פתיחת התפריט הראשי

הפארק הלאומי הרי ויקלואנגלית: Wicklow Mountains National Park, באירית: Páirc Náisiúnta Sléibhte Chill Mhantáin) הוא אזור מוגן באירלנד, אחד משישה פארקים לאומיים במדינה. גודל הפארק הוא כ-220 קמ"ר והוא ממוקם לאורכו של מחוז ויקלו וכן באזורים מצומצמים במחוזות השכנים דרום דבלין ודן לירי-ראת'דאון. הפארק מכיל בתוכו את הרי ויקלו, רכס ההרים הגבוה והגדול באירלנד. בפארק מגוון אתרים תיירותיים הפופולריים בקרב תיירים ותושבי הערים דבלין וויקלו, הממוקמות צפונית ומזרחית אליו בהתאמה, וכן אתרים היסטוריים ומסלולי הליכה רבים.

הפארק הלאומי הרי ויקלו
Wicklow Mountains National Park
הרי קלוארנה
הרי קלוארנה
מדינה אירלנד
שנת הכרזה 1991
שטח הפארק 220 קמ"ר
גוף מנהל שירות הפארקים הלאומיים והטבע של אירלנד
קואורדינטות 53°01′05″N 6°23′53″W / 53.018°N 6.398°W / 53.018; -6.398
https://www.wicklowmountainsnationalpark.ie/
הפארק הלאומי הרי ויקלו

האתר ההיסטורי החשוב בפארק הוא מנזר גלנדלוך - אוסף מבנים נזיריים מימי הביניים המוקדמים המקושרים לקווין הקדוש. אתרים נוספים כוללים מבנים נזיריים נוספים, מרכז לימוד עתיק ושרידים של כפר כרייה שפעל באזור.[1] האטרקציות התיירותיות בפארק כוללות מסלולי הליכה, טיפוס, חתירה, צלילה, דייג ושחייה.[2] כמו כן, ישנם מסלולי נסיעה בפארק שנועדו לצפייה בנוף ההרים דרך המכונית, אחת מהן היא "דרך הצבא" ששימשה את צבא הממלכה המאוחדת לאחר המרד האירי של 1798. בפארק מגוון בתי מלון והארחה, מרכז מבקרים, מסעדות ודוכני מזון וחלק מהמסלולים בו נגישים לבעלי כיסא גלגלים.

ישנם בתי גידול רבים בתחומי הפארק - ביצות כבול, חורשות נשירות, חורשות מחטנאיות, ערבות ושדות בור.[3] הפארק גם עשיר במיני הצמחים שגדלים בו - חמציצים, נוריתיים, סוף, שרכיים, שרכנים ומינים שונים של טחבי עלים, כמו גם במיני העצים שגדלים בו - עצי צינית, לוז ומילה. מיני בעלי החיים המוגנים בפארק כוללים מספר מינים של עטלפים, של לוטרות ותשעה מינים של ציפורים הנמצאות בסכנת הכחדה - מינים שונים של זרונים, בז נודד וברבור שר.[4]

לאחר שעלו מספר הצעות להפיכת האזור לאתר מוגן, הוא הוכרז רשמית כפארק לאומי בשנת 1988 על ידי הטישך צ'ארלס הוהי במנזר גלנדלוך.[5] הפארק נפתח רשמית בשנת 1991,[6] והוא מנוהל על ידי שירות הפארקים הלאומיים והטבע של אירלנד שנמצא תחת המשרד הממשלתי לניהול התרבות, המורשת והגיילטאכט. צוות הפארק אחראי לשימור הטבע בתחומו, קידום המחקר והחינוך, ביטחון הציבור ושמירת שכנות טובה עם הקהילות שבקרבתו. במאי 2009, נוספו לפארק כ-28.33 קמ"ר ובשנת 2016 נוספו 19.82 קמ"ר נוספים.[7]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה