הפללת שווא
הפללת שווא, המוכרת גם בכינוי תפירת תיק, היא האשמת שווא בפשע, באמצעות ראיות כוזבות או מתן עדות שקר המפלילות אדם חף מפשע.
מאפיינים עריכה
במקרים מסוימים, אדם שמבצע פשע מנסה להפליל מישהו אחר, למשל - הוא מעיד שהוא ראה אותו בורח מהמקום שבו התרחש הפשע. ישנם גם מקרים בהם רשויות אכיפת החוק, כמו המשטרה או הפרקליטות, גורמות במכוון להפללת שווא, ממניעים שונים. במקרים רבים, פושעים מנסים להכחיש את פשעיהם בבית המשפט בטענה ש"תפרו להם תיק".
המקריה הידוע ביותר של הפללת שווא הוא פרשת דרייפוס בסביבות 1900, שבה קצין יהודי אלפרד דרייפוס האושם בריגול ובגידה בצרפת, מולדתו. הפרשה גרמה לשערוריה ציבורית רחבה והיתה קשורה גם לאנטישמיות. דרייפוס הורשע, הושפל בטקס פומבי, והוגלה לאי השדים, אך מאבק ציבורי בהובלת אינטלקטואלים הוביל לזיכויו.
ידועים מספר מקרים של הפללת שווא על מנת להשיג הישגים פוליטיים. לדוגמה, בזמן שביתת הטקסטיל של לורנס בשנת 1912, המשטרה גילתה מטען נפץ במשרדי החברה וטענה שהאיגוד המקצועי ניסה לפוצץ את הבניין. מאוחר יותר הסתבר שמנהלי החברה הטמינו את המטען, בעזרתו של ראש העיר.
ג'ו היל היה פעיל בתנועת העבודה האמריקאית וחבר בארגון IWW, להם התנגדו ראשי התאגידים הגדולים בארצות הברית. בשנת 1914 הוא הואשם ברצח שלא ביצע, והוצא להורג בנובמבר 1915.[1]
בעבודת המשטרה תועדו מספר מקרים שבהם שוטר ירה על חשוד שאינו חמוש, ולאחר מכן הניח כלי נשק ליד הגופה על מנת להצדיק את הירי כהגנה עצמית. פעולה זו, של הפללת אדם שנורה, נחשבת להתנהגות שאינה הולמת שוטר.
בתנ"ך עריכה
האיסור על הפללת שווא באמצעות עדות שקר הוא אחד מעשרת הדברות: "לא תענה ברעך עד שקר". עם זאצ, בתנ"ך מופיעים שני סיפורים של הפללת שווא:
- בפרשת יוסף ואחיו מורה יוסף להטמין גביע כסף בשק של בנימין, ובעקבות כך הואשם בנימין בגנבה.
- בפרשת כרם נבות חמד אחאב המלך את כרם נבות. כיוון שנבות סירב למכור את כרמו, ארגנה איזבל, אשתו של אחאב, הפללת שווא של נבות, שבעקבותיה הוא הוצא להורג בסקילה, וכרמו עבר לבעלות המלך.
בדיוני הכנסת התייחסו למשפט העברי בעת העיסוק בדיני העונשין וראיות כוזבות. ישנה התייחסות לכך שראיה בעדות וראיה שבכתב שתיהן שוות בעונש אם הן שקר, עם זאת המשפט העברי תומך בכל שהעונש לא יהיה אחיד אלא מותאם לחומרת המעשה.[2]
בספרות ובאמנות עריכה
בספרות, בקולנוע ובטלוויזיה מוצגות לעיתים קרובות עלילות בהן אדם חף מפשע מנסה להוכיח ש"תפרו לו תיק". הפללת שווא משמשת כמרכיב מרכזי בסרטים זהות במלכודת, סודות אל איי, משימה בלתי אפשרית, צעקה 4; בסדרות הטלוויזיה נמלטים, משפחת סימפסון; ובספרים רבים, למשל הארי פוטר והאסיר מאזקבאן.
דוגמה לעלילה שבמרכזה הפללה כזו היא הסרט "הנמלט" משנת 1993, המבוסס על סדרת טלוויזיה באותו שם. כוכב הסרט, המגולם על ידי האריסון פורד, הוא רופא המנסה להוכיח שהוא לא הרג את אשתו, אלא אדם אחר שמנסה להפליל אותו.
דוגמה נוספת היא סדרת הטלוויזיה 24. בעונה הראשונה, גיבור הסדרה ג'ק באואר חייב להגן על הסנאטור דייוויד פאלמר ממזימת התנקשות, אך אחד ממתנגדיו של פאלמר "תופר תיק" לבאואר, וגורם לפאלמר לחשוד בו. גם בעונות מאוחרות יותר של הסדרה נתקל באואר במקרים של הפללת שווא.
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ ג'ו היל, באתר התוכנית "חיים של אחרים" ששודרה בגלי צה"ל, 22 בנובמבר 2015.
- ^ נחום רקובר "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", בהוצאת ספרית המשפט העברי, משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל (תשמ"ט-1988), כרך ראשון עמ' 612-619: הצעת חוק לתיקון דיני העונשין (ראיות כוזבות), באתר דעת.