המלכים הפרנקים
המלכים הפרנקים היו מלכי הממלכה הפרנקית, שהתקיימה באירופה בימי הביניים המוקדמים משלהי המאה ה-5 לספירה ועד המאה ה-9.
במאה החמישית החלה האימפריה הרומית להתפורר ולהצטמק. האימפריה נסוגה מן השטחים הנרחבים אותם כבשה ברבות השנים, בין היתר בגאליה ובגרמאניה. העמים ששכנו שם חיו כשבטים כאשר לכל שבט מלך משלו. לקראת סוף המאה, עם התמוטטות האימפריה הרומית, כבשו בני השבטים אזורים נרחבים הנמצאים היום במדינות גרמניה, אוסטריה, צרפת, איטליה, בלגיה והולנד. בשנת 481 פתח המלך כלוביס הראשון בן שבט הפרנקים הסאלים במערכה לכיבוש השטחים הפרנקיים ואיחודם תחת כתר אחד - כתרו שלו. האימפריה הפרנקית התקיימה עד שנת 843, עם חתימת חוזה ורדן שחילק אותה בין שלושת בניו של לואי החסיד, בנו של קרל הגדול. פרנקיה המערבית התפתחה לממלכת צרפת, פרנקיה המזרחית התפתחה לאימפריה הרומית הקדושה, ואילו פרנקיה התיכונה נבלעה בין שתי אחיותיה. בשנת 756 נוסדה מדינת האפיפיור כטריטוריה המהווה חלק מן האימפריה הפרנקית, ולאחר פירוקה - פרנקיה התיכונה והאימפריה הרומית הקדושה.
מלך הפרנקים (509–511)
עריכההשושלת המרובינגית
עריכהנדידת העמים הביאה איתה את השבט הפרנקי לאזור גאליה. כלודיו, מלך הפרנקים היה הראשון לנהל מסעות כיבושים בערי האימפריה הרומית בשנת 428, והוא אבי השושלת המרובינגית. כלוביס היה הראשון לאחד את כל השבטים הפרנקים תחת שלטון אחד, והוא נחשב לאבי האימפריה הפרנקית.
שם
(תקופת חיים) |
דיוקן | תחילת מלוכה | סיום מלוכה | חזקה למלכות | תואר מלא |
---|---|---|---|---|---|
כלוביס הראשון
Clovis I 466 - 27 בנובמבר 511 |
509 | 27 בנובמבר 511 | בנו של כילדריך הראשון | מלך הפרנקים |
מלכי הפרנקים הנויסטרים (511–679)
עריכההשושלת המרובינגית
עריכהלפי המסורת הגרמאנית, רכושו של אב מתחלק שווה בשווה בין בניו. הממלכה חולקה ואוחדה מספר פעמים בשל מסורת זו.
שם
(תקופת חיים) |
דיוקן | תחילת מלוכה | סיום מלוכה | חזקה למלכות | תואר מלא |
---|---|---|---|---|---|
כילדברט הראשון
Childebert I 496 - 13 בדצמבר 558 |
27 בנובמבר 511 | 13 בדצמבר 558 | בנו של כלוביס הראשון | מלך הפרנקים הנויסטרים | |
כלותאר הראשון
Clotaire I 497 - 29 בנובמבר 561 |
13 בדצמבר 558 | 29 בנובמבר 561 | בנו של כלוביס הראשון | מלך הפרנקים | |
כריברט הראשון
Charibert I 517 - דצמבר 567 |
29 בנובמבר 561 | דצמבר 567 | בנו של כלותאר הראשון | מלך הפרנקים הנויסטרים | |
כילפריך הראשון
Chilperic I 539 - ספטמבר 584 |
דצמבר 567 | ספטמבר 584 | בנו של כלותאר הראשון | מלך הפרנקים הנויסטרים | |
כלותאר השני
Clotaire II 584 - 18 באוקטובר 629 |
ספטמבר 584 | 18 באוקטובר 629 | בנו של כילפריך הראשון | מלך הפרנקים | |
דגוברט הראשון
Dagobert I 603 - 19 בינואר 639 |
18 באוקטובר 629 | 19 בינואר 639 | בנו של כלותאר השני | מלך הפרנקים | |
כלוביס השני
Clovis II 633 - 27 בנובמבר 657 |
19 בינואר 639 | 27 בנובמבר 657 | בנו של דגוברט הראשון | מלך הפרנקים הנויסטרים | |
