הסכם טורקמנצ'אי

הסכם טורקמנצ'אירוסית: Туркманчайский договор, בפרסית: عهدنامه ترکمنچای) היה הסכם שלום שנחתם בין האימפריה הרוסית לבין האימפריה הפרסית (سلسله قاجاریه), ב-21 בפברואר 1828, בכפר טורקמנצ'אי שבאיראן, במטרה לסיים את מלחמת רוסיה-פרס (1828-1826).

הפסדי השטח של האימפריה הפרסית לאחר הסכם גוליסטן (1813) והסכם טורקמנצ'אי (1828)

כמו ההסכם הקודם בין המדינות, ההסכם נחתם לאחר הפסדים כבדים של האימפריה הפרסית בשדה הקרב. בצד האימפריה הרוסית על ההסכם חתום איוואן פסקביץ', מצד הפרסים - שר החוץ פתח עלי שאה. אלכסנדר גריבוידוב היה בין הפעילים המרכזים בהסדרת תנאי ההסכם. ביחד עם הסכם גוליסטן, הסכם זה נחשב אחד המשפילים בהיסטוריה הפרסית המודרנית.

תנאי ההסכםעריכה

  • לאימפריה הרוסית מועברים שטחים של חאנות ירוואן (רוב שטחה של ארמניה של היום) ושטחים נרחבים שכלולים עתה באזרבייג'ן.
  • האימפריה הרוסית מקבלת פיצוי כספי על עלויות המלחמה.
  • הפרסים מאבדים זכויות שיט בים הכספי.
  • לרוסים תהיה זכות לשליחת משלחות לכל מקום בפרס, ולסוחרים רוסים תהיה זכות לנהל מסחר בכל תחומי פרס.
  • תושבי פרס המעוניינים בכך, רשאים לעבור לתחום רוסיה במהלך השנה הקרובה.
  • רוסיה הכירה בעבאס מירזא כיורש העצר.
  • האימפריה הפרסית מתנצלת באופן רשמי על הפרת הסכם גוליסטן.

השלכות ההסכםעריכה

עם היוודע על תנאי ההסכם, החלו מהומות בבירת פרס. ב-11 בפברואר 1829 השגרירות הרוסית נכבשה על ידי ההמון, בעקבות עימות דיפלומטי הקשור לאחד מסעיפי ההסכם. כמעט כל עובדי השגרירות, כולל השגריר אלכסנדר גריבוידוב נהרגו.

כתוצאה מההסכם, כ-80 אלף ארמנים תושבי פרס הועברו לשטח שהועבר לשליטה רוסית.

ההסכם עיצב את הגבול בין שתי המדינות עד לתחילת המאה ה-20 וכן את גבולה הדרומי של ברית המועצות באזור. גבול זה לא השתנה גם עם הקמת ארמניה ואזרבייג'ן העצמאיות.

קישורים חיצונייםעריכה