פתיחת התפריט הראשי

הרב יעקב לנדא (תרנ"ג 1893 - כ"ו בשבט ה'תשמ"ו, 5 בפברואר 1986) היה רבה האשכנזי של בני ברק ואב"ד בין השנים 1936 - 1986 וחבר בבית דין רבני חב"ד.

יעקב לנדא
Rabbi Landau of Bnei Barak 1964.jpg
הרב יעקב לנדא, 1964
לידה 1893
תרנ"ג
בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בפברואר 1986 (בגיל 93 בערך)
כ"ו בשבט ה'תשמ"ו
בני ברק, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר הזיתים
מדינה האימפריה הרוסית, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות קורניץ, רוסטוב על הדון, רמתיים, בני ברק
השתייכות חסידות חב"ד
צאצאים משה יהודא ליב לנדא עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

תולדות חייועריכה

ברוסיה הלבנהעריכה

נולד בעיירה קורניץ שברוסיה הלבנה, לגיטה פיגא ולרב משה יהודא ליב לנדא שהיה רב המקום. לאחר פטירת אביו נתמנה בגיל 20 לתפקיד, על פי הוראה של הרב שלום דובער שניאורסון, האדמו"ר החמישי לשושלת חב"ד. כך כתב בעניין: "על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו"ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי, למרות גילי הצעיר [...] גם אני נסעתי אתם וביארתי לאדמו"ר הרש"ב כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...".

לימים הקים את ישיבת תפארת בחורים במוסקבה לבעלי תשובה. כרווק היה רב בקהילה החסידית בעיר ליבאו שבלטביה, שם נשא בשנת 1930 לאישה את מינה רבינוביץ (אחות מאם של הרב אברהם אליהו קפלן).[1]

רבי שלום דובער שניאורסון חיבבו והוא זכה לכינוי "רב החצר". בזמן שהותו שם בנה מקווה בשיטת רבו האמור, "בור על גבי בור", שהיוותה חידוש הלכתי. פעל בשליחותו בהפצת יהדות ברוסיה.

לאחר מכן היה מקורב לרבי יוסף יצחק שניאורסון, הרבי השישי לשושלת חב"ד. גם הרב יוסף רוזין ("הרוגצ'ובר") קירבו והוא סידר את הקידושין בחופתו של הרב לנדא. בהמשך עמד בקשר עם הרבי מנחם מנדל שניאורסון והם התכתבו בענייני חב"ד בישראל ומנהגי חב"ד כפי שנהג רבי שלום דובער שניאורסון, שהיה להם עד.

פעילותו בארץעריכה

לאחר עלייתו לארץ ישראל באלול תרצ"ד שימש כרבה של רמתיים (אחת מארבע המושבות שהרכיבו את הוד השרון) במשך שמונה חודשים. אחר כך כיהן כרב העיר בני ברק במשך 50 שנה - מכסלו תרצ"ו עד פטירתו.

 
סמל הכשרות של הרב לנדא

במסגרת תפקידו בבני ברק הסתובב בעצמו בין החנויות על מנת לעשר ירקות. נהג לעיתים לעמוד בשבת ברחוב ולבקש מנהגי המכוניות שיצאו מן העיר, משום שזוהי עיר שומרת שבת.

העביר שיעורים בהלכה ובספר התניא, וכן מסר דברי תורה בסעודה שלישית.

סמוך לפטירתו ביקש מראש עירית בני ברק, משה אירנשטיין, שידאג למנות את בנו הגדול, הרב משה יהודא ליב לנדא, לרב העיר. כך גם כתב בצוואתו. בהלוויתו בבני ברק השתתפו עשרות אלפים, ראש העיר הכריז על המינוי בנו במהלך ההלוויה[2] משם המשיך הלוויה לישיבת תורת אמת בירושלים ונטמן בחלקת חב"ד בבית הקברות הר הזיתים בירושלים.

בכל שנה ביום פטירתו ערך בנו הרב משה לנדא סעודת הילולא לזיכרון בבית מדרשו "בית יעקב" בבני ברק.

משפחתועריכה

הרב לנדא נישא לחיה מינה, אחות מאם של הרב אברהם אליהו קפלן, מחבר "בעקבות היראה".

עץ משפחתיעריכה

 
 
משה יהודא
ליב לנדא
 
גיטא פיגא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יעקב
לנדא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב אליהו
לנדא
 
הרב משה
יהודא ליב לנדא
 
גיטא
 
הרב שלמה
נח קרול
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יצחק
אייזיק לנדא
 
נחמה דינה
 
הרב יוסף
יצחק בלינוב
 
 


לקריאה נוספתעריכה

  • אוצר החסידים - ארץ הקודש - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד, עמודים 455–478, בעריכת יוסף אשכנזי, תשע"ב

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ צבי קפלן, רשמי זיכרונות, ירושלים תשס"ח, עמ' 40-41.
  2. ^ ברוך נאה, "אוי לספינה שאיבדה את הקברניט שלה", מעריב, 6 בפברואר 1986, עמ' 3.