כלותאר השלישי
Clotaire III 652 - אביב 673 |
27 בנובמבר 657 | אביב 673 | בנו של כלוביס השני | מלך הפרנקים | |
כילדריך השני
Childeric II 653 - חורף 675 |
אביב 673 | חורף 675 | בנו של כלוביס השני | מלך הפרנקים | |
תיאודריך השלישי
Theuderic III 654 - 12 באפריל 691 |
חורף 675 | 12 באפריל 691 | בנו של כלוביס השני | מלך הפרנקים הנויסטרים |
מלכי הפרנקים האוסטרזים (511–679)
עריכההשושלת המרובינגית
עריכהשם
(תקופת חיים) |
דיוקן | תחילת מלוכה | סיום מלוכה | חזקה למלכות | תואר מלא |
---|---|---|---|---|---|
תיאודריך הראשון
Theuderic I 487 - 534 |
27 בנובמבר 511 | 534 | בנו של כלוביס הראשון | מלך הפרנקים האוסטרזים | |
תיאודברט הראשון
Theudebert I 503 - 548 |
534 | 548 | בנו של תאודריך הראשון | מלך הפרנקים האוסטרזים | |
תיאודבלד
Theudebald 535 - 555 |
548 | 555 | בנו של תיאודברט הראשון | מלך הפרנקים האוסטרזים | |
כלותאר הראשון
Clotaire I 497 - 29 בנובמבר 561 |
555 | 29 בנובמבר 561 | בנו של כלוביס הראשון | מלך הפרנקים | |
סיגברט הראשון
Sigebert I 535 - 575 |
29 בנובמבר 561 | 575 | בנו של כלותאר הראשון | מלך הפרנקים האוסטרזים | |
כילדברט השני
Childebert II 570 - מרץ 595 |
575 | מרץ 595 | בנו של סיגברט הראשון | מלך הפרנקים האוסטרזים | |
תיאודברט השני
Theudebert II 586 - 612 |
מרץ 595 | 612 | בנו של כילדברט השני | מלך הפרנקים האוסטרזים | |
תיאודריך השני
Theuderic II 587 - 613 |
612 | 613 | בנו של כילדברט השני | מלך הפרנקים האוסטרזים | |
סיגברט השני
Sigebert II 601 - 613 |
613 | סוף 613 | בנו של תיאודריך השני | מלך הפרנקים האוסטרזים | |
כלותאר השני
Clotaire II 584 - 18 באוקטובר 629 |
סוף 613 | 18 באוקטובר 629 | בנו של כילפריך הראשון | מלך הפרנקים | |
דגוברט הראשון
Dagobert I 603 - 19 בינואר 639 |
18 באוקטובר 629 | 634 | בנו של כלותאר השני | מלך הפרנקים | |
סיגברט השלישי
Sigebert III 630 - 1 בפברואר 656 |
634 | 1 בפברואר 656 | בנו של דגוברט הראשון | מלך הפרנקים האוסטרזים | |
כילדברט
Childebert 640 - 661 |
1 בפברואר 656 | 661 | בנו המאומץ של סיגברט השלישי
נבחר כיורש על-ידי אביו |
מלך הפרנקים האוסטרזים | |
כלותאר השלישי
Clotaire III 652 - אביב 673 |
661 | אביב 673 | בנו של כלוביס השני | מלך הפרנקים | |
כילדריך השני
Childeric II 653 - חורף 675 |
אביב 673 | חורף 675 | בנו של כלוביס השני | מלך הפרנקים | |
כלוביס השלישי
Clovis III 670 - 676 |
חורף 675 | 676 | בנו של כלותאר השלישי | מלך הפרנקים האוסטרזים | |
דגוברט השני
Dagobert II 650 - 23 בדצמבר 679 |
676 | 23 בדצמבר 679 | בנו של סיגברט השלישי | מלך הפרנקים האוסטרזים |
מלכי הפרנקים (679–840)
עריכההשושלת המרובינגית
עריכהמכאן ואילך לא חולקה עוד האימפריה הפרנקית עד לחוזה ורדן. המלכים הפרנקים היו בשלב זה חסרי כוח ממשי, והכוח האמיתי היה בידי המאיורדומוס.
