הקרב הראשון על צ'אנגשה

הקרב הראשון על צ'אנגשהמנדרינית: 第一次长沙战役) היה קרב חשוב במסגרת מלחמת סין–יפן השנייה, שהתרחש באזור העיר צ'אנגשה בין ספטמבר לאוקטובר 1939. הקרב היה הניצחון הגדול הראשון של הרפובליקה הסינית על כוחות האימפריה היפנית במהלך המלחמה. הוא היה הראשון מתוך ארבעה ניסיונות של הכוחות היפנים לכבוש את העיר, שנפלה לידיהם רק ב-1944 במסגרת מבצע איצ'י-גו.

הקרב הראשון על צ'אנגשה
第一次长沙战役
חיילים יפנים בצ'אנגשה, ספטמבר 1939
חיילים יפנים בצ'אנגשה, ספטמבר 1939
חיילים יפנים בצ'אנגשה, ספטמבר 1939
מערכה: 1937–1939
מלחמה: מלחמת סין-יפן השנייה
תאריכי הסכסוך 14 בספטמבר 193913 באוקטובר 1939 (4 שבועות ויומיים)
קרב לפני הקרב על סוישיאן-ג'אויאנג
קרב אחרי הקרב על דרום גואנגשי
מקום צ'אנגשה
קואורדינטות 28°12′00″N 112°58′01″E / 28.2°N 112.967°E / 28.2; 112.967
עילה מאמץ יפני לכבוש את דרום סין
תוצאה ניצחון של צבא הרפובליקה הסינית
שינויים בטריטוריות כיבוש מחודש של שטחים מצפון לצ'אנגשה על ידי הצבא הסיני
הצדדים הלוחמים
ראשי מדינה

לין סן

הירוהיטו, קיסר יפן

מפקדים
כוחות

240,000 ~

100,000 ~

אבדות

40,000 הרוגים

  • 4,000 שבויים

40,000 + הרוגים

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רקעעריכה

המלחמהעריכה

לאחר מתיחות ממושכת ביחסים בין האימפריה היפנית והרפובליקה הסינית (תחת שלטון הקוומינטנג), תקרית גשר מרקו פולו והקרב על שאנגחאי הביאו לתחילתה של מלחמת סין–יפן השנייה, בחזית המרכז, לאחר כיבוש שאנגחאי התרחש הקרב על נאנג'ינג שלאחריו נכבשה הבירה הסינית נאנג'ינג ותושביה נטבחו.

עם כיבוש הבירה השליטו היפנים את ממשלת ואנג ג'ינג-ויי אשר שימשה לבובה ובת חסות שלהם. בחזית הצפונית היפנים נעצרו מהתקדמות דרומה ממונגוליה הפנימית בעת נפגשו במרכזי הכוח של המפלגה הקומוניסטית של סין תחת הגנרל פנג דה-חואי אשר תמרן בין פועל היפנים בשאנשי על גבי רכס הרי טאיחאנג.

אסטרטגיהעריכה

העיר צ'אנגשה היושבת מדרום לאגם דונגטינג הייתה (ועדיין) מבין הערים הגדולות ביותר בסין, בנקודת קו האש היא שימשה מרכז של ריבוי כוחות סיניים ונקודה אסטרטגית חשובה משום שהתקדמות דרומה דרך נהר שיאנג אשר דרכו ניתנת ליפנים אפשרות לכתר את פֿוּגְ'יֵין וגְ'יָאנְגְשִׂי ובכך לחתוך את סין לשניים כמו גם להתקדם דרומה עד לגְוָאנְגְדונג תאלץ מעבר דרך העיר צ'אנגשה עצמה (היפנים אף ניסו לפלוש לגואנגדונג דרך ים סין הדרומי למען לא יצטרכו לעבור דרך העיר צ'אנגשה, פעולה אשר נכשלה).

בהבנתם את הערך של העיר הממשלה הסינית של הקוומינטנג (המפלגה הלאומית) בראשות צ'יאנג קאי שק, כעת מבוססת בצ'ונגצ'ינג לאחר שנאנג'ינג וווהאן נלקחו, קראה לתגבור כוחות ישיר ומסיבי לתוך העיר. עם כיבוש נַאנְצַ'אנְג בידי היפנים תחת יאסוג'י אוקאמורה החל להתלקח מאבק מסביב לעיר במקביל אל פלישת גרמניה הנאצית לפולין ותחילתה של מלחמת העולם השנייה באירופה.

הקרבעריכה

קודם לקרב, סכסוכים בגבול מנצ'וקוו-מונגוליה בין האימפריה היפנית לברית המועצות הסתיימו בניצחון סובייטי מכריע בקרב חלקין גול אשר הביא לסוף תוכניות ההתפשטות של יפן לשטח המזרח הרחוק הסובייטי וסיביר. התבוסה היפנית העלתה את המורל הסיני, אשר היה בשפל לאחר שנתיים של מלחמה, במהלכן כבשו היפנים אזורים נרחבים בסין, והנחילו סדרת תבוסות קשות לצבא הסיני הלאומני.

הדיוויזיות ה-101 וה-106 של הצבא היפני הקיסרי בפיקוד סיישירו איטגיקי התקדמו לכיוון צ'אנגשה, בירת מחוז חונאן, ובמקביל פלשו 5 דיוויזיות נוספות (ה-3, ה-5, ה-6, ה-13 וה-33) לאזור הצפון הכללי של חונאן כדי להפעיל לחץ נוסף על הכוחות הסינים ולהכריח אותם לפצל את כוחם ולהחליש את הכוח שהגן על צ'אנגשה. הכוחות היפניים שפעלו באזור צ'אנגשה כללו כ-100,000 חיילים, בפיקודו גנרל יאסוג'י אוקאמורה.

הכוחות הסיניים היו תחת פיקוד הגנרלים הלאומניים צ'ן צ'נג ושו יואה תחת ההנהגה הטקטיקת של באי צ'ונג-שי. הם נהנו מעדיפות מספרית של כמעט שניים לאחד על הכוחות היפניים התוקפים, ולכן הכינו תוכניות לעריכת מתקפת נגד מהרגע שהמתקפה היפנית נפתחה ב-17 בספטמבר 1939. שני הכוחות נפגשו במחוז ג'יאנגשי ממזרח לחונאן:

