הרכבת הפרברית של מדריד
הרכבת הפרברית של מדריד (בספרדית: Cercanías Madrid) היא מערכת רכבות המשרתת את מדריד, בירת ספרד, ואת הערים באזור המטרופולין שלה. המערכת מופעלת על ידי חברת הרכבות הספרדית RENFE. כיום כוללת המערכת 96 תחנות ומסלולים באורך כולל של 370 קילומטרים.
![]() | |
![]() | |
מידע כללי | |
---|---|
מדינה | ספרד |
עיר | מדריד |
מפעיל | RENFE |
מידע על ההקמה | |
פתיחת המערכת |
1990 ![]() |
מידע על המערכת | |
אורך המערכת | 370 ק"מ |
רוחב המסילה |
1668 מ"מ ![]() |
מספר נוסעים ביום |
880,000 ![]() |
מספר הקווים | 9 |
מספר התחנות | 96 |
אתר רשמי | |
תרשים המערכת | |
![]() | |
![]() ![]() |
סקירה
עריכההרכבת הפרברית כחלק ממערך תחבורה כולל
עריכההרכבת הפרברית במדריד מקושרת היטב לאמצעי התחבורה הנוספים בעיר ובסביבתה ומאפשרת הגעה פשוטה ונוחה מהפרברים לכל נקודה במדריד. המערכת מקושרת לשתי תחנות הרכבת הגדולות במדריד - אטוצ'ה וצ'מרטין, המאפשרות מעבר לשרות הרכבות הספרדי ולרכבת התחתית של מדריד. כמו כן, כוללת הרכבת הפרברית למעלה מ-20 תחנות קישור לקווי הרכבת התחתית. הרכבת הפרברית מקושרת גם לתחנת פרינצ'יפה פיו (Príncipe Pío), לשעבר תחנת הרכבת הצפונית של העיר, אשר משמשת כיום כבסיס אוטובוסים בין-עירוניים מרכזי. באמצעות קו של הרכבת התחתית, המגיע לנמל התעופה מדריד-בראחס, מתאפשרת ההגעה מפרברי העיר לנמל התעופה באמצעות החלפת רכבת אחת.
אזורים תפעוליים
עריכהרשות התחבורה האזורית מחלקת את הקהילה האוטונומית של מדריד למספר אזורים תפעוליים בצורת טבעות המקיפות את מרכז העיר מדריד בקטרים שונים. טבעת A כוללת את מרכז העיר, טבעות B2, B1 ו-B3 מרוחקות יותר מהעיר (בסדר עולה ביחס למרחק) וכוללות את שוליה הרחוקים ופרבריה, וטבעות C1 ו-C2 כוללות ערים הנמצאות מחוץ למטרופולין מדריד אך בגבולות הקהילה האוטונומית.
כרטיסים ותעריפים
עריכהתעריפי הכרטיסים נקבעים לפי חלוקת האזורים התפעוליים של הרכבת הפרברית. הכרטיס הבסיסי מאפשר מעבר בין שני אזורים תפעוליים או יותר, ומחיר הכרטיס עולה עם כמות האזורים שהכרטיס מכסה, עד מעבר של שבעה אזורים. בנוסף לכרטיסים לנסיעה בודדת, קיימות כרטיסיות התקפות לעשר נסיעות וכרטיסים חודשיים המאפשרים שתי נסיעות ביום, שמחירם משתנים בהתאם לכמות האזורים הנדרשת.
שעות פעילות ותדירות
עריכההרכבת הפרברית פועלת בכל ימות השנה בין השעות 05:00 בבוקר לחצות. תדירות הרכבות משתנה ממקטע למקטע ונעה בין אחת לכ-4 דקות בשעות השיא בקטע שבין תחנת אטוצ'ה לבין תחנת צ'מרטין לבין אחת לשעתיים במקטעים המרוחקים במהלך סופי השבוע. קו C-9, בעל האופי התיירותי, פועל בשעות 09:30 - 20:30 בלבד.
היסטוריה
עריכהעד 1990
עריכהתחילתן של הרכבות הפרבריות במטרופולין מדריד בשנת 1851, אז נסללה מסילת הרכבת הראשונה בין מדריד לארנחואס. לאחר הכנסת הרכבות לשימוש סדיר, נפתחו במדריד שלוש תחנות רכבות מרכזיות: תחנת אטוצ'ה (Atocha) שממנה יצאו רכבות לדרום ולמזרח ספרד; תחנת הצפון (Estación del Norte, כיום תחנת פרינצ'יפה פיו) ממנה יצאו רכבו לצפון ספרד; ותחנת דליסיאס (Delicias), ממנה יצאה רכבות מערבה לליסבון, בירת פורטוגל. במקביל פעלו מספר חברות קטנות שהפעילו קווי רכבת בעיקר במסילה צרה.
בשנת 1941, לאחר מלחמת האזרחים הספרדית, חברות הרכבת שסבלו מקשיים הולאמו ואוחדו לחברת RENFE. בד בבד, החלו להיסגר קווי הרכבת במסילה הצרה, האחרון שבהם נסגר בשנת 1970. בשנת 1975 נפתחה תחנת צ'מרטין ופעילות הרכבת במדריד התחלקה בין תחנת אטוצ'ה, שהמשיכה לשמש את הקווים לדרום ולמערב ספרד, ובין תחנת צ'מרטין, אליה הועברו הקווים לצפון ומזרח ספרד וכן הקווים הבינלאומיים. בין תחנות אטוצ'ה וצ'מרטין מקשרת מנהרה שכרייתה החלה בשנות ה-30 והסתיימה בשנת 1968.
התפתחות ערי השינה בסביבת מדריד החלה רק בסוף שנות ה-60, והתמקדה בשני אזורים שונים במטרופולין:
אזור אנרס
עריכהקו הרכבת המרכזי מדריד-סראגוסה-ברצלונה עבר בעמק נהר האנרס ובערים אלקלה דה אנרס וגוודלחרה. הערים בקרבת קו הרכבת (קוסלדה, סן פרננדו דה אנרס, טורחון דה ארדוס ואלקלה עצמה), יחד עם מספר פרברים של מדריד עצמה, החלו להתפתח כערי שינה, שהתבססו על קו הרכבת לצורך ההגעה למדריד.
האזור מדרום למדריד
עריכהבמקביל, החלו ערים שנחשבו עד אז ככפריות, בהן לגאנס וחטאפה, להתבסס כערי שינה. ערים אלו התבססו בתחילה בעיקר על אוטובוסים וכלי רכב פרטיים, אך עד אמצע שנות ה-70 הורחבה מערכת קווי הרכבת גם לערים אלו.
החל מ-1990
עריכהבשנות ה-90, החלה RENFE להפריד את קווי הרכבת שלה לפי אזורי פעילות, ובכל אחד מיתגה את השרות עם סמלים וצבעים שונים. כחלק מהרפורמה, הרכבות במדריד נצבעו בצבעים אדום, לבן ואפור, וקווי הרכבת השונים מוספרו באופן עוקב. במקביל, חל שינוי במגמת ההתפתחות העירונית באזור מדריד, כאשר יוזמות ותוכניות בנייה חדשות, שהיו בעבר בעיקר בצפון-מזרח ובדרום-מערב העיר, החלו להתרכז באזור צפון-מערב העיר.
במענה למגמת ההתפתחות העירונית שהתעוררה, החלה RENFE בתוכנית שאפתנית להרחבת מערכת הרכבת הפרברית, באמצעות קישורה של תחנת הצפון המיושנת לתחנת אטוצ'ה. נתיב הקישור בין התחנות שזכה לשם "המסדרון הירוק" נפתח בשנת 1997, עבר באזורי תעשייה ישנים מדרום למרכז העיר, ובין היתר הביא לסלילתם של רחובות חדשים ולמיזמי מגורים סביבם.
בשנת 2000 הוארך קו C-1 של הרכבת הפרברית לערים אלקובנדס (Alcobendas) וסן סבסטיאן דה לוס רייס (San Sebastián de los Reyes), ובכך צמצם את תנועת כלי הרכב הכבדה בין ערים אלו למדריד. בשנת 2003 הוארך קו C-7 לקולמנר וייחו (Colmenar Viejo) וב-2004 הוארך קו C-5 לאומנס (Humanes). כמו כן, החלה לפעול תוכנית RENFE שקישרה בין תחנות חשובות במרכז מדריד באמצעות קווים ישירים.
פיגועי ה-11 במרץ 2004
עריכה- ערך מורחב – פיגועי 11 במרץ 2004 במדריד
ב-11 במרץ 2004 אירעה סדרת פיגועי טרור בארבע רכבות במערכת הפרברית של מדריד. אחת הרכבות הייתה רכבת דו-קומתית מגוודלחרה לתחנת צ'מרטין בקו C-2. שלוש הרכבות האחרות יצאו מאלקלה דה אנרס - שתיים בקו C-1 לאלקובנדס ואחת בקו C-7 לתחנת פרינצ'יפה פיו. שירותי הרכבת הפרברית חזרו לפעילות סדירה למחרת היום. בעקבות מתקפת הטרור חלה ירידה בשימוש ברכבות בטווח הקרוב, אך היקף הפעילות חזר לקדמותו כעבור זמן לא רב.
קווים
עריכהקו | תחנות קצה ומרכזיות | אורך | תחנות |
---|---|---|---|
גוודלחרה - אלקלה דה אנרס - אטוצ'ה - רקולטוס - צ'מרטין | 65 ק"מ | 18 | |
צ'מרטין - סול - אטוצ'ה - ארנחואס | 57 ק"מ | 13 | |
פינטו - סן מרטין דה לה וגה | 15 ק"מ | 3 | |
אלקובנדס - סן סבסטיאן דה לוס רייס - צ'מרטין - סול - אטוצ'ה - פארלה | 66 ק"מ | 15 | |
קולמנר וייחו - סן סבסטיאן דה לוס רייס - צ'מרטין - סול - אטוצ'ה - פארלה | 66 ק"מ | 15 | |
מוסטולס - אטוצ'ה - פואנלבראדה - אומנס | 45 ק"מ | 23 | |
אלקלה דה אנרס - אטוצ'ה - רקולטוס - צ'מרטין - פרינצ'יפה פיו - אטוצ'ה - רקולטוס - צ'מרטין | 95 ק"מ | 30 | |
אל אסקוריאל - ויילבה - צ'מרטין - רקולטוס - אטוצ'ה | 78 ק"מ | 15 | |
סרסדייה - ויילבה - צ'מרטין - רקולטוס - אטוצ'ה | 78 ק"מ | 17 | |
סרסדייה - סן אילדפונסו | 18 ק"מ | 9 | |
ויילבה - פרינצ'יפה פיו - אטוצ'ה - רקולטוס - צ'מרטין - פיטיס | 59 ק"מ | 20 |
ראו גם
עריכהעיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל תחבורה |
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של הרכבת הפרברית של מדריד (בספרדית, בקטלאנית, בולנסית, בבסקית, בגליסית, באנגלית ובצרפתית)
- הרכבת הפרברית של מדריד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)