שם
(תקופת חיים) |
דיוקן | תחילת מלוכה | סיום מלוכה | חזקה למלכות | תואר מלא |
---|---|---|---|---|---|
תיאודריך השלישי
Theuderic III 654 - 12 באפריל 691 |
23 בדצמבר 679 | 12 באפריל 691 | בנו של כלוביס השני | מלך הפרנקים | |
כלוביס הרביעי
Clovis IV 677 - 695 |
12 באפריל 691 | 695 | בנו של תיאודריך השלישי | מלך הפרנקים | |
כילדברט השלישי
Childebert III 678 - 23 באפריל 711 |
695 | 23 באפריל 711 | בנו של תיאודריך השלישי | מלך הפרנקים | |
דגוברט השלישי
Dagobert III 699 - 31 בדצמבר 715 |
23 באפריל 711 | 31 בדצמבר 715 | בנו של כילדברט השלישי | מלך הפרנקים | |
כילפריך השני
Chilperic II 672 - 13 בפברואר 721 |
31 בדצמבר 715 | 13 בפברואר 721 | בנו של כילדריך השני | מלך הפרנקים | |
תיאודריך הרביעי
Theuderic IV 712 - 16 במרץ/30 באפריל 737 |
13 בפברואר 721 | 16 במרץ/30 באפריל 737 | בנו של דגוברט השלישי | מלך הפרנקים | |
אינטררגנום (737 - 741) - קרל מרטל שולט כעוצר | |||||
כילדריך השלישי
Theuderic IV 717 - 754 |
741 | נובמבר 751 | בנו של כילפריך השני
או תיאודריך הרביעי |
מלך הפרנקים |
השושלת הקרולניגית
עריכההמשפחה הקרולינגית החזיקה בתפקיד המאיורדומוס תחת המלכים המרובינגים. בשנת 687 לקח לעצמו פפין הגוץ את התואר "דוכס ונסיך הפרנקים" אחרי שכבש את נויסטריה, נקודה זו נחשבת לתחילת שלטונו של פפין על האימפריה הפרנקית. במרץ של שנת 752 הפך פפין למלך הפרנקים, ביטל את משרת המאיורדומוס והדיח את השושלת המרובינגית.
שם
(תקופת חיים) |
דיוקן | תחילת מלוכה | סיום מלוכה | חזקה למלכות | תואר מלא |
---|---|---|---|---|---|
פפין
714 - 24 בספטמבר 768 |
נובמבר 751 | 24 בספטמבר 768 | נבחר בידי האצולה הפרנקית
ביצע הפיכה והדיח את המלך תיאודריך |
מלך הפרנקים | |
קרלומן הראשון
Carloman I 28 ביוני 751 - 4 בדצמבר 771 |
24 בספטמבר 768 | 4 בדצמבר 771 | בנו של פפין | מלך הפרנקים
במשותף עם אחיו קרל | |
קרל הראשון
Charles I 2 באפריל 742 - 28 בינואר 814 |
2 באפריל 742 | 28 בינואר 814 | בנו של פפין | מלך הפרנקים
קיסר הרומאים | |
לואי הראשון
Louis I 16 באפריל 778 - 20 ביוני 840 |
28 בינואר 814 | 20 ביוני 840 | בנו של קרל הראשון | מלך הפרנקים
קיסר הרומאים |
אחרי מותו של לואי הראשון פרצה בין שלושת בניו מלחמת ירושה, שהסתיימה בשנת 843 בחוזה ורדן, שחילק את האימפריה הפרנקית לשלוש ממלכות: פרנקיה המזרחית ניתנה ללודוויג הגרמני (לואי השני), פרנקיה התיכונה ניתנה ללותאר (שקיבל לידיו גם את תואר הקיסר), ואילו פרנקיה המערבית ניתנה לקרל הקירח (שארל השני). בכך תמה תקופת האימפריה הפרנקית והחלו לצמוח הממלכות של צרפת וגרמניה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה