צ'ן צ'נג
צֶ'ן צֶ'נְגּ (במנדרינית: 陳誠, בפין-יין: Chén Chéng; 4 בינואר 1897 – 5 במרץ 1965) היה מצביא ופוליטיקאי סיני במפלגת הקוומינטנג בתקופת הרפובליקה הסינית אשר לחם במלחמת סין-יפן השנייה, מלחמת האזרחים הסינית ועוד. לאחר נסיגת ממשלת הקוומינטנג לטאיוואן, צ'ן הפך לסגן נשיא הרפובליקה הסינית, צ'יאנג קאי שק וייצג את הרפובליקה הסינית מספר רב של פעמים בעת ביקורים בארצות הברית. צ'ן פיקד במהלך הקרב על שאנגחאי, הקרב על ווהאן, הקרב הראשון על צ'אנגשה ועוד קרבות רבים אחרים. הוא נודע בכך שנהג לחקות את צ'יאנג קאי שק ועל כן כונה "צ'יאנג הקטן".
 | |||||||||||||||||||||||
| לידה |
4 בינואר 1897 קינגטיאן, ג'ג'יאנג,  שושלת צ'ינג | ||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
5 במרץ 1965 (בגיל 68) טאיפיי,  טאיוואן | ||||||||||||||||||||||
| מדינה |
שושלת צ'ינג, הרפובליקה הסינית, טאיוואן  | ||||||||||||||||||||||
| השכלה |
Whampoa Military Academy | ||||||||||||||||||||||
| מפלגה | קוומינטנג | ||||||||||||||||||||||
| בת זוג | טאן שיאנג | ||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||||||||||||||||
|
אביר הצלב הגדול של השמש של פרו | |||||||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||||||
ביוגרפיה עריכה
צ'ן צ'נג (לעיתים נהגה צ'ן צ'יק-שיו) נולד בקינגטיאן, מחוז ג'ג'יאנג, האימפריה הסינית תחת שושלת צ'ינג בשנת 1897. הוא סיים את המחזור החמישי של האקדמיה הצבאית באודינג בשנת 1922 כקצין ארטילריה, והצטרף ללימודים באקדמיית וומפואה (האקדמיה הצבאית של הרפובליקה הסינית) לשירות צבא הקוומינטנג בשנת 1924.
מפלגת הקוומינטנג פעלה במטרה לאחד את כל סין תחת ממשלה ריכוזית ולהביא לסיום תקופת המצביאים. בתחילת המשלחת הצפונית לאיחוד סין נגד אילי מלחמה מסביב סין, צ'ן היה קצין זוטר שהוצמד למטה צ'יאנג קאי שק, יורשו של אבי המפלגה המנוח, סון יאט-סן. הודות לכושר הפיקוד שלו, צ'ן הועלה במהרה למפקד בריגדה ולאחר מכן למפקד דיוויזיה בהמשך המערכה.
בצבא עריכה
בסוף מלחמת המישורים המרכזיים נגד אילי המלחמה של מרכז סין ב-1930 צ'ן הועלה לדרגת מפקד הארמייה ה-18. בשנת 1931, כעת כבר בדרגת גנרל, הוא הוביל את הכוחות הלאומניים בדיכוי המיליציות של המפלגה הקומוניסטית של סין במסגרת מלחמת האזרחים הסינית; והיה אחד המנהיגים המעטים שהצליחו להביס את הצבא הקומוניסטי בקרבות ישירים ולא נגד גרילה ואילץ את הקומוניסטים לסגת בצעדה ארוכה, אם כי היה זה במחיר של אבדות קשות. במהלך המשך המערכה נגד הקומוניסטים הוא מונה למפקד הראשי של הכוחות הלאומניים במחוזות שאנשי, שאאנשי, גאנסו ונינגשיה. בשנת 1932 נישא צ'ן לטאן שיאנג, בתו של הפוליטיקאי הבכיר טאן ינקאי, לשעבר ראש ממשלת הרפובליקה הסינית. בשנת 1936, צ'ן נחטף יחד עם צ'יאנג במהלך תקרית שיאן; במהלך החטיפה הזו, הנאמנות שהפגין כלפי צ'יאנג זיכתה אותו באמון רב מצד המנהיג הסיני.
במהלך מלחמת סין-יפן השנייה שהחלה בשנת 1937, שירת צ'ן כקצין מפקד באזור המלחמה השלישי, והוצב לפיקוד על העיר השנייה בגודלה בסין, ווהאן. המוניטין של צ'ן נפגע לאחר ההפסד בקרב על ווהאן אך שוקם עם הניצחון הסיני המרכזי הראשון במהלך הקרב הראשון על צ'אנגשה. בהמשך המלחמה, ביחד עם מספר מפקדים סינים מרכזיים, הכוחות הסינים הצליחו ליצור סטטוס קוו בקו האש וכל התקדמות יפנית נרחבת נעצרה עד למבצע איצ'י-גו בשנת 1944.
לאחר כניעת האימפריה היפנית חזרו הכוחות הלאומניים למלחמת האזרחים נגד הקומוניסטים שהוקפאה באופן רשמי במהלך המלחמה עם היפנים. במאי 1946 מונה צ'ן ליו"ר המטה הכללי במשותף עם מקבילו בחיל הים. בשנת 1947 הוביל צ'ן חיילים במנצ'וריה נגד עמדות קומוניסטיות, אך עד אז הקומוניסטים כבר חיזקו את עמדותיהם, במיוחד בסיוע סובייטי. הטקטיקה של המפקד הקומוניסטי לין ביאו לעזוב את העמדות בערים המאוכלסות ולתקוף בעזרת לוחמת גרילה כדי להתיש את האויב אפשרו לארגון מחדש של הכוחות הקומוניסטים ונפילת הכוחות הלאומנים במנצ'וריה. בשנת 1948, מתקפת נגד קומוניסטית הובילה בסופו של דבר להרס הארמייה החמישית החדשה שהייתה קריטית להתקדמות הקומוניסטית, תבוסה אשר הביאה לפיטורו של צ'ן מתפקידו במאי 1948.
בפוליטיקה עריכה
צ'ן הוצב בטאיוואן באוקטובר 1948. בשנת 1949 הוא מונה למושל מחוז טאיוואן במקביל לתפקיד מפקד המשטרה. בתפקיד זה הוא פעל לקידום פיתוח המגזרים החקלאיים והתעשייתיים במחוז; הוא זכה גם ליזום מדיניות שייצבה את ערך המטבע הסיני. עם זאת, במקביל, מאבקו בקומוניסטים הביא לכך שהנהיג את הטרור הלבן שהתרחש לאחר נסיגת ממשלת צ'יאנג קאי-שק אל טאיפיי עקב ניצחון הקומוניסטית בסין היבשתית. בין השנים 1950 ל-1954 שימש כיו"ר היואן המחוקק (הפרלמנט של טאיוואן). בין השנים 1954–1965 כיהן בשתי קדנציות בתור סגן נשיא הרפובליקה הסינית; באותה תקופה, בין השנים 1957–1965, הוא היה גם סגן יו"ר המפלגה הלאומנית. הוא נפטר בשנת 1965 עקב גידול בכבד. בתחילה הוא נקבר בכפר טאישן במחוז טאיפיי.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- צ'יאנג קאי שק, ג'ונתן פנבי
