העיניים של המדינה (מיצב)
"העיניים של המדינה" הוא מיצב שנוצר על ידי האמנית והציירת הישראלית מיכל נאמן בשנת 1974. העבודה נחשבת לאחת מיצירות האמנות המושגיות המרכזיות באמנות הישראלית במהלך שנות השבעים של המאה ה-20. עותק של התצלום התיעודי נמצא באוסף מוזיאון תל אביב לאמנות. בשנת 2013 נוסף עותק אחר, בהשאלה לטווח ארוך, לאוסף מוזיאון ישראל.
מידע כללי | |
---|---|
צלם | מיכל נאמן |
תאריך יצירה | 1974 |
טכניקה וחומרים | תצלום תיעודי של פעולה |
ממדים בס"מ | |
אורך | 49 |
רוחב | 60 |
נתונים על היצירה | |
מיקום |
אוסף מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון ישראל תל אביב, ירושלים שבישראל |
"העיניים של המדינה" נוצר בנובמבר 1974 על חוף הים של תל אביב. המיצב כלל הצבת שני שלטים עליהם נכתב בצבע טורקיז הביטוי "העיניים של המדינה", שהתפרסם בהקשר לקרב על החרמון במלחמת יום הכיפורים. הביטוי הופיע בדבריו של בני מסס, לוחם מחטיבת גולני, שאמר זאת בריאיון לצוות טלוויזיה מהערוץ הראשון.
ביולי 1975 הודפס תצלום תיעודי של העבודה בגיליון השלישי של כתב העת "מושג", בעריכת אדם ברוך. לתצלום נוסף טקסט ובו תיארה נאמן את פעולתה במיצב:
צבעתי שני שלטים בגודל 3x1.8 מ' בלבן. עליהם כתבתי בירוק איזמרגד "העיניים של המדינה". הם הובאו אל שפת הים של חוף שרתון בתל-אביב בעונת הסתיו והוצבו שם. האחד על החוף (הוצמד לשלט האוסר על הרחצה), השני במקביל לו - על המזח. את משך שהייתם על החוף חזיתי כתוצאה אפשרית של כמה גורמים: הרס הדרגתי על-ידי הרוחות והגלים, התנכלות של עוברי-אורח או הסרה על-ידי פקחי העיריה. נראה, שהתחזית השלישית התממשה: לאחר שלושה ימים נעלמו שני השלטים מן החוף.
— מושג, 3, יולי 1975
בשנת 1978 הוצגה העבודה בתערוכה "אמן - חברה - אמן" שנערכה במוזיאון תל אביב. התערוכה עסקה בקשר שבין מעשה האמנות לבין החברה הישראלית. בקטלוג התערוכה הסבירה נאמן את העניין שלה בגבולות ובקטגוריות כחלק מביקורת חברתית ופוליטית שלה על החברה הישראלית בעידן שלאחר מלחמת יום הכיפורים:
מדינה העסוקה בגבולות של עצמה, מצביעה על ההיקף שלה ומוטרדת בלי הרף מהקשרים שבין מעשי עבר ומעשים בהווה. סביב הגבולות נאסף צרור של דברים ודימויים - חוף ים, קו מודד ומסמן, קו מקיף, קו סגור (גבול), קו פתוח (ים), שלטים, מפות. בצד גאוגרפיה, יש היסטוריה סמיכה מאוד ה"מיילדת" בלי הרף דימויים, מטבעות לשון, סיסמאות המתנוססות מתוך מצבים, מתמצתות אותם, משטחות אותם. נוצר אוצר של דימויים ויזואליים בצמוד לדימויים מילוליים, ההידוק שלהם יחד הוא שמעניין אותי.[1]
— אמן-חברה-אמן, מוזיאון תל אביב, 1978
במהלך שנות התשעים של המאה ה-20 הוצגה העבודה בשתי תערוכות שעסקו בהיבטים פוליטיים ואסתטיים באמנות המושגית בישראל. בשנת 1994 הוצג תצלום העבודה בתערוכה "90-70-90" שהוצגה במוזיאון תל אביב לאמנות. רונה סלע, אוצרת התערוכה, ראתה בתצלום ביטוי לאופי שבו נעשה שימוש בצילום כבמוצר לוואי לפעולה האמנותית במהלך שנות השבעים. בנוסף, הצביע סלע על היחס אל הנוף כאל מצע חומרי.[2]
בשנת 1998 נעשה שימוש בעבודה ככותרת לתערוכה "'העיניים של המדינה', אמנות חזותית במדינה ללא גבולות", שאצרה אלן גינתון במוזיאון תל אביב לאמנות. התערוכה ביקשה להציג היבטים פוליטיים באמנות האוונגרדית של שנות השבעים באמנות הישראלית.[3]
ביולי 2006 נפתחה ב"בית גבריאל" התערוכה "ניסים על הים" באוצרותו של גדעון עפרת. על ההזמנה לתערוכה הופיעה עבודה חדשה של נאמן, ובה תצלום של שלט שהוצב על גדת הכנרת ועליו הופיעה הכתובת "העין של המדינה". תערוכה זו הוצגה גם גלריה גורדון תחת השם "העין של המדינה"[4] השימוש בכנרת כאתר העבודה הצביע על העיסוק בימה כחלק מן הדיון הציבורי בנושא הסכם שלום עם סוריה, בנוסף על היבטים ביוגרפיים וארס פואטיים, אותם תיארה נאמן בגיליון של כתב העת "סטודיו":
כשהתגבשה תוכנית התערוכות "כנרת שלי" ל-2005 בבית גבריאל, בצמח שבעמק הירדן, כמה קילומטרים ממקום הולדתי בקבוצת כנרת, והוזמנתי להשתתף, ידעתי שהמעשה הראשון שלי יהיה לשים שלט נוסף - על שפת הכנרת. אבל הפעם שלט יחיד, עם השם "העין של המדינה"; העין האחת הכחולה שלנו. השלט, שהוצב בסתיו 2005, נשאר שם ושרד את החורף.
— סטודיו, ספטמבר 2006
גלריה
עריכה-
"העין של המדינה", 2005
מיצב
הכנרת
הערות שוליים
עריכה- ^ אמן-חברה-אמן, אמנות על חברה בישראל, 1948-1978, מוזיאון תל אביב, 1978, ללא מספרי עמודים
- ^ ראו: סלע, רונה, 90-70-90, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 1994, עמ' 6.
- ^ אלן גינתון, העיניים של המדינה, אמנות חזותית במדינה ללא גבולות, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 1998, עמ' 136.
- ^ חמדה רוזנבאום, מנהרת הזמן, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2006