הקבר התראקי בקאזאנלק

אתר ארכאולוגי בבולגריה

הקבר התראקי בקאזאנלק (בולגרית Казанлъшка гробница - "הקבר בקזנלק") הוא מבנה קבר בצורת כוורת עשוי לבנים ומכוסה בכיפה סמוך לעיר קאזאנלק, אשר במחוז סטארה זאגורה, במרכז בולגריה. הקבר התגלה בשנת 1944 ומאז שנת 1979 הוא מוכרז כאתר מורשת עולמית.

הקבר התראקי בקאזאנלק
Казанлъшка гробница
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1979, לפי קריטריונים 1, 3, 4
שטח האתר 7.09 הקטאר (אזור חייץ של אתר המורשת) עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 7.09 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
תרבויות תראקים עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר ארכאולוגי
התגלה 1944 עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר אינטרנט https://whc.unesco.org/en/list/44/ עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 42°37′32″N 25°23′57″E / 42.625555555556°N 25.399166666667°E / 42.625555555556; 25.399166666667
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ציור קיר על כיפת אולם הקבורה - מרוץ המרכבות
המלך והמלכה התראקיים - ציור באולם הקבורה מתחת לכיפה
שני הסוסים משמאל למלך בתהלוכת האבל באולם הקבורה

היסטוריה עריכה

במקום התקיים יישוב החל באלף ה-5 לפנה"ס ועד לתקופת הברונזה בסוף האלף ה-4 לפנה"ס. לאחר מכן יישבו התראקים, עם הודו-אירופי את בולגריה. אלה הותירו מערכת של קברים שהמוקדמים שבהם מתוארכים לסביבות שנת 3000 לפנה"ס. התראקים הגיעו לשיאם בין המאה ה-5 לפנה"ס למאה ה-3 לפנה"ס, ובמאה ה-4 לפנה"ס התפצלה ממלכתם לשלוש ממלכות קטנות יותר ובירתה של אחת מהן, ממלכת אודריסה, הועברה בשנת 320 לפנה"ס לסתופוליס הסמוכה לקאזאנלק. העיר תוכננה לפי עקרונות אדריכליים של פוליס יוונית ובוצרה, ונמצאו בה שבעה מבני קברים שארבעה מהם, כולל הקבר נשוא ההכרזה, עשויים מלבנים. קבר זה נבנה ככל הנראה עבור אחד ממלכיה או אציליה של ממלכת אודריסה בסוף המאה ה-4 לפנה"ס.

מבנה הקבר עריכה

הקבר ניצב בראשה של גבעה סלעית, והוא נעדר יסודות עמוקים. הוא עשוי משלושה חדרים בהתאם למסורת התראקית - מבואה מלבנית שנועדה למרכבה ולסוסים או לעבדים שילוו את המנוח אל העולם הבא, מסדרון בצורת מלבן שנועד לרכושו האישי, וחדר הקבורה העגול שקוטרו 2.62 מטר וגובהו 3.48 מטר.

שלושת החדרים ערוכים לאורך קו ישר כאשר כניסותיהם ניצבות זו מול זו. הכניסה החיצונית אל המבואה בנויה בצורת טרפז והייתה קבועה בה דלת ברזל, אך היא נגנבה מהקבר יחד עם יתר תכולתו. לאחר הקמת חדרי הקבר והנחת הגג, נבנתה סביבו מעטפת חיצונית מאבן כדי להגן עליו.

ציורי הקיר עריכה

עיקר פרסומו של המבנה בציורי הקיר שבו, והם נחשבים ליצירת האמנות ההלניסטית היחידה שנמצאה במצב בו הייתה עת נוצרה[1].

המבואה והפרוזדור עריכה

במבואה ציורי הקיר הם בצבעי כחול על רקע אוכרה בהיר, אך רק חלק קטן מהם השתמר על הקיר המזרחי. על קירות המסדרון ערוכים ציורי הקיר בשלושה חלקים אופקיים בעלי גובה דומה. בראשון נראית דוגמת אבנים, השני צבוע בגווני אדום ובשלישי מצוירים שני אפריזים האחד מעל לשני. באפריז האחד נראים שריגים הערוכים בצורת מניפה של ענף דקל (Palmette), ובקצותיהם מצוירים ניצנים, תפרחת ועלים. באפריז השני נראות סצינות קרב ושתי תהלוכות חיילים, אחת מכל צד של המסדרון. על הקיר המזרחי מתואר מפגשם של שני מפקדי צבא במרכז הסצנה, ואילו על הקיר המערבי נראים שני לוחמים כאשר האחד כורע בפני האחר. סצנה זו נחשבת כמתארת את המצב בטרם יחלו שני הלוחמים בדו-קרב אשר יקבע את תוצאות הקרב בין שני הצבאות, נושא אשר תואר על ידי היוונים הקדומים.

אולם הקבורה עריכה

ציורי הקיר באולם הקבורה גדולים יותר בשל גובהו של החדר. הקירות עצמם אדומים ומעליהם רצועה בה מצוירים לסירוגין 12 פרחים בעלי ארבעה עלי כותרת כל אחד ו-12 ראשי שוורים עטורי סרטים הפונים אל הצופה.

מעל רצועה זו נראית סצנה של סעודה טקסית שהדמויות המרכזיות בה הן המלך ואשתו כשהם אוחזים ידיים. השניים מוקפים בתהלוכת אבלים הצועדת לעברם משני הכיוונים. הדמות הבולטת בתהלוכה זו היא אישה הניצבת לשמאלו של המלך ומציעה לו קערת פירות. בניגוד ליתר הדמויות בציור, היא לבושה כאצילה וככל הנראה מקורבת אל המלך. מאחוריה צועד עבד האוחז בגביע יין, ומאחוריו שתי נשים הנושפות בחצוצרות. בעקבות הנשים צועדים שני סוסים המובלים על ידי משרת ולצידו נראה שומרו האישי של המלך כשהוא חמוש. מימינה של המלכה נראות שתי נשים, הראשונה אוחזת בתיבת עץ שמכילה ככל הנראה את תכשיטי גבירתה, והשנייה אוחזת בצעיף כחול ארוך. מאחורי שתי הנשים צועד משרת המוביל ארבעה סוסים הרתומים למרכבה. המשרת הוא היחיד שאינו צופה בזוג המלכותי והוא מביט אל הסוסים.

מעל לסצנת הסעודה והתהלוכה, מופיעה שכבת ציורים נוספת שבה נראות שלוש מרכבות רתומות לסוסים כשהן דוהרות. סצנה זו עומדת בניגוד מוחלט לתמונת הסעודה השקטה והטראגית.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה