הנאחזים היפנים
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת. | |
נאחזים יפנים (יפנית: 残留日本兵) היו חיילים של הצבא היפני הקיסרי ושל הצי היפני הקיסרי במהלך המערכה באוקיינוס השקט של מלחמת העולם השנייה שהמשיכו להילחם לאחר כניעת יפן בתום המלחמה. חלק מן החיילים היפנים פקפקו באמיתות הכניעה הרשמית, לא היו מודעים לכך שהמלחמה הסתיימה מכיוון שהתקשורת נותקה על ידי התקדמות בעלות הברית, חששו שהם ייהרגו אם ייכנעו לבעלות הברית, או חשו מחויבים לעולם לא להיכנע.
לאחר כניעה רשמית של יפן בסוף מלחמת העולם השנייה, המשיכו חלק מהחיילים היפנים בדרום מזרח אסיה ובאיי האוקיינוס השקט שהיו חלק מהאימפריה היפנית להילחם במשטרה המקומית, בכוחות הממשל ובכוחות בעלות הברית שהוצבו לסייע לממשלות החדשות שהוקמו. חיילים רבים התגלו בג'ונגלים של דרום מזרח אסיה והאוקיינוס השקט במהלך העשורים הבאים, כשהמעצר המאומת האחרון, טוראי טרואו נקמורה, נכנע באי מורוטאי ב-1974. עיתונים ברחבי מזרח אסיה והאוקיינוס השקט דיווחו על מעצרים נוספים וחיפושים אחריהם נערכו עד 2005, אך העדויות היו מועטות מדי, ולא אומתו עוד מעצורים.
כמה חיילים יפנים הכירו בכניעתה של יפן ובסופה של מלחמת העולם השנייה, אך לא רצו להתפרק מנשקם ורצו להמשיך בלחימה מזוינת מסיבות אידאולוגיות. רבים נלחמו במלחמת האזרחים הסינית, במלחמת קוריאה ובתנועות עצמאות מקומיות בדרום מזרח אסיה, כגון מלחמת הודו-סין הראשונה, מצב החירום המלאי והמהפכה הלאומית של אינדונזיה. חיילים יפנים אלה אינם נחשבים בדרך כלל לחיילים הנאחזים.
היסטוריה
עריכהיחידים
עריכה| שם | תאריך מציאה | זמן מאז סוף
מלחמת העולם השנייה |
מיקום | תקציר |
|---|---|---|---|---|
| יאמאקגה קופוקו | 6 בינואר 1949 | 3 שנים ו-130 ימים | איוו ג'ימה | יאמאקאגה קופוקו ומאטסודו לינסוקי, שני מפעילי מקלע בחיל הים היפני הקיסרי, נכנעו באיוו ג'ימה (שאז הייתה תחת כיבוש אמריקאי). בעוד המאמר החדשותי המקורי לא דיווח נכון על שמותיהם, השמות הנכונים שלהם נודעו כאשר הם כתבו יחד ספר ב-1968 על חוויותיהם תחת השמות המקוריים. |
| מאטסודו לינסוקי | 6 בינואר 1949 | |||
| יויצ'י אקאטסו | מרץ 1950 | 4 שנים ו-210 ימים | לובנג, הפיליפינים | טוראי מחלקה 1 יויצ'י אקאטסו המשיך להילחם באי לובנג בפיליפינים משנת 1944 ועד שנכנע בכפר לוק במרץ 1950. |
| מורטה סוסומו | 1953 | 8 שנים ו-120 ימים | טיניאן, איי מריאנה הצפוניים | מורטה סוסומו, החייל היפני האחרון על טיניאן נתפס ב־1953. |
| שוצ'י שימאדה | מאי 1954 | 8 שנים ו-271 ימים | לובנג, הפיליפינים | רב"ט שוצ'י שימאדה, שהחזיק מעמד עם סגן אונודה, המשיך להילחם על לובנג עד שנהרג בהתנגשות עם חיילים פיליפינים במאי 1954. |
| נובורו קינושיטה | נובמבר 1955 | 10 שנים ו-89 ימים | לוזון, הפיליפינים | בנובמבר 1955, הימאי נובורו קינושיטה נלכד בג'ונגל לוזון, אך זמן קצר לאחר מכן התאבד בתלייה במקום "לחזור ליפן כמובס". |
| בונזו מינגאווה | מאי 1960 | 14 שנים ו-261 ימים | גואם | טוראי בונזו מינגאווה החזיק מעמד מ-1944 עד אמצע מאי 1960 בערך בגואם. |
