פתיחת התפריט הראשי

טירהערבית: الطـّيرة, תעתיק מדויק: אלטירה) היא עיר במחוז המרכז בישראל, שרוב תושביה ערבים מוסלמים סונים. העיר שוכנת מצפון לקיבוץ רמת הכובש ולעיר כפר סבא, ומדרום-מערב לעיר טייבה ולמחלף אייל, ונחשבת אחד מיישובי "המשולש".

טירה
Coat of arms of Al-Tira (Israel).svg
מועצהמקומיתטירהבניין.JPG
שם בערבית الطـّيرة
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה מאמון עבד אלחי
גובה ממוצע[1] ‎61‏ מטר
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 25,721 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎74
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.8%‏ בשנה עד סוף 2017
  - צפיפות אוכלוסייה 2,180 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎99
תחום שיפוט[2] 11,790 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎114
32°14′01″N 34°57′12″E / 32.2336651159352°N 34.9532064008939°E / 32.2336651159352; 34.9532064008939
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
4 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3704
    - דירוג מדד ג'יני
‎208
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 99.7%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0.3%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.3%
גילאי 5 - 9 8.9%
גילאי 10 - 14 9.3%
גילאי 15 - 19 10.1%
גילאי 20 - 29 17.6%
גילאי 30 - 44 19.3%
גילאי 45 - 59 15.8%
גילאי 60 - 64 3.5%
גילאי 65 ומעלה 6.3%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 16
–  יסודיים 9
–  על-יסודיים 11
תלמידים 5,798
 –  יסודי 2,782
 –  על-יסודי 3,016
מספר כיתות 240
ממוצע תלמידים לכיתה 24.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
פרופיל טירה נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
אתר העירייה
נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין בביקור בעיר טירה מלווה בראש העירייה מאמון עבד אלחי היושב משמאלו, יולי 2015

היא הוכרזה כעיר בשנת 1991 וראש העירייה הראשון היה טארק עבד אלחי שהיה ראש המועצה המקומית עוד משנת 1973.

תוכן עניינים

אקליםעריכה

האקלים בטירה הוא אקלים הים התיכון. בקיץ חם ולח, בסתיו ובאביב מתון ובחורף קר וגשום. מזג האוויר בטירה נחשב כאידיאלי לחקלאים שמגדלים סוגים שונים של פירות וירקות בפריפריה של העיר.

היסטוריהעריכה

קרב טירה במלחמת העצמאותעריכה

מרבית הנופלים במבצע מדינה היו בקרב טירה. בבוקר ה-13 במאי 1948 יצא כוח שהורכב ברובו מבני המושבים באזור (כפר הס, עין ורד ועוד) ומחיילי חטיבת אלכסנדרוני. מטרת הכוח היה לבצע חסימה מול טירה ולמנוע מכוחות ערבים להתערב בקרב בכפר סבא הערבית. בטירה היו לוחמים מקומיים ולוחמים מטייבה וכן לוחמים מצבא קאוקג'י.

כאשר הגיע הכוח לפאתי טירה, צפו על הכפר ונראה כאילו הוא נטוש. בשלב זה נתקבלה הפקודה לכבוש את טירה. כבר בתחילת ההתקפה נלכד הכוח בשטח פתוח, באש מכל העברים על ידי ערבים מטייבה הסמוכה. רוב הלוחמים נהרגו תוך זמן קצר, ורק בודדים הצליחו לסגת כך שהניסיון לכבוש את טירה נכשל. בשטח נשארו 23 גופות חללים. הערבים התעללו בגופות לצהלת תושבי טירה. רק בהתערבות הצלב האדום הוחזרו הגופות לקבורה במצב קשה. ארבע גופות לא הוחזרו ויש עדויות שהן נגררו לטייבה, לטול כרם ולנור שאמס ושם כנראה נקברו. עד היום לא נמצאו גופות הנעדרים מקרב טירה.

למחרת היה כל השטח שמזרחה לקלקיליה בידי כוחות ההגנה. לאחר הכיבוש הוחזק הכפר[דרושה הבהרה] על ידי כוחות החי"ם. כעבור יומיים פתח שוב האויב בהתקפה עזה על הכפר. לעזרת הלוחמים נשלח גדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני, אולם ההתקפה נהדפה על ידי אנשי החי"ם עוד בטרם הגיע הגדוד לזירת הקרב.

באותו הלילה לאחר התקפת האויב, ערך גדוד 32 סדרת פשיטות כדי לרתק את האויב ופוצץ גשרים במבואות קלקיליה וטול כרם, מוקשו דרכים והוטרדו באש בסיסי אויב. נעשה ניסיון לכבוש את קלקיליה אך ניסיון זה נכשל.

אוכלוסייהעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים בטירה 25,721 תושבים (מקום 74 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.8%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לטירה דירוג של 4 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 55.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,348 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[3]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

 

עסקיםעריכה

בימי השבוע הרגילים הפעילות העסקית בעיר דלילה. מרבית התושבים עובדים כיום מחוץ לעיר, ובעיקר במגזר היהודי. לעומת זאת, בשבתות קיים בעיר שוק פופולרי (הממוקם באזור היציאה הדרומית לכיוון רמת הכובש והעיר כפר-סבא), כאשר רבים מתושבי השרון היהודים פוקדים את מסעדות העיר, בתי העסק שלה ושווקיה עד אפס מקום. תנועת הקונים ההמונית התקיימה במשך שנים ברציפות, פרט לתקופת האינתיפאדה.

ערים תאומותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא טירה (עיר) בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ פרופיל טירה באתר הלמ"ס