המצור על ברצלונה (1713–1714)
המצור על ברצלונה (בקטלאנית: Setge de Barcelona, IPA: [ˈsedʒə ðə βəɾsəˈlonə]) היה קרב בתום מלחמת הירושה הספרדית, שהכניס את הארכידוכס קרל מאוסטריה (בגיבוי בריטניה והולנד, כלומר הברית הגדולה) נגד פיליפה החמישי מספרד (בגיבוי צרפת) לתחרות על הכתר הספרדי.
 | ||||||||||||||
| מערכה: חלק ממלחמת הירושה הספרדית | ||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 25 ביולי 1713 – 11 בספטמבר 1714 (שנה ו־6 שבועות) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | ברצלונה, נסיכות קטלוניה, ספרד | |||||||||||||
| קואורדינטות |
41°24′6.84″N 2°10′0.12″E / 41.4019000°N 2.1667000°E | |||||||||||||
| תוצאה | ניצחון בית בורבון | |||||||||||||
| ||||||||||||||
 | ||||||||||||||
רקע עריכה
במהלך החלק המוקדם של המלחמה, ברצלונה, הבירה והעיר הגדולה ביותר של קטלוניה, נפלה לידי כוחותיו של הארכידוכס קרל: הצי שלו עגן בנמל ב-22 באוגוסט 1705, וכוחותיו נחתו ביבשה והקיפו את העיר. כוחות אלה כבשו מאוחר יותר את טירת מונז'ואיק, והשתמשו בה כדי להפציץ את העיר עד לכניעתה ב-9 באוקטובר. נסיכות קטלוניה, כמו גם שאר המחוזות של כתר אראגון (אראגון, ולנסיה ומיורקה (אנ')), קיבלו במהירות את קרל השישי כמלך החדש. קרל זימן את בתי המשפט הקטלוניים (אנ') האחרונים בהיסטוריה.
המצור והקרב עריכה
מכיוון שבית המשפט הקטלוני שהובס זה עתה תמך בארכידוכס קרל כנגד פיליפה החמישי, הכוחות הצרפתיים-ספרדים לא היו חזקים דיים כדי לנסות לכבוש מחדש של העיר עד 1713. כאשר נחתם הסכם אוטרכט בין אפריל ליולי, קטלוניה נשארה (לצד מיורקה (אנ')) הממלכה היחידה שבה עדיין נלחמו למען מטרתיו של קרל השישי. עד 9 ביולי החליטו המדינות הכלליות (החונטה דה בראסוס (אנ')) של קטלוניה להמשיך במלחמה כדי להגן על החוקות הקטלאניות (אנ').[2]
עד 25 ביולי של אותה שנה, העיר ברצלונה הייתה מוקפת על ידי כוחות בורבון בפיקודו של רסטאינו קנטלמו-סטיוארט (אנ'), דוכס פופולי, אך ההתקפות עליה לא הועילו בשל מיעוט בארטילריה. לאחר מכן המתינו הבורבונים לכוח תגבור של 20,000 איש, שהגיע באפריל-מאי 1714. בפיקודו של הדוכס מברוויק, חודשה ההסתערות למרות מאמצי הקטאלונים לשבור את המצור על ידי שליחת כוחות מאחורי קווי האויב. הודות להגעתם של תותחים צרפתיים בעלי קליבר גבוה, החלו צבאות בורבון בהפצצה שיטתית של העיר. המטרה לא הייתה ביקוע ההגנות של העיר אלא הבתים ואזרחי ברצלונה. לאחר ניסיון כושל להיכנס לעיר ב-30 באוגוסט, הבורבונים ניצחו לבסוף ב-11 בספטמבר. ההסתערות החלה ב-4:30 לפנות בוקר בעקבות נפילת החומה במספר מוקדים, והקונסלר (Conseller en cap) ומפקד הקורונלה (אנ') (המיליציה העירונית של ברצלונה), רפאל קזנובה (אנ'), נפצע במהלך הקרב. היום צוין בלחימה ברחובות, בראשות אנטוני דה ויארואל (אנ'), המפקד הכללי של צבא קטלוניה (אנ'), שנפצע אף הוא. לבסוף החליטו המנהיגים הקטאלונים להיכנע ולהתחיל במשא ומתן על כניעה. השיחות הוארכו עד למחרת, כי פיליפה החמישי רצה להעניש את האוכלוסייה ללא כל סוג של הסכם, אך ברוויק, שחשש ממאבק ממושך, קיבל רשמית לכבד את חייהם של תושבי העיר.
תבוסה זו מייצגת את סופה של נסיכות קטלוניה כישות פוליטית, שכן המוסדות והחקיקה העצמאיים שלה דוכאו והוחלפו במוסדות קסטיליאניים על מנת לבסס אבסולוטיזם.[3] אירוע זה מונצח כעת מדי 11 בספטמבר בתור היום הלאומי של קטלוניה, המכונה בקטלאנית Diada Nacional de Catalunya.
הערות:
- בריטניה והרפובליקה ההולנדית הגיעו להסכם שלום לסיום המלחמה עם צרפת ב-11 באפריל 1713, הסכם אוטרכט.
- אוסטריה הגיעה להסכם שלום לסיום המלחמה עם צרפת ב-7 במרץ 1714, הסכם ראשטט (אנ').
- האימפריה הרומית הקדושה הגיעה להסכם שלום לסיום המלחמה עם צרפת ב-7 בספטמבר 1714, הסכם באדן (אנ').
תוצאות עריכה
כניעת הכוחות הפרו-ארכידוכס קרל לצבא הצרפתי-ספרדי ב-1714 לא הייתה רק סופה של המלחמה, אלא גם שלב בריכוזיות של מונרכיות שונות ביבשת אירופה שנמשכה כמאתיים שנה. עם סיום מלחמת הירושה הספרדית, ספרד התפתחה מאיחוד פרטי של מדינות שונות לממלכה ריכוזית.
מגיני העיר נקברו בבית קברות, כיום כיכר בשם "פוסר דה לס מוררס" (Fossar de les Moreres), שבה מתאספים הקטאלונים מדי שנה ב-11 בספטמבר. תאריך זה מכונה "היום הלאומי של קטלוניה" או "לה דיאדה". אולם השוק לשעבר מרקט דל בורן (אנ') מכסה חורבות ארכאולוגיות שהיו חלק ממחוז לה ריברה בברצלונה שנהרס לאחר תבוסת קטלוניה ב-1714.
הנטישה לכאורה של מגיני ברצלונה הפרו-הבסבורגיים הייתה אחת הביקורות שהשמיעו מתנגדיו של רוברט הארלי (אנ') במהלך הדחתו על ידי הפרלמנט הבריטי (אנ') לאחר המלחמה.
לקריאה נוספת עריכה
- Albertí, Santiago (2006). L'Onze de Setembre. Albertí. ISBN 84-7246-079-7.
קישורים חיצוניים עריכה
- Documents about the case of the Catalans dated on 1714, at the House of Lords, UK.
- Journal of the House of Lords: volume 19, 2 August 1715, Further Articles of Impeachment against E. Oxford brought from H.C. Article VI.