המדתא
המדתא הוא אביו של המן האגגי וצאצא של אגג מלך עמלק.[1]
הוא מוזכר בפעם הראשונה בתנ"ך במגילת אסתר, פרק ג', פסוק א': ”אחר הדברים האלה, גדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי--וינשאהו; וישם את כסאו, מעל, כל השרים אשר אתו”
בתלמוד הבבלי נאמר ששם אשתו היה אמתלאי בת עורבתי.[2] ”ואמר רב חנן בר רבא אמר רב אמיה דאברהם אמתלאי בת כרנבו אמיה דהמן אמתלאי בת עורבתי וסימניך טמא טמא טהור טהור אמיה דדוד נצבת בת עדאל שמה אמיה דשמשון צללפונית” (בבא בתרא, צ"א, ע"א)
יש כמה הצעות לפירוש שמו. יש הסוברים שהמדתא הוא "הומדת" שהיה אחד הקצינים הפרסיים ו"דתא" היא תוספת שניתנה לו, שפירושה בפרסית "נתינה". כמו כן, יש הסוברים שפירוש שמו הוא "מקריב האומא". בנוסף לכך, יש הסוברים שפירוש שמו הוא "מתנת [האל העילמי] הומבן".[3]
אדם בשם דומה ("המדיתא") מוזכר בכתובת פיניקית-נומידית מאוחרת מתוניסיה.[4]
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ מגילת אסתר, פרק ג', פסוק א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף צ"א, עמוד א'
- ^ ראו אנציקלופדיה מקראית, כרך ב עמ' 849
- ^ KAI 153
