הנס הוליין

הנס הולייןאנגלית: Hans Hollein; ‏30 במרץ 1934, וינה - 24 באפריל 2014, וינה)[1] היה אדריכל ומעצב אוסטרי שזכה פרס פריצקר לשנת 1985.

הנס הוליין
Hans Hollein
Hans Hollein, Architect, Designer.jpg
לידה 30 במרץ 1934
וינה, המדינה הפדראלית האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 באפריל 2014 (בגיל 80)
וינה, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תחום יצירה אדריכלות, עיצוב עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אדריכלות פוסט-מודרנית, פוסטמודרניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Museum für Moderne Kunst, Museum Niederösterreich, Abteiberg Museum, Haas House עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Deutscher Architekturpreis (1983)
העיטור האוסטרי למדע ואמנות (1990)
Grand Austrian State Prize (1983)
קצין בלגיון הכבוד (2003)
אות הזהב לשירות העיר וינה (1994)
צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1997)
מדליית הזהב הגדולה להוקרה על שירות הרפובליקה האוסטרית (2009)
פרס פריצקר (1985)
פרס וינה לאדריכלות (1974) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Lilli Hollein, מקס הוליין עריכת הנתון בוויקינתונים
www.hollein.at
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
האס האוס בווינה

חייועריכה

הנס הוליין סיים את לימודיו בבית הספר לאדריכלות באקדמיה לאמנות יפה בווינה ב-1956. בזכות מלגת הצטיינות שבה זכה התאפשר לו לממן את המשך לימודיו בארצות הברית. הוא המשיך את לימודיו במכון הטכנולוגי של אילינוי (שאת לימודי האדריכלות אז ניהל מיס ון דר רוהה) עד 1959 ובאוניברסיטת קליפורניה בברקלי עד 1960. הוא עבד כאדריכל במספר משרדים בשוודיה ובארצות הברית לפני ששב לווינה ב-1964 שם הקים משרד אדריכלים משלו.

הוליין עבד כפרופסור אורח באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס בשנים 1963, 1964 ו-1966. בשנים 19671976 לימד כפרופסור באקדמיה לאומנות יפה שבדיסלדורף. מאז 1976 לימד כפרופסור בווינה באוניברסיטה לאמנויות.

נוסף על עבודתו כאדריכל הציג הוליין תערוכות שונות, בין היתר בביאנלה של ונציה לאמנויות. בשנת 1980 עיצב את הבמה לדרמה שהפיק ארתור שניצלר בווינה בשם "Der Einsame Weg".

הוליין היה מוכר בין היתר בזכות הביקורת החריפה שמתח נגד זרם הפונקציונליזם של הגישה המודרניסטית והשתייכותו לזרם האדריכלות הפוסט מודרנית.

מאז שנות ה-70 זכה הוליין להכרה בינלאומית בזכות עבודותיו הייחודיות.

עבודות נבחרותעריכה

  • 1964–1965, חנות הנרות נטי, וינה.
  • 1970, גלריית ריצ'רד פייגן, ניו יורק.
  • 1972, חנות התכשיטים שולין, וינה.
  • 1972–1982, המוזיאון הלאומי של אבטיברג, ליד דיסלדורף.
  • 1978, משרד התיירות של וינה.
  • 1983, רושטראסה, ברלין.
  • 19871991, המוזיאון לאמנות מודרנית, פרנקפורט.
  • 1990, האס האוס, וינה.
  • 19962001, שגרירות אוסטריה, ברלין.
  • 1997–2002, בנק צנטרום, ולדוז, אוסטריה.
  • 1997–2002, ולקניה, המרכז האירופאי לוולקנולוגיה, אוברן, צרפת.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא הנס הוליין בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Architekt Hans Hollein Gestorben, הודעה על מותו (בגרמנית)