הנא חטיב
הנא ח'טיב (בערבית: هناء خطيب) (נולדה ב-1973) היא עורכת דין והאישה הראשונה שמונתה לתפקיד קאדית בבית הדין השרעי בישראל.[1]
לידה |
1973 (בת 51 בערך) טירה |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה |
|
תפקידים בולטים | האישה הקאדית הראשונה בישראל |
ביוגרפיה
עריכהח'טיב נולדה בטירה. היא עורכת דין, בעלת תואר ראשון מאוניברסיטת סטאפורדשייר שבאנגליה, ותואר שני במשפטים. התמחתה בתחום דיני אישות ומשפחה והדין השרעי והוסמכה כמגשרת ושימשה כטוענת שרעית.
מינוי לקאדית
עריכהב-25 באפריל 2017, הוועדה לבחירת קאדים, מינתה את ח'טיב בפה אחד לשמש כאחת מתשעה הקאדים בבתי הדין לשריעה בישראל ובכך הפכה אותה להיות האישה הראשונה שמונתה לקאדית בישראל.
בחירתה של ח'טיב באה למרות התנגדות הממשלה להצעת חוק פרטית לייצוג נשים בתפקידי שיפוט בבתי הדין השרעיים, ההצעה של ח"כים מהאופוזיציה שהועלתה בסוף 2015, נועדה לחייב ייצוג של אשה אחת לפחות בין הקאדים, אלא שמפלגת יהדות התורה איימה להשתמש בזכות הווטו שלה בענייני דת ומדינה כדי לסכל את ההצעה בשל חשש כי חקיקה כזאת תגרור אחריה תקדים שיחייב מינוי נשים גם לבתי הדין הרבניים. בסופו של דבר הבחירה נעשתה ללא חקיקה.[3]
סגן יושב ראש הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, השייח' כמאל ח'טיב, תקף את המינוי והפציר "לא להתערב בענייני האסלאם" וכי "האסלאם לא מאפשר לאישה להיות קאדית". לעומת זאת, הפלג הדרומי של התנועה האיסלאמית הודיע על תמיכתו במינוי.[4]
המשפט האיסלמי ובמיוחד האסכולה החנפית, שהיא האסכולה השלטת בחקיקה העות'מאנית התקפה בבתי הדין השרעיים בישראל, אינה מגבילה נשים מלכהן כקאדיות. קאדיות מכהנות ברשות הפלסטינית, במצרים, באינדונזיה, במלזיה, בפקיסטן ובמדינות מוסלמיות נוספות.[5]
הערות שוליים
עריכה- ^ טובה צימוקי, היסטוריה: אישה מונתה לקאדית בבית הדין השרעי, באתר ynet, 25 באפריל 2017
- ^ גלי גינת, "בשורה גדולה לאישה הערבית": אישה מונתה לראשונה לתפקיד קאדית, באתר וואלה, 25 באפריל 2017
- ^ שרון פולבר, הוועדה לבחירת קאדים בחרה לראשונה קאדית אשה, באתר הארץ, 25 באפריל 2017
- ^ חסן שעלאן, ביקורת בחברה הערבית על מינוי אישה לקאדית: "לא להתערב לנו בדת", באתר ynet, 27 באפריל 2017
- ^ יאיר אלטמן, לראשונה בארץ: אישה תכהן כקאדית שרעית | ישראל היום, באתר ישראל היום, 25 באפריל 2017