| מאסאשי איטו | 23 במאי 1960 | 14 שנים ו-264 ימים | גואם | סמל מאסאשי איטו, הממונה על מינגאווה, נכנע ימים לאחר מכן, 23 במאי 1960, בגואם. |
| שואיצ'י יוקוי | ינואר 1972 | 26 שנים ו-151 ימים | גואם | בינואר 1972, סמל שוייצ'י יוקוי, ששירת בפיקודו של מאסאשי איטו, נתפס בגואם. |
| קינשיצ'י קוזוקה | אוקטובר 1972 | 27 שנים ו-59 ימים | הפיליפינים | באוקטובר 1972, טוראי מחלקה 1 קינשיצ'י קוזוקה, שהחזיק מעמד עם סגן אונודה במשך 28 שנים, נהרג בקרב יריות עם המשטרה הפיליפינית. |
| הירו אונודה | מרץ 1974 | 28 שנים ו-189 ימים | לובנג, הפיליפינים | במרץ 1974, סגן הירו אונודה נכנע בלובנג לאחר שהחזיק מעמד באי מדצמבר 1944 עם אקאטסו, שימאדה וקוזוקה. אונודה סירב להיכנע עד ששוחרר מתפקידו על ידי קצין המפקד שלו לשעבר, מייג'ור יושימי טניגוצ'י, שהוטס ללובאנג כדי לשחרר באופן רשמי את אונודה. |
| טרואו נקמורה | 18 בדצמבר 1974 | 29 שנים ו-107 ימים | מורוטאי, אינדונזיה | טוראי טרו נקמורה, יליד טייוואן, התגלה על ידי חיל האוויר האינדונזי ב-מורוטאי, ונכנע לסיירת חיפושים ב-18 בדצמבר 1974. נקמורה, שלא דיברה לא יפנית ולא סינית, הייתה החייל היפני האחרון שאושר שנמצא ולחם במלחמה. |
קבוצות
עריכה
- קפטן סאקה אובה, שהוביל את פלוגתו של 46 אנשים בפעולות גרילה נגד חיילי ארצות הברית בעקבות קרב סאיפאן, נכנע ב-1 בדצמבר 1945, שלושה חודשים לאחר סיום המלחמה.
- ב-1 בינואר 1946, 20 אנשי צבא יפני שהסתתרו במנהרה באי קורגידור נכנעו לצבא האמריקאי לאחר שנודע להם שהמלחמה הסתיימה מעיתון שנמצא בזמן שאספו מים.[1]
- סגן אי יאמאגוצ'י ו-33 חייליו הגיחו על פלליו בסוף מרץ 1947, ותקפו את יחידת חיל הנחתים האמריקני שהוצבה באי מתוך אמונה שהמלחמה עדיין נלחמת. תגבורת נשלחה, יחד עם אדמירל יפני שהצליח לשכנע אותם שהמלחמה הסתיימה. הם נכנעו לבסוף באפריל 1947.[2]
- ב-12 במאי 1948, סוכנות הידיעות AP דיווחה כי שני חיילים יפנים ללא שם נכנעו לשוטרים אזרחיים בגואם יום קודם לכן.[3]
- ב-27 ביוני 1951, סוכנות הידיעות AP דיווחה כי קצין זעיר יפני שנכנע באי אנאטהאן במריאנה שבועיים לפני כן אמר שיש שם 18 חיילים נוספים. מטוס של הצי האמריקני שטס מעל האי הבחין ב-18 חיילים יפנים על חוף הים מניפים דגלים לבנים.[4] עם זאת, חיל הים נשאר זהיר, שכן הקצין היפני הזהיר כי החיילים "חמושים היטב ושכמה מהם איימו להרוג את כל מי שינסה לוותר על עצמו. המנהיגים מתיימרים להאמין שהמלחמה עדיין נמשכת" חיל הים שלח לאי גוררת ים, הקוקופה, בתקווה לאסוף חלק מהחיילים או את כולם ללא תקלות. לאחר טקס כניעה רשמי, כל הגברים הוחזרו.[5] הכיבוש היפני של האי היווה השראה לסרט היפני אנאטהאן מ-1953[6] ולרומן " כלוב על הים" מ-1998.
- בשנת 1955, ארבעה טייסים יפנים נכנעו בהולנדיה שבגינאה ההולנדית החדשה שהיו ניצולים מקבוצה גדולה יותר.
- בשנת 1956 התגלו תשעה חיילים ונשלחו הביתה מהאי מורוטאי באינדונזיה.[6]
- בנובמבר 1956, ארבעה גברים נכנעו באי מינדורו בפיליפינים: סגן שיגייצ'י יממוטו ורב"ט יוניטארו אישי, מסאג'י איזומידה וג'והי נאקאנו.