  • 17 בספטמבר 1939: הדיוויזיה ה-101 היפנית (תחת סגן קולונל מסאטושי סאיטו) והדיוויזיה ה-106 (סגן הגנרל ריוטארו נקאי), לאחר שכבשו לאחרונה מרכזים אסטרטגיים במחוז ג'יאנגשי, החלו לצעוד לעבר צ'אנגשה שבמחוז חונאן הסמוך. בינתיים, דיוויזיה 3 (סגן קולונל שיניצ'י פוג'יטה), דיוויזיה 6 (סגן קולונל שירו אינבה), דיוויזיה 13 (גנרל שיזויצ'י טנאקה) ודיוויזיה 33 (סגן קולונל שיגארו אמאקאסו) תקפו יעדים בצפון מחוז חונאן. לתמיכה בתקיפה זאת נשלחו טייסת על שייטת יפנית דרך היאנגצה, חיל המשלוח של שאנגחאי ומספר פלוגות רגלים משניות.
  • 19 בספטמבר 1939: בדרך לעבר צ'אנגשה, מתוך ג'יאנגשי, כוחות יפניים השתמשו בגז רעל נגד עמדות הגנה סיניות לאורך נהר סינצ'אנג (יפן וסין לא חתמו על אמנות ז'נבה וחוקי המלחמה אשר הציבו ועל כן הרשו לעצמן להשתמש בכלי נשק כימיים כגון גז חרדל).
  • 23 בספטמבר 1939: לתוך מחוז חונאן חצתה מצד אחד אוגדה 6 של הצבא היפני את נהר סינצ'יאנג עם עלות השחר, ואחריה מצד שני מעבר דומה של אוגדה אחרת בוצעה בשעה 06:20. גם באותו יום הגיעו דרך שייטת על היאנגצה כוחות חיל המשלוח של שאנגחאי מצד שלישי. מוקפים משלושה צדדים, הכוחות הסיניים נסוגו בחזרה כדי למנוע כיתור, ופתחו את הדרך לצ'אנגשה.
  • 29 בספטמבר 1939: כוחות יפניים הגיעו לפאתי צ'אנגשה, היפנים ספגו עד כה 40,000 הרוגים בגין פעולות גרילה משניות אשר בוצעו בידי הסינים במהלך תקיפה זו.
  • 1 באוקטובר 1939: הדיוויזיה השישית היפנית החלה לנסוג מצ'אנגשה עקב אבדות קשות וחוסר בנשק חם ממזרח לנהר לאודאו.
  • 3 באוקטובר 1939: בראותם כי התקיפה היפנית על העיר מתחילה להתערער, ניתנה הוראה אל הצבא הסיני המהפכני (צבא הקוומינטנג) לבצע התקפה נגדית כוללת. כוחות סיניים דחפו את החיילים היפניים לג'ינג'ינג ולפולינפו, בעוד מטוסים סיניים הפציצו את שדה התעופה היפני בווהאן, מחוז חוביי הכבוש.
  • 4 באוקטובר 1939: כוחות סיניים כבשו את הערים מילואו ושינשי ממזרח לצ'אנגשה.
  • 5 באוקטובר 1939: בכלי טיס שהופל גילו הכוחות הסיניים את פקודתו של הגנרל יסאוג'י אוקאמורה הקוראת למתקפה על צ'אנגשה. בסמוך, תקפה הדיוויזיה ה-23 הסינית מעגן של חיל הים היפני בינגטיאן (כיום מילואו) ופגעה במספר שייטות.
  • 6 באוקטובר 1939: כוחות יפניים ביטלו את ההתקפה על צ'אנגשה לאחר שספגו אבדות כבדות.
  • 8 באוקטובר 1939: הדיוויזיה ה-195 הסינית רדפה אחרי הכוחות היפניים הנסוגים באזור נהר מילואו ונהר סינצ'יאנג.
  • 10 באוקטובר 1939: כוחות סיניים כבשו מחדש את כל השטחים במחוזות חוביי, חונאן וג'יאנגשי בסין שהיפנים תפסו כחלק מההתקדמות שנכשלה לאחרונה לעבר צ'אנגשה. בכך נותרה העיר מוגנת ובטוחה בפני ניסיון תקיפה יפני.

תגובות והשפעהעריכה

ב-16 באוקטובר מגזין טיים סיקר את האירוע כך:

"הסינים הסתובבו ועם זעם שמעולם לא הראו לפני כן, הצליפו ביפנים הלוך ושוב.... הסינים הרסו כל קו הרכבת, וכל הכבישים. היפנים התקדמו בצורה צולעת מעל האזור ההרוס הנ"ל עד אשר שהו בתוך העמדה הצבאית הגרועה ביותר שידע האדם: בחזית דקה ללא תקשורת מאחור. היה זה כאשר הסינים פגעו בעת ליפנים לא היה די מה לעשות מלבד לרוץ."

טיים (מגזין), 16.10.1939

הניצחון הסיני העלה את מורל החיילים והביא לעצירה בהתקדמות היפנית הממושכת לתוך סין. כוח זה לתמוך בקווי האש ישמור על מצב המלחמה במרכז סין סטטי כמעט לגמרי על למבצע איצ'י-גו במהלך שנת 1944 אשר במסגרתו יכבשו היפנים את העיר ויתקדמו עד גואנגג'ואו, הישג אשר ישמר זמן קצר שכן יפן תיכנע אל בעלות הברית לאחר הפסדים מתמשכים בחזיתות הרבות של מלחמת העולם השנייה.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה