ארתור שניצלר

ארתור שניצלֶר (בגרמנית: Arthur Schnitzler; ‏15 במאי 1862 – 21 באוקטובר 1931) היה מחזאי וסופר יהודי-אוסטרי. נחשב יחד עם הוגו פון הופמנסתאל לאחד מהנציגים הבולטים של "המודרנה הספרותית של וינה". היה רופא אף-אוזן-גרון בהכשרתו.

ארתור שניצלר
Arthur Schnitzler

לידה	15 במאי 1862 וינה, האימפריה האוסטרית
פטירה	21 באוקטובר 1931 (בגיל 69) וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה
מדינה	האימפריה האוסטרית, ציסלייטניה (ארצות אוסטריה), אוסטריה
לאום	אוסטרים
מקום קבורה	בית העלמין היהודי הישן של וינה
אירועים משמעותיים	שריפת הספרים בגרמניה הנאצית (1933)
מקום לימודים	אוניברסיטת וינה, Akademisches Gymnasium
שפות היצירה	גרמנית
יצירות בולטות	סיפור חלום, סגן גוסטל, העלמה אלזה, המעגל, עשרה דיאלוגים, Flirtation
תקופת הפעילות	מ-1891
בן או בת זוג	אולגה שניצלר (26 באוגוסט 1903–7 ביולי 1921) קלרה קתרין פולצק
צאצאים	היינריך שניצלר, לילי שניצלר, stillborn son of Arthur Schnitzler and Marie Reinhard
פרסים והוקרה	פרס פרנץ גרילפרצר (1908) פרס בלומנפלד Raimund Award
חתימה

ביוגרפיה

שניצלר נולד בשנת 1862 בווינה כבנם הבכור של יוהאן שניצלר (1835–1893), רופא אף-אוזן-גרון מפורסם, ושל אשתו לואיז לבית מארקברייטר (1840–1911). בשנת 1885 קיבל בעצמו את התואר דוקטור לרפואה באוניברסיטת וינה. לאחר שלמד רפואה התנודד שנים ארוכות בעבודתו בין הרפואה לספרות. שניצלר מילא תפקיד מרכזי בחיי התרבות של וינה בתור הזהב שלה בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20.

יצירותיו

שניצלר כתב מחזות ופרוזה (בעיקר סיפורים), שבהם הדגיש בעיקר את התהליכים הפסיכולוגיים המתחוללים בנפשם של גיבוריו. ביחד עם המבט אל עולמם הפנימי של הגיבורים מתקבלת אצל הקורא תמונה של החברה הסובבת את הגיבורים ומעצבת אותם.

העלילה ביצירותיו של שניצלר מתרחשת לרוב בסביבה הקונקרטית של וינה של סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. רבים מסיפוריו ומחזותיו מתבססים על האווירה הווינאית הייחודית. גיבוריהם הראשיים הם דמויות טיפוסיות מהחברה הווינאית בת התקופה: קצינים ורופאים, אומנים ועיתונאים, שחקנים וגנדרנים נהנתנים, וכן נערת הפרברים קלת הדעת (יצאנית), אשר הייתה לאחד מסימני ההיכר של הסיפורת של שניצלר, ושימשה בידי מתנגדיו - בראש ובראשונה קרל קראוס, כנשק בעזרתו ביקשו להציג את שניצלר כפשטני ושטחי.

השער למחזה "המעגל" שפורסם בשנת 1896-7

שניצלר אינו מתאר תהליכים נפשיים חריגים או חולים, אלא מתמקד במהלכי נפשם של בני אדם נורמליים וממוצעים, על שקרי חייהם הרגילים, אשר מתמודדים מול חברה מלאה באיסורים ותקנות בלתי כתובים, במיוחד בתחום המיניות והכבוד האישי. בערך באותו הזמן כמו עמיתו זיגמונד פרויד בתחומי הפסיכואנליזה נותן שניצלר ביטוי לאיסורים השונים, בעיקר המיניים, אשר רווחו בחיים הציבוריים כמו גם בחיי הפרט בחברה בת זמנו, אשר הייתה משועבדת לערכי הרציונליות והקידמה. שניצלר מדגים את פעולתם של כוחות בתת מודע שאינם נשמעים להיגיון. פרויד עצמו היה מלא הערכה לתובנות הפסיכולוגיות העמוקות שביצירותיו של שניצלר.

ביצירתו של שניצלר מופיעים לא פעם גירושין (למשל במחזה השערורייתי "המעגל", 1896/1897), רומנים חשאיים, ונשים כגיבורות ראשיות.

לא במקרה היה זה שניצלר אשר החדיר לספרות הגרמנית את המונולוג הפנימי בנובלה "Leutnant Gustl" (סגן גוסטל). בעזרת נקודת מבט ייחודית זו סיפק לקוראיו מבט עמוק וישיר אל הקונפליקטים הפנימיים של הדמויות. בגין נובלה קצרה זו עמד שניצלר במרכזה של שערורייה ציבורית גדולה שסופה העמדתו, בתור קצין מילואים, לדין צבאי באשמת פגיעה בכבוד הצבא ההבסבורגי, ושלילת דרגותיו.

שניצלר הוא גם אחד מגדולי כותבי היומנים בספרות הגרמנית. מגיל שבע-עשרה ועד יומיים לפני מותו ניהל יומן מדוקדק, כתב-יד בן 8,000 עמודים אשר פורסם בין השנים 1981 ל-2000 בעשרה כרכים בידי האקדמיה האוסטרית למדעים.

שניצלר היה ידידו של בנימין זאב הרצל, התכתב איתו וייעץ לו על המחזות שכתב.

יצירתו של שניצלר "סיפור חלום" (Traumnovelle) שימשה כבסיס לעלילת סרטו של סטנלי קובריק, עיניים עצומות לרווחה.

נקבר בבית הקברות המרכזי בווינה.

אוסף על שמו שמור בספרייה הלאומית.

יצירות חשובות

רחוב על שם שניצלר בתל אביב

• המעגל, עשרה דיאלוגים (קומדיה, 1896/7)
• סגן גוסטל (סיפור, 1901)
• הדרך אל החופש (Der Weg ins Freie) (רומן, 1908)
• פרופסור ברנהרדי (מחזה, 1912)
• העלמה אלזה (סיפור, 1924)
• סיפור חלום (נובלה, 1926)
• נעורים בווינה (אוטוביוגרפיה, יצאה לאור 1968)

יצירותיו שתורגמו לעברית

• מיתה: נובילה (תרגם מאשכנזית: א.ל. יעקבוביץ), ורשה: א"י שטיבל, תרע"ט. (מהדורה ב': תר"ף; מהדורה ג': תרפ"א.)
• פרופסור ברנרדי: קומדיה בחמש מערכות (תרגם: א.ל. יעקבוביץ), ורשה: א"י שטיבל, תרפ"ג 1922.
  • פרופסור ברנרדי (עברית: תום לוי), רמת גן: בית-צבי, בית הספר לאמנות הבמה והקולנוע, 1990.
• העלמה אלזה (בתרגום ישורון קשת; חוברות י-יב של "ספריה קטנה"), תל אביב: פ. גינזבורג, תרפ"ז-תרפ"ח.
  • העלמה אלזה (תרגום: דוב קמחי), ירושלים: עופר (ידיעות אחרונות), 1946.
  • העלמה אלזה (תרגום: אילנה המרמן), בני ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2022.
• הקוקאי הירוק: מחזה במערכה אחת (עברית בידי יצחק שנברג [=שנהר]), ירושלים: ספרי תרשיש, תש"ד.
• הבן והמאהב: סיפור אהבה (עברית: י' בן-יעקב), תל אביב: נ’ טברסקי, תש"ט (סדרת 'ספר כיס לכל', 14).
• עושר גנוז (תרגם: א' כהן), תל אביב: עידית, תש"ו.
• מחולות מחנים : עשרה דו-שיחים (תרגם: נ' סנפירי), ירושלים: העברי, תש"ז.
• במעגל (מגרמנית: א' קהתי), יפו: הספרייה הקטנה, [תשי"-].
• חויה / בר הופמן, שניצלר, הופמנסתאל (עברית: שלמה טנאי; ציורים: גד אולמן), תל אביב: עקד, 1968 (קובץ יצירות של שלשה מסופרי וינה).
• שובו של קזנובה (מגרמנית: צבי ארד), תל אביב: זמורה-ביתן, תשמ"ד 1984. (קובץ סיפורים)
• אנאטול (מגרמנית: שמעון לוי), רמת גן: מרכז ישראלי לדרמה ליד "בית-צבי", תשמ"ח 1987.
• דוקטור גראסלר, רופא המרחצאות וסיפורים אחרים (מגרמנית: יצחק עקביהו), תל אביב: זמורה-ביתן, תשנ"ד 1993.
• סיפור חלום (מגרמנית: ניצה בן-ארי ואורי בן-ארי; אחרית דבר: ניצה בן-ארי; בצירוף מכתב לשניצלר מאת זיגמונד פרויד), תל אביב: גוונים, תשס"ח 2008. (סיפור מסעו של פרידולין, רופא צעיר, אל נבכי נפשו.)

לקריאה נוספת

• Robert S. Wistrich, The Jews of Vienna in the Age of Franz Joseph, Oxford University Press, 1989, chapter 17. Arthur Schnitzler's Road to the Open, pp. 583-620

קישורים חיצוניים

• ארתור שניצלר, ברשת החברתית Goodreads
• הספרים של ארתור שניצלר, באתר "סימניה"
• כתביו בפרויקט גוטנברג הגרמני(הקישור אינו פעיל)
• בועז כהן, ‏לראשונה בעברית: הספר "סיפור חלום" שעלילתו היתה הבסיס לסרט "עיניים עצומות לרווחה", באתר גלובס, 1 בספטמבר 2008
• עופרה עופר אורן, "העלמה אלזה": מה מתגלה בזרם התודעה, בבלוג "סופרת ספרים", 29 בספטמבר 2022
• ארתור שניצלר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ארתור שניצלר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי ארתור שניצלר בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• ארתור שניצלר (1862-1931), דף שער בספרייה הלאומית