משה קורדובירו
רבי משה קוֹרְדוֹבֵירוֹ (או קוֹרְדוֹאירוֹ; רמ"ק; ה'רפ"ב, 1522 - כ"ג בתמוז ה'ש"ל, 1570), מחשובי מקובלי צפת במאה ה-16, מחבר ספרי קבלה שהשפיעו על תורתו של האר"י הקדוש.
קבר הרמ"ק בבית העלמין העתיק בצפת. | |
לידה |
1522 ה'רפ"ב צפָת, האימפריה העות'מאנית |
---|---|
פטירה |
27 ביוני 1570 (בגיל 48 בערך) כ"ג בתמוז ה'ש"ל צפָת, ארץ ישראל, האימפריה העות'מאנית |
כינוי | הרמ"ק |
מקום קