פתיחת התפריט הראשי

הרולד אלכסנדר, רוזן אלכסנדר הראשון מתוניס

הרולד רופרט ליופריק ג'ורג' אלכסנדר, רוזן אלכסנדר הראשון מתוניסאנגלית: Harold Alexander, 1st Earl Alexander of Tunis;‏ 10 בדצמבר 1891 - 16 ביוני 1969) היה פילדמרשל בצבא הבריטי אשר לחם בין היתר בשתי מלחמות העולם ונודע במיוחד עבור פיקודו במערכה בצפון אפריקה והמערכה בזירת הים התיכון במלחמת העולם השנייה.

הרולד אלכסנדר
רוזן אלכסנדר הראשון מתוניס
Harold Rupert Leofric George Alexander
Harold Alexander E010750678-v8.jpg
לידה 10 בדצמבר 1891
לונדון, אנגליה
פטירה 16 ביוני 1969 (בגיל 77)
סלאו, אנגליה
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
מקום קבורה הרטפורדשייר עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה בית הספר הארו, המכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, קצין עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת רוזן אלכסנדר מתוניס
תואר רוזן
אב ג'יימס אלכסנדר, הרוזן הרביעי מקלדון עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים שיין אלכסנדר, רוזן אלכסנדר השני מתוניס
Earl Alexander of Tunis עריכת הנתון בוויקינתונים
יורש העצר שיין אלכסנדר
מזכיר ההגנה ה־6
1 במרץ 195218 באוקטובר 1954
(שנתיים ו-33 שבועות)
המושל הכללי של קנדה ה־17
12 באפריל 194628 בפברואר 1952
(5 שנים ו-46 שבועות)
פרסים והוקרה
  • צלב גדול של לגיון הכבוד
  • הצלב הצבאי
  • מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945
  • אביר הצלב הגדול של מסדר האמבט
  • אביר הצלב הגדול במסדר הוויקטוריאני המלכותי
  • מפקד ראשי בלגיון ההצטיינות
  • אות השירות המצוין
  • אביר הצלב הגדול במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש
  • מסדר סובורוב, דרגה 1
  • אביר הצלב הגדול של מסדר גאורגיוס הראשון
  • לגיון ההצטיינות בדרגת לגיונר
  • מסדר סנטה אנה, דרגה 2
  • מסדר הבירית
  • מסדר ההצטיינות
  • מסדר ג'ון הקדוש
  • מדליית הכתרת המלך ג'ורג' השישי
  • כוכב 1939–1945
  • מדליית כוכב אפריקה
  • מדליית הניצחון
  • Burma Star
  • מדליית הכתרת המלכה אליזבת השנייה
  • מדליית השירות המצוין
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לאוול (1947)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אוטווה עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Harold Alexander, 1st Earl Alexander of Tunis Signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שירות צבאי
מקום קבורה הרטפורדשייר עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
תקופת שירות 19111946
דרגה פילדמרשל (צבא בריטניה) פילדמרשל
תפקידים צבאיים
המפקד העליון של זירת הים התיכון
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
  • צלב גדול של לגיון הכבוד
  • הצלב הצבאי
  • מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945
  • אביר הצלב הגדול של מסדר האמבט
  • אביר הצלב הגדול במסדר הוויקטוריאני המלכותי
  • מפקד ראשי בלגיון ההצטיינות
  • אות השירות המצוין
  • אביר הצלב הגדול במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש
  • מסדר סובורוב, דרגה 1
  • אביר הצלב הגדול של מסדר גאורגיוס הראשון
  • לגיון ההצטיינות בדרגת לגיונר
  • מסדר סנטה אנה, דרגה 2
  • מסדר הבירית
  • מסדר ההצטיינות
  • מסדר ג'ון הקדוש
  • מדליית הכתרת המלך ג'ורג' השישי
  • כוכב 1939–1945
  • מדליית כוכב אפריקה
  • מדליית הניצחון
  • Burma Star
  • מדליית הכתרת המלכה אליזבת השנייה
  • מדליית השירות המצוין
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לאוול (1947)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אוטווה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לאחר שירותו הצבאי, שימש אלכסנדר בין היתר בתור המושל הכללי של קנדה, ה-17 מאז איחוד קנדה ומזכיר ההגנה ה-6, זאת בשנים שלאחר המלחמה.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

הרולד אלכסנדר נולד בלונדון, הבן השלישי לרוזן ורוזנת קלדון (Caledon), כאשר אימו הייתה אף היא בת לרוזן מאירלנד. משפחת אלכסנדר הייתה נצר למשפחות האצולה פרוטסטנטיות באזור אולסטר באירלנד.[1] אלכסנדר התחנך בית ספר פרטי ולאחר מכן החל את לימודיו במכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט בתור צוער. בספטמבר 1911, משסיים בהצלחה את לימודיו בסנדהרסט, קיבל אלכסנדר דרגת לוטננט משנה והחל את שירותו במשמר האירי, בהמשך קודם לדרגת לוטננט.

מלחמת העולם הראשונהעריכה

עם תחילת מלחמת העולם הראשונה ביולי 1914, נשלח אלכסנדר כמפקד פלוגה יחד עם הגדוד הראשון של רגימנט המשמר, מהיחידות הראשונות שנשלחו כחלק מחיל המשלוח הבריטי לחזית המערבית עם תחילת האש. הוא לחם במהלך קרב הנסיגה ממונס ולאחר מכן נפצע בקרב איפר הראשון (אוקטובר-נובמבר 1914) ונשלח להחלמה קצרה בבריטניה. ב-7 בפברואר 1915 הוא הועלה לדרגת קפטן וקיבל תפקיד פיקודי בגדוד השני של המשמר שהוקם בתקופה זו כדי לסייע למאמץ המלחמתי.

באוגוסט 1915 חזר אלכסנדר לחזית המערבית והשתתף קרב לוס, שם הוא אף שימש למשך עשרה ימים מפקד של הגדוד הראשון כמחליף למפקד שנהרג, לאחר מכן חזר לגדוד השני. על גבורתו במהלך הקרב ופיקודו עוטר אלכסנדר בצלב הצבאי בינואר 1916. לאחר מכן אלכסנדר לקח חלק במערכה על הסום (יולי-נובמבר 1916), על גבורתו בקרב באזור פלרס-קורסלט ב-15 בספטמבר הוענק לו באוקטובר אות השירות המצוין, בכתב העיטור נכתב:

"עבור התנהגות למופת בקרב. הוא היה הרוח החיה של ההתקפה, ובמהלך כל היום הוביל לא רק את חייליו אלא את חיילי כל הרגימנטים. הוא החזיק את החפירות שנכבשו למרות אש מקלעים כבדה [כנגדם]."[2]

על פיקודו במהלך מערכת הסום הוא גם זכה בתואר אביר במסדר לגיון הכבוד של צרפת. בדצמבר הוא קודם לסגן מפקד הגדוד הראשון, בדרגה הזמנית של מייג'ור, דרגה אשר קיבל באופן מלא רק ב-1 באוגוסט 1917. באוקטובר 1917, שוב פיקד בפועל על הגדוד השני כשהוא מכהן בתפקיד של לוטננט-קולונל, הוא פיקד על הגדוד בקרב איפר השלישי בו נפצע קלות, ובהמשך קרב קמברה, שם איבד הגדוד שלו 320 חיילים מתוך 400 במהלך הלחימה סביב חורשת בורלון. במרץ 1918 פיקד אלכסנדר באופן זמני על הגדוד הרביעי ובאפריל שב לפקד על הגדוד השני בלחימה סביב הייזברוק, שם ספג הגדוד אבדות כל כך קשות שהוא לא שב להילחם עד סוף המלחמה. בעודו בעל מינוי כלוטננט-קולונל באופן לא רשמי, נשלח אלכסנדר לפקד על מחנה אימון של חיל הרגלים באוקטובר 1918.

לימים חיבר הסופר רודיארד קיפלינג ספר אודות קורות רגימנט המשמר האירי (שם שירת בנו ונפל בקרבות) במלחמת העולם. קיפליג תיאר בספרו את אלכסנדר כך:

"...לא ניתן לערער על כך שלקולונל אלכסנדר היה ללא ספק את הכישרון לשליטה על חיליו באופן בו הם תמיד היו קשובים לו... פקודיו אהבו אותו, גם כאשר גער בהם באופן קשה על טעויותיהם; וחייליו היו כולם שלו."[3]

בין המלחמותעריכה

בשנת 1919 נשלח אלכסנדר לסייע לכוחות הלטבים במהלך מלחמת העצמאות של לטביה, שם פיקד על יחידות לטביות בלחימה כנגד הבולשביקים במזרח המדינה. במהלך תקופתו שם נפצע ב-9 באוקטובר על ידי אחד מחייליו שירה בו בשוגג. במאי 1920 חזר אלכסנדר לבריטניה, עדיין בדרגת מייג'ור וקיבל את תפקיד סגן מפקד הגדוד הראשון של המשמר האירי, במאי 1922 הוא הועלה לדרגת לוטננט-קולונול וקיבל את הפיקוד על הגדוד. בתקופה זו נשלח עם גדודו להצבה בטורקיה, שם הגדוד הוצב כחלק מהשמירה הסכם סוור והיה במקום במהלך משבר צ'נקלה. באוקטובר 1922 נשלח הגדוד בפיקודו של אלכסנדר לגיברלטר ומשם חזרה ללונדון באפריל 1923.

בינואר 1926 הוחלף אלכסנדר בפיקוד הגדוד הראשון והוא התפנה לתקופת לימודים במכללה למטה בקמברלי (מחוז סארי). משסיים בהצלחה את לימודיו, הועלה לדרגת קולונל בפברואר 1928 וקיבל את הפיקוד על המחוז הרגימנטלי של המשמר האירי וחטיבת המילואים ה-140 (הרביעית של לונדון) של הצבא הטריטוריאלי. בינואר 1930 חזר אלכסנדר לתקופת לימודים נוספת הפעם במכללת ההגנה הקיסרית, שם למד במשך כשנה ובין המחנכים שם היו אלן ברוק וברנרד לו מונטגומרי, שני קצינים מוערכים שעתידים היו לפקד לצידו במהלך מלחמת העולם השנייה וככל הנראה לא התרשמו במיוחד מיכולותיו במהלך לימודיו במכללה.

 
הגנרל אלכסנדר (משמאל) לצד ראש הממשלה צ'רצ'יל (במרכז) ולוטננט-גנרל מונטגומרי (מימין), במהלך המערכה בצפון-אפריקה, אוגוסט 1942.

לאחר שסיים את לימודיו במכללה למטה, נישא אלכסנדר באוקטובר 1930 למרגרט בינגהאם, להם נולדו במהלך השנים שני בנים ובת בנוסף לאימוץ בת נוספת בתקופת שהותם בקנדה. החל מינואר 1931 מילא אלכסנדר תפקידי מטה שונים, בהם; בדירקטוריון ההדרכה הצבאי במשרד המלחמה ולאחר מכן בין 1932-1934 במטה הפיקוד הצפוני ביורק.

באוקטובר 1934 קיבל אלכסנדר את הדרגה בריגדיר באופן זמני ונשלח לגבול הצפון-מערבי של הודו הבריטית כשהוא מפקד על 'חטיבת נאושרה' במהלך הלחימה בשבטים אפגנים באזור. עבור חלקו בלחימה ובמיוחד במהלך המערכה המוחמנדית השנייה, צוין אלכסנדר לשבח מספר פעמים והוא זכה בתואר עמית במסדר כוכב הודו. במאי 1937 חזר אלכסנדר לבריטניה ומונה לשרת בסיוע המלך ג'ורג' השישי (Aids-de-Camp) ובתפקיד זה לקח חלק בארגון אירועי ההכתרת. לאחר ההכתרה, שב אלכסנדר להודו ובאוקטובר 1937 הועלה לדרגת מייג'ור-גנרל, מה שהפך אותו בגיל 45 לגנרל הצעיר ביותר בצבא הבריטי. בפברואר 1938 שב לבריטניה ומונה למפקד דיוויזיית חיל הרגלים הראשונה ומספר חודשים לאחר מכן הוא קיבל את התואר עמית במסדר האמבט.

מלחמת העולם השנייהעריכה

לאחר תחילת המלחמה בספטמבר 1939, במאי 1940 עם פלישת גרמניה הנאצית לצרפת ועל ארצות השפלה, נשלחו כוחות בריטים לסייע לצבא הצרפתי. אלכסנדר פיקד על הדיוויזיה הראשונה שנשלחה בניסיון לעצור את ההתקדמות הגרמנית, מאמץ שנכשל והוביל לנסיגה לכיוון דנקרק. הכוחות הבריטים הצליחו להחזיק במובלעת סביב אזור דנקרק ולארגן נסיגה ימית לחופי בריטניה מעברה השני של תעלת למאנש, בשלב זה מונה מונטגומרי למפקד הקורפוס השני ואילו אלכסנדר מונה למפקד הקורפוס הראשון. השניים ניהלו את לחימת הכוחות הבריטים במובלעת ובעיקר את נסיגת הכוחות, כאשר אלכסנדר עצמו עלה על הספינה האחרונה שעזבה ב-3 ביוני כשהוא מוודא שאחרוני החיילים פונו.

 
אלכסנדר בתור המפקד העליון של כוחות בעלות הברית בים התיכון.

לאחר הנסיגה מאדמת אירופה, אלכסנדר והקורפוס הראשון תחת פיקודו הוצבו בצפון-מזרח אנגליה, במשימת הגנה על האי הבריטי במקרה ותתרחש פלישה גרמנית. ביולי 1940 הוא הועלה לדרגת לוטננט-גנרל זמנית ומונה למפקד העליון של הפיקוד הדרומי האחראי על הגנת החופים הדרומיים של האי, בדצמבר הוא קיבל באופן רשמי את הדרגה. בפברואר 1942, לאחר הפלישה היפאנית לבורמה, נשלח אלכסנדר לפקד על הכוחות הבריטים בבורמה והועלה כך לדרגת גנרל. במרץ אותה שנה הוא קיבל את הפיקוד על כלל כוחות בעלות הברית בבורמה, ביולי הושלמה הנסיגה הבריטית לגבולות הודו ואלכסנדר שב חזרה לבריטניה כשהוא זוכה לשבחים על פיקודו שם.

 
ציור של אלכסנדר בידי הצייר ויליאם ליטל, 1943.

באוגוסט 1942 הוחלט שאלכסנדר יחליף את קלוד אוקינלק בתפקיד מפקד פיקוד המזרח התיכון, האחראי בין היתר על המערכה בצפון אפריקה. באותה העת נבחר מונטגומרי לקחת את הפיקוד על הארמייה השמינית של הצבא הבריטי שניהלה את עיקר הקרבות מול הכוחות הגרמניים בצפון אפריקה, אלכסנדר פיקד על המערכה המוצלחת של מונטגומרי באל-עלמיין והמאמץ מערבה לכיוון טריפולי. כאשר כוחות ארצות הברית ובריטניה נפגשו בתוניסיה בפברואר 1943 (חבירת הכוחות הבריטים שנעו מערבה ממצרים ואלו שנחתו בצפון אפריקה כחלק ממבצע לפיד), כלל כוחות בעלות הברית בצפון אפריקה אוחדו תחת 'קבוצת הארמיות ה-18' שהוקמה לשם כך, ואלכסנדר נבחר לפקד עליה כשהוא תחת פיקוד דווייט אייזנהאואר, מפקד פיקוד המזרח התיכון.

המערכה בתוניסיה הסתיימה עם כניעת הכוחות הגרמנים במאי 1943 ועתה עמד אלכסנדר בפיקוד 'קבוצת הארמיות ה-15' שהייתה אמונה על הפלישה לסיציליה המתוכננת, כאשר תחת פיקודו הארמייה השמינית של מונטגומרי והארמייה השביעית (ארצות הברית) של ג'ורג' פטון. כאשר נבחר איזנהאור למפקד בעלות הברית העליון, שמו של אלכסנדר הועלה לתפקיד מפקד כוחות היבשה של בעלות הברית, זאת לקראת הפלישה לנורמנדי. לבסוף הושאר אלכסנדר באיטליה בפיקוד קבוצת הארמיות ה-15 וניהול המערכה לשחרור איטליה. בדצמבר 1944 העביר אלכסנדר את הפיקוד על הכוחות באיטליה למארק קלארק והוא עצמו התמנה למפקד פיקוד המזרח התיכון האחראי על כלל הזירה. הוא הועלה לדרגת פילדמרשל אשר ניתנה לו רטרואקטיבית ל-4 ביוני 1944 (תאריך שחרור רומא).

ב-29 באפריל 1945, קיבל אלכסנדר את כניעת כוחות מדינות הציר באיטליה, כאשר מספר ימים לאחר מכן כלל הכוחות הגרמנים נכנעו והמלחמה באירופה הסתיימה. עבור שירותו ופיקודו זכה אלכסנדר למספר עיטורים ותארים לאורך שנות המלחמה, ב-1 במרץ 1946 לצד קצינים בולטים נוספים במלחמה, זכה אלכסנדר בתואר 'ויקונט אלכסנדר מתוניס ואריגל' על ידי המלך ג'ורג' השישי.

מושל כללי של קנדהעריכה

אלכסנדר הוצע למלא את תפקיד ראש המטה הכללי הקיסרי עם סיום המלחמה, אך הוא בחר במקום להשתחרר מהצבא ולמלא את תפקיד המושל הכללי של קנדה שהוצע לו. ב-12 באפריל 1946 אלכסנדר הושבע לתפקיד, לאחר שהוא הומלץ על ידי ראש ממשלת קנדה ויליאם ליון מקנזי קינג וקיבל באופן רשמי את המשרה מידי המלך ג'ורג' השישי.

אלכסנדר נחשב למושל כללי פעיל שלקח את תפקידו מאוד ברצינות. הוא הרבה לבקר באירועים שונים ברחבי המדינה ולצאת לשליחויות דיפלומטיות במדינות אחרות, הוא גם כיהן בתפקיד במהלך מלחמת קוריאה שהחלה בשנת 1950, אליה נשלחו גם חיילים קנדים. בתחילת שנת 1952 סיים אלכסנדר את תפקידו כמושל וחזר לבריטניה, כאשר וינסנט מסאיי החליף אותו.

שר הביטחוןעריכה

בתחילת שנת 1952 סיים אלכסנדר את תפקידו בקנדה וחזר לבריטניה כדי לקבל את תפקיד שר הביטחון, זאת לבקשתו של צ'רצ'יל (שכיהן עד אז כראש ממשלה ושר ביטחון). הוא הגיע בפברואר לבריטניה, בסמוך למותו של ג'ורג' השישי וחודש לאחר תחילת כהונתו קיבל מהמלכה הטריה אליזבת השנייה את תואר הרוזנות "רוזן אלכסנדר מתוניס" (זאת כהעלה בדרגת האצולה לאחר שקיבל את התואר "ויקונט" בשנת 1946).

בשנת 1954 פרש אלכסנדר מתפקיד שר הביטחון ומהחיים הציבוריים. הוא נפטר ב-16 ביוני 1969.

תארים ועיטוריםעריכה

מדליות:

לקריאה נוספתעריכה

  • Kemp, Anthony, and McBride, Angus. 1982. Allied commanders of World War II. London: Osprey Publishing.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Kemp & McBridge, 1982, עמ' 3
  2. ^ מתוך הגזאט הלונדוני, גליון 29793, עמ' 10169, 20 באוקטובר 1916. נדלה במרץ 2014.
  3. ^ מתוך Kipling, Rudyard. The Irish Guards in the Great War, Vol. 2. נדלה במרץ 2014.



הקודם:
אלכסנדר קיימברידג'
המושל הכללי של קנדה
1946–1952
הבא:
וינסנט מאסי
הקודם:
וינסטון צ'רצ'יל
שר הביטחון
1952–1954
הבא:
הרולד מקמילן