פתיחת התפריט הראשי
מנדל קרמר עונד מדליות הצטיינות טורקיות

מנחם מֶנְדֶל קרמר[1] (1869?[2]5 בפברואר 1938) היה בעל בית מרקחת בשכונת מאה שערים, כתב בעיתוניו של אליעזר בן יהודה "השקפה" ו"הצבי", אשר שימש גם כסוכן עבור המשטרה העות'מאנית, ומאוחר יותר עבור המשטרה הבריטית בירושלים.

קורות חייועריכה

מנדל קרמר נולד במינסק שברוסיה הלבנה, בתחום המושב היהודי של רוסיה (כיום בירת בלארוס). עלה לארץ עם משפחתו בילדותו, בשנת 1873 והתחנך בישיבת 'עץ חיים'.[2] השתכן בשכונת מאה שערים בירושלים וב-1890 פתח בקומת הקרקע של ביתו בית מרקחת.[3] במקביל לעבודתו כרוקח, היה מקורב לראשי השלטון הצבאי העות'מאני בירושלים, ועבד כסוכן עבור המשטרה העות'מאנית. במהלך ביקורו של בנימין זאב הרצל בארץ ישראל בשנת 1898, עקב אחריו קרמר, כאשר בכיסו היה צו מעצר כנגד הרצל לשימוש במקרה שיתעוררו מהומות. הרצל לא התקשה לזהות את הסוכן שעקב אחריו, והוא מזכיר אותו ביומניו. החל משנת 1903 שימש כתב עבור העיתון "השקפה", בו היה ממונה על הטור "השבוע", שתיאר אירועים בירושלים, ובמיוחד ידיעות על ראשי השלטון העות'מאני בעיר, ומאוחר יותר שימש כתב "הצבי". המשיך לשמש כסוכן עבור המשטרה במהלך מלחמת העולם הראשונה, ולאחריה עבד עבור המשטרה הבריטית, עד כשנה לפני מותו.

דוד תדהר[4] כותב שבתקופת המנדט הבריטי לא היה קרמר פקיד רשמי אך היה מקבל 6 לא"י לחודש ל'הוצאות שונות של המשטרה'. תדהר מציין ש"כדי שהקהל ידע ויקבל את הרושם שהוא פקיד "חשוב" היה יושב בכל בוקר על כיסא, שהיה מעמיד על המדרכה ליד חנות הבגדים "ספיר את ווייט" ברחוב יפו בירושלים, ושם היה מעיין בעתונים, כדי שהקהל העובר שם יראה איך הוא מסמן בעיפרון האדום את הכתוב בעתון... כאילו כל המשטרה הייתה תלויה בו... בו בזמן שבמרכז המשטרה במגרש הרוסים, ישב מתרגם מומחה, צבי רוזן, עם עוזרים...". תדהר גם מציין שזמן מה לאחר מינוי של תדהר כמפקד המשטרה בעיר החדשה בירושלים (1921) הוא עצר את מנדל קרמר, שהיה אז "כבן שבעים ומעלה - אדם נמוך בעל כרס גדולה", בעברות של שחיתות ומירמה, ואולם בלחץ קצינים אנגלים בכירים קרמר שוחרר.

בזיכרון הקולקטיבי של היישוב וישראל נודע קרמר כאישיות שלילית – כ"מוֹסֵר", בעיקר בזכות אזכורו ביומניו של הרצל. מאידך ידוע גם שקרמר פעל במספר מקרים בהשתדלות לטובת יהודים אל מול השלטונות העות'מאניים. השער הסמוך לביתו בשכונת מאה שערים זכה לכינוי "השער של מנדל קרמר".

מקורותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שמו הפרטי נכתב גם כמנדיל, מענדעל או מענדיל, ושם משפחתו נכתב גם כקרעמער.
  2. ^ 2.0 2.1 אמנון מיכְלין, "מי היה מנדל קרמר? איש מסתורין בתקופה הטורקית - ידען, עיתונאי, מוכתר ובולש אחרי הרצל", עת-מול, כרך כ', גלי 4 (120), אפריל 1995, 19–20, אוניברסיטת תל אביב, עמ' 56. שם מובאת טענתה של קרובת משפחתו, לפיה נולד בשנת 1864 והיה נכדו של ר' משה מפשגלובה, אחיו של ר' אליהו קרמר, הגאון מווילנה.
  3. ^ שמעון רובינשטיין, ואף על פי כן – משה מלל ויוסף אמוזיג הינם ׳הרוגי המלכות הראשונים׳ במאה העשרים: נספחים, 2000, עמ' 29.
  4. ^ דוד תדהר, בשרות המולדת, תל אביב: הוצאת ידידים, 1960, עמ' 148–149.