תצפיות לכאורה (1981–2005)
עריכהב-1981, ועדה בפרלמנט היפני הזכירה דיווחים בעיתונים שחיילים יפנים נאחזים עדיין חיים ביער שבאיי שלמה עם זאת, הם האמינו כי מדובר במתיחה שהומצאה כדי לפתות תיירים יפנים לאיים.[7] חיפושים אחר נאחזים נוספים נערכו על ידי ממשלת יפן באיים רבים באוקיינוס השקט לאורך שנות ה-80, אך המידע היה מועט מכדי לנקוט בפעולה נוספת, והחיפושים הסתיימו עד 1989.[8] בשנת 1992, דווח כי כמה נאחזים עדיין חיים באי קולומבנגרה, אם כי חיפושים שלאחר מכן לא הצליחו למצוא ראיות. חקירה של דיווחים דומים על נאחזים בגואדלקנל ב-2001 לא הצליחה להעלות ראיות.[7]
הדיווח האחרון שנלקח ברצינות על ידי גורמים יפנים התרחש במאי 2005, כאשר שני קשישים יצאו מהג'ונגל בפיליפינים בטענה שהם חיילים לשעבר.[9] בתחילה ההנחה הייתה שתשומת הלב התקשורתית הפחידה את שני הגברים כשהם נעלמו ולא נשמעו מהם שוב[10]. מאוחר יותר התגברו החשדות למתיחה או לניסיון חטיפה כשהאזור שממנו יצאו החיילים לכאורה "ידוע לשמצה" בחטיפת כופר ובתקיפות של בדלנים איסלאמיסטים[11][10], לא ידוע כמה או אם נותרו נאחזים יפניים לגיטימיים כיום, אבל אחרי יותר מ-80 שנים מאז המלחמה ומאחר ורבים מהשטחים בהם הסתתרו החיילים הנאחזים (בעיקר שטחי ג'ונגל קשים למחיה) סביר מאוד להניח שאף אחד מהם עדיין בחיים. המוזיאון הלאומי למלחמת העולם השנייה דיווח בשנת 2022 כי חיילים ששרדו "מתים במהירות", שכן אלו ששירתו נמצאים כעת "בשנות ה-90 לחייהם ומעלה".[12]
ראו גם
עריכה- יחידת החיילים המתנדבים (אנ') תכננו את ההתנגדות היפנית לאחר הכיבוש
- שינדו רנמיי, מהגרים יפנים ברזילאים שמסרבים להאמין בכניעה של יפן
- המצור על בלר (אנ'), חיילים ספרדים בפיליפינים שסירבו להאמין לסיום המהפכה הפיליפינית ומלחמת ארצות הברית–ספרד
התנגדות לאחר מלחמת העולם השנייה
עריכה- חיילים מקוללים (אנ'), לוחמי התנגדות פולנים לאחר מלחמת העולם השנייה
- אחי היער (אנ'), לוחמי התנגדות בלטים לאחר מלחמת העולם השנייה
ספרות בדיונית
עריכה- בלוק הדס (אנ'), סרט של לורל והארדי משנת 1938, שבו נמצא סטן לורל מחזיק מעמד בתעלה של מלחמת העולם הראשונה 20 שנה לאחר הסכם שביתת הנשק בין הקיסרות הגרמנית למדינות ההסכמה.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ "Hidden Japanese surrender after Pacific War has ended, Jan 01, 1946". history.com. ארכיון מ-4 במרץ 2016. נבדק ב-14 בדצמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Profiles of Known Japanese Holdouts | Lt Ei Yamaguchi, Surrendered – April 1947". Wanpela. ארכיון מ-2012-08-30. נבדק ב-2012-07-14.
- ^ "Hirohito Photo with MP's Induces Japs to Give Up". Albuquerque Journal. 12 במאי 1948. p. 6.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Pacific War Finally Ends for 19 Die-Hard Japanese". Pacific Stars and Stripes. 27 יוני 1951. p. 1.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Japanese Surrender in 1951 at Island of Anatahan". 7 ביולי 2016. ארכיון מ-2018-10-20. נבדק ב-2018-10-20.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Final Straggler: the Japanese soldier who outlasted Hiroo Onoda". A Blast from the Past. 15 בספטמבר 2015. נבדק ב-2015-09-22.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Japanese Jungle Holdouts | Mark Felton" (באנגלית אמריקאית). 15 ביוני 2015. נבדק ב-2023-04-01.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "第０９４回国会 社会労働委員会 第７号 昭和五十六年四月十四日（火曜日）" (ביפנית). Kokkai.ndl.go.jp. אורכב מ-המקור ב-2014-01-04. נבדק ב-2014-01-18.
- ^ Justin McCurry (27 במאי 2005). "60 years after the war ends, two soldiers emerge from the jungle". The Guardian. אורכב מ-המקור ב-12 בנובמבר 2013. נבדק ב-7 במרץ 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Oliver Teves (28 במאי 2005). "60 years in hiding for WWII soldiers?". The Seattle Times. אורכב מ-המקור ב-7 בנובמבר 2020. נבדק ב-7 במרץ 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Reports of Japanese WWII holdouts a hoax?". Reuters via NBC News. 27 במאי 2005. אורכב מ-המקור ב-7 במרץ 2023. נבדק ב-7 במרץ 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "WWII Veteran Statistics". The National WWII Museum. נבדק ב-7 באוקטובר 2022.
{{cite news}}: (עזרה)