הסופר קאפ האירופי 2019
הסופר קאפ האירופי 2019 היה המהדורה ה-44 של הסופר קאפ האירופי, משחק כדורגל שנתי שמאורגן על ידי אופ"א ומשחקות בו האלופות המכהנות של שתי תחרויות המועדונים המובילות באירופה, ליגת האלופות והליגה האירופית. במשחק השתתפו שני המועדונים האנגלים ליברפול, הזוכה בליגת האלופות 2018/19, וצ'לסי, אלופת הליגה האירופית 2018/19.[1] המשחק התקיים בוודאפון פארק באיסטנבול, טורקיה, ב-14 באוגוסט 2019.[2] המשחק היה הסופר קאפ האירופי הראשון שכולל רק קבוצות אנגליות, והשמיני הכולל שתי קבוצות מאותה מדינה. לראשונה, מערכת ה-VAR שימשה בתחרות.[3]
 | |||||||
| אירוע | הסופר קאפ האירופי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| ליברפול ניצחה 5–4 בפנדלים | |||||||
| תאריך | 14 באוגוסט 2019 | ||||||
| מיקום | וודאפון פארק, איסטנבול | ||||||
| השחקן המצטיין | סאדיו מאנה (ליברפול) | ||||||
| שיפוט | סטפני פראפר | ||||||
| צופים | 38,434 | ||||||
| מזג אוויר | מעונן | ||||||
|
→ 2018 2020 ← | |||||||
  | |||||||
ליברפול ניצחה במשחק 5–4 בדו-קרב פנדלים לאחר תיקו 2–2 בתום הארכה ו-1–1 בתום הזמן החוקי,[4][5] וזכתה בפרס כספי של 4 מיליון לירות שטרלינג.[6]
קבוצות עריכה
| קבוצה | העפלה | השתתפויות קודמות (מודגש מציין זכייה) |
|---|---|---|
 ליברפול
|
הזוכה בליגת האלופות 2018/19 | 5 (1977, 1978, 1984, 2001, 2005) |
| צ'לסי
|
הזוכה בליגה האירופית 2018/19 | 3 (1998, 2012, 2013) |
זו הייתה הפעם החמישית שליברפול השתתפה בסופר קאפ האירופי והזכייה הרביעית שלה, כשהיא זכתה בו שלוש פעמים בעבר וסיימה כסגנית בפעמיים נוספות. זו הייתה ההופעה הרביעית של צ'לסי בתחרות, לאחר שזכתה בה פעם אחת בעבר וסיימה כסגנית פעמיים נוספות.
מיקום עריכה
.jpg)
זה היה הסופר קאפ האירופי הראשון שנערך בטורקיה, והגמר השלישי של תחרות אופ"א במדינה, לאחר גמר ליגת האלופות 2005 באצטדיון אטאטורק וגמר גביע אופ"א 2009 באצטדיון שיקרי סראג'ולו, שניהם גם באיסטנבול.[7]
האצטדיון הוא המגרש הביתי של המועדון הטורקי בשיקטש. בגלל תקנות אופ"א בנוגע לזכויות שמות של נותני חסות, הארגון דרש כי האצטדיון ייקרא פארק בשיקטש בכל החומרים של אופ"א.
בחירת מארח עריכה
לראשונה אי פעם, הושק תהליך הגשת הצעות פתוח ב-9 בדצמבר 2016 על ידי אופ"א לבחירת המיקום של משחקי הגמר של תחרויות המועדונים (ליגת האלופות, הליגה האירופית, ליגת האלופות לנשים והסופר קאפ האירופי).[8][9] התאחדויות הכדורגל של המדינות יכלו להביע עניין עד 27 בינואר 2017, ותיקי ההצעות היו צריכים להיות מוגשים עד 6 ביוני 2017.
אופ"א הודיעה ב-3 בפברואר 2017 כי תשע התאחדויות הביעו עניין באירוח,[10] ואישרה ב-7 ביוני 2017 ששבע התאחדויות הגישו הצעות רשמיות לאירוח משחק הסופר קאפ האירופי 2019:[11]
| מדינה | אצטדיון | עיר | תכולה | הערות |
|---|---|---|---|---|
 אלבניה
|
ארנה קומבטרה | טירנה | 22,500 | |
 טורקיה
|
וודאפון פארק | איסטנבול | 41,188 [12] | הגישה הצעה גם לגמר הליגה האירופית 2019 |
 ישראל
|
אצטדיון סמי עופר | חיפה | 30,870 | |
 פולין
|
אצטדיון אנרגה גדנסק | גדנסק | 41,160 [13] | |
 צפון אירלנד
|
וינדזור פארק | בלפסט | 18,434 | |
 צרפת
|
האצטדיון העירוני | טולוז | 33,150 | |
 קזחסטן
|
אסטנה ארנה | אסטנה | 30,244 | הגישה הצעה גם לגמר ליגת האלופות לנשים 2019 |
ההתאחדויות הבאות הביעו עניין באירוח המשחק אך בסופו של דבר לא הגישו הצעות:
דו"ח ההצעות של אופ"א פורסם ב-14 בספטמבר 2017.[14] וודאפון פארק באיסטנבול נבחר כמיקום הסופי של המשחק על ידי הוועד הפועל של אופ"א ב-20 בספטמבר 2017.[15]
רקע עריכה
המשחק היה הסופר קאפ האירופי הראשון בו השתתפו שתי קבוצות אנגליות, לאחר משחקי הגמר הכל-אנגלים בשני הטורנירים הגדולים של אופ"א: ליברפול ניצחה את טוטנהאם הוטספר בגמר ליגת האלופות 2019 וצ'לסי ניצחה את ארסנל בגמר הליגה האירופית 2019. המשחק היה הסופר קאפ השמיני הכולל שתי קבוצות מאותה מדינה, מה שקרה בעבר חמש פעמים עם קבוצות ספרדיות (2006, 2014, 2015, 2016 ו-2018) ופעמיים על ידי קבוצות איטלקיות (1990 ו-1993). עובדה זו הבטיחה שזה יהיה הסופר קאפ הראשון מאז ליברפול ב-2005 בו זוכה קבוצה אנגלית.[16]
זה היה המפגש האחד-עשר בין שני המועדונים בתחרויות בינלאומיות של אופ"א.[17] ליברפול וצ'לסי הוגרלו זו מול זו בחמש עונות רצופות של ליגת האלופות בין 2004/2005 ל-2008/2009.[18] צ'לסי ניצחה בשלושה מהמפגשים הללו (כולל אחד לאחר הארכה) וליברפול בשניים, כאשר חמשת האחרים הסתיימו בתיקו (כולל אחד שהוכרע בדו-קרב פנדלים לטובת ליברפול).[19]
הקבוצות נפגשו פעמיים בעבר בגמר הגביעים המקומיים, וצ'לסי ניצחה בשתי הפעמים. הראשון היה בגמר גביע הפוטבול ליג 2005, ששוחק באצטדיון המילניום בוויילס, שם ניצחו הבלוז 3–2 לאחר הארכה, ובגמר הגביע האנגלי באצטדיון ומבלי ב-2012, בו ניצחה צ'לסי 2–1. שניהם גם התמודדו בסופר-קאפ האנגלי, מגן הקהילה, ב-2006 וליברפול ניצחה 2–1.[20]
משחק עריכה
שיפוט עריכה
ב-2 באוגוסט 2019, אופ"א מינתה את השופטת הצרפתייה סטפני פראפר כשופטת המשחק, מה שהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה שאישה תשפוט גמר תחרות גברים של אופ"א. פראפר הייתה שופטת של פיפ"א מאז 2009,[21] שפטה במונדיאל הנשים 2019 חודש לפני כן, ואף שימשה כשופטת הגמר.[22] היא גם שפטה בעבר במונדיאל הנשים 2015, טורניר הנשים באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו 2016 ויורו הנשים 2017,[23] והפכה לאישה הראשונה ששפטה בליג 1 באפריל 2019.[24] בת ארצה מנואלה ניקולוסי נבחרה כאחת מעוזרות השופטת, יחד עם השופטת האירית מישל אוניל, בעוד שג'ינייט צ'אקיר הטורקית נבחרה לשופטת הרביעית. השופט הצרפתי קלמנט טורפין מונה לשופט ה-VAR, השימוש הראשון בטכנולוגיה בסופר קאפ האירופי. בן ארצו, פרנסואה לטקסייר, נבחר כאחד מעוזרי ה-VAR במשחק, יחד עם מסימיליאנו איראטי האיטלקי, בעוד מארק בורש מגרמניה כשופט VAR נבדל.[25]
סיקור המשחק עריכה
צ'לסי עלתה ליתרון לאחר 36 דקות, כאשר מסירה של כריסטיאן פוליסיק הגיעה לאוליבייה ז'ירו והבעיטה הראשונה שלו ברגל שמאל מצאה את הפינה הימנית של הרשת. שער שני של פוליסיק נפסל זמן קצר לאחר מכן לאחר אישור מה-VAR לנבדל. סאדיו מאנה קבע שוויון 1–1 לאחר 48 דקות כאשר כבש מקרוב בניסיון השני לאחר נגיחה של רוברטו פירמינו המחליף, שנהדפה לא טוב על ידי שוער צ'לסי, קפה אריסבלאגה. המשחק הלך להארכה ומאנה כבש את שערו השני במשחק בדקה ה-95.[26]
צ'לסי קיבלה בעיטת עונשין שש דקות לאחר מכן, כאשר אדריאן הפיל את תמי אברהם ברחבה. ז'ורג'יניו כבש מהנקודה הלבנה וקבע 2–2 עם בעיטה נמוכה לפינה הימנית. המשחק הלך לדו-קרב פנדלים וכשהתוצאה הייתה 5–4, כשאף שחקן משתי הקבוצות לא החמיץ עד אז, הבעיטה הנמוכה של תמי אברהם נעצרה על ידי אדריאן ברגלו הימנית כדי לנצח את המשחק עבור ליברפול.[27]
פרטים עריכה
- הזוכה בליגת האלופות הוגדרה כקבוצה "הביתית"
- זמן רגיל - 90 דקות
- 30 דקות הארכה במידת הצורך
- דו-קרב פנדלים אם התוצאה עדיין שוויון
- שנים עשר מחליפים רשומים
- מקסימום שלושה חילופים, ועוד אחד נוסף בתוספת הזמן
| 14 באוגוסט 2019 | ליברפול | 1–1 | צ'לסי | וודאפון פארק צופים: 38,434 שיפוט: סטפני פראפר
|
סאדיו מאנה  48' 95'
|
אוליבייה ז'ירו 36' ז'ורז'יניו (פ) 101'
| |||
| תוצאת פנדלים | ||||
רוברטו פירמינו  פאביניו דיבוק אוריגי טרנט אלכסנדר-ארנולד מוחמד סלאח
|
5–4 | ז'ורז'יניו רוס בארקלי מייסון מאונט אמרסון תמי אברהם 
|
||
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של הסופר קאפ האירופי 2019
הערות שוליים עריכה
- ^ "2019 UEFA Super Cup: Liverpool v Chelsea". UEFA.com. Union of European Football Associations. 1 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Madrid to host UEFA Champions League Final 2019". UEFA.com. Union of European Football Associations. 20 בספטמבר 2017. נבדק ב-20 בספטמבר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "VAR to be introduced in 2019/20 UEFA Champions League". UEFA.com. Union of European Football Associations. 27 בספטמבר 2018. נבדק ב-27 בספטמבר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Full Time Report Final – Liverpool v Chelsea" (PDF). UEFA.com. Union of European Football Associations. 14 באוגוסט 2019. נבדק ב-14 באוגוסט 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Adrian the hero as Liverpool beat Chelsea on penalties to win Super Cup". BBC. 14 באוגוסט 2019. נבדק ב-14 באוגוסט 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Liverpool at Club World Cup: Five reasons why Qatar tournament matters to Reds, BBC Sport, 18 בדצמבר 2019, נבדק ב-19 בדצמבר 2019
{{citation}}: (עזרה) - ^ "Beşiktaş Park, Istanbul to stage 2019 UEFA Super Cup". UEFA.com. Union of European Football Associations. 20 בספטמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Lyon to host 2018 UEFA Europa League final". UEFA. 9 בדצמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "UEFA club competition finals 2019: bid regulations" (PDF). UEFA.
- ^ "15 associations interested in hosting 2019 club finals". UEFA. 3 בפברואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Ten associations bidding to host 2019 club finals". 7 June 2017.
- ^ "Stat Arama Detay TFF". www.tff.org. נבדק ב-2018-03-12.
- ^ "Stadion Energa Numbers". אורכב מ-המקור ב-6 ביוני 2017. נבדק ב-12 במרץ 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "UEFA Club Competition Finals 2019 Evaluation Report" (PDF). UEFA.com. Union of European Football Associations.
- ^ "UEFA Executive Committee agenda for Nyon meeting". UEFA.com. Union of European Football Associations. 7 בספטמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Stokkermans, Karel (16 באוגוסט 2018). "European Super Cup". RSSSF.com. Rec.Sport.Soccer Statistics Foundation. נבדק ב-9 במאי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Match Press Kit" (PDF). UEFA.com. 14 באוגוסט 2019. נבדק ב-15 באוגוסט 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Super Cup preview: Liverpool v Chelsea". UEFA.com. 13 באוגוסט 2019. נבדק ב-14 באוגוסט 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Super Cup facts: Liverpool v Chelsea". UEFA.com. 12 באוגוסט 2019. נבדק ב-15 באוגוסט 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Chelsea 1–2 Liverpool". BBC. 13 באוגוסט 2006. נבדק ב-22 בדצמבר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Referees: France". FIFA.com. Fédération Internationale de Football Association. אורכב מ-המקור ב-7 ביולי 2019. נבדק ב-5 ביולי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Frappart: Final role a huge source of pride". FIFA.com. Fédération Internationale de Football Association. 6 ביולי 2019. ארכיון מ-6 ביולי 2019. נבדק ב-6 ביולי 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Stéphanie Frappart retenue parmi les arbitres" [Stéphanie Frappart among selected referees] (בצרפתית). Eurosport. Agence France-Presse. 12 במרץ 2018. נבדק ב-6 ביולי 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Ligue of her own: Female ref makes historic debut". ESPN. 28 באפריל 2019. נבדק ב-5 ביולי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Stéphanie Frappart to referee UEFA Super Cup". UEFA.com. Union of European Football Associations. 2 באוגוסט 2019. נבדק ב-2 באוגוסט 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Super Cup joy for Jurgen Klopp as Adrian clinches penalty shootout glory". The Independent. 14 באוגוסט 2019. ארכיון מ-2019-08-15. נבדק ב-15 באוגוסט 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Liverpool sink Chelsea to lift Super Cup thanks to Adrián shootout save". Guardian. 14 באוגוסט 2019. נבדק ב-15 באוגוסט 2019.
{{cite web}}: (עזרה)