיבת תפארת בחורים במוסקבה לבעלי תשובה. כרווק היה רב בקהילה החסידית בעיר ליבאו שבלטביה, שם נשא בשנת 1930 לאישה את מינה רבינוביץ (אחות מאם של הרב אברהם אליהו קפלן)[1].

בזמן שהותו ברוסטוב שעל נהר הדון, רבי שלום דובער שניאורסון מינהו ל"רב החצר". הוא בנה את המקווה בחצר בית האדמו"ר בשיטת "בור על גבי בור", שהיוותה חידוש הלכתי. פעל בשליחותו בהפצת יהדות ברוסיה.

לאחר מכן היה מקורב לרבי יוסף יצחק שניאורסון, הרבי השישי לשושלת חב"ד. גם הרב יוסף רוזין ("הרוגצ'ובר") קירבו והוא סידר את הקידושין בחופתו של הרב לנדא. בהמשך עמד בקשר עם הרבי מנחם מנדל שניאורסון והם התכתבו בענייני חב"ד בישראל ומנהגי חב"ד כפי שנהג רבי שלום דובער שניאורסון, שהיה להם עד.

פעילותו בארץעריכה

לאחר עלייתו לארץ ישראל באלול תרצ"ד שימש כרבה של רמתיים (אחת מארבע המושבות שהרכיבו את הוד השרון) במשך שמונה חודשים. אחר כך כיהן כרב העיר בני ברק במשך 50 שנה - מכסלו תרצ"ו עד פטירתו.

 
החתימה של הרב לנדא

במסגרת תפקידו בבני ברק הסתובב בעצמו בין החנויות על מנת לעשר ירקות. נהג לעיתים לעמוד בשבת ברחוב ולבקש מנהגי המכוניות שיצאו מן העיר, משום שזוהי עיר שומרת שבת. במשך השנים הקים מערכת כשרות.

העביר שיעורים בהלכה ובספר התניא, וכן מסר דברי תורה בסעודה שלישית.

בלילה שלפני פטירתו ביקש מראש עיריית בני ברק משה אירנשטיין, שידאג למנות את בנו הגדול, הרב משה יהודא ליב לנדא, לרב העיר. כך גם כתב בצוואתו. בהלוויתו בבני ברק השתתפו עשרות אלפים, ראש העיר הכריז על המינוי בנו לפני יציאת ההלוויה[2] משם המשיכה ההלוויה לישיבת תורת אמת בירושלים ונטמן בחלקת חב"ד בבית הקברות הר הזיתים בירושלים.

בכל שנה ביום פטירתו ערך בנו הרב משה לנדא סעודת הילולא לזיכרון בבית מדרשו "בית יעקב" בבני ברק.

משפחתועריכה

עץ משפחתיעריכה

עץ משפחת לנדא


 
 
משה יהודא
ליב לנדא
 
גיטא פיגא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יעקב
לנדא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב אליהו
לנדא
 
הרב משה
יהודא ליב לנדא
 
גיטא
 
הרב שלמה
נח קרול
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יצחק
אייזיק לנדא
 
נחמה דינה
 
הרב יוסף
יצחק בלינוב
 
 


לקריאה נוספתעריכה

  • אוצר החסידים - ארץ הקודש - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד, עמודים 455–478, בעריכת יוסף אשכנזי, תשע"ב

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יעקב לנדא בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ צבי קפלן, רשמי זיכרונות, ירושלים תשס"ח, עמ' 40-41.
  2. ^ ברוך נאה, "אוי לספינה שאיבדה את הקברניט שלה", מעריב, 6 בפברואר 1986, עמ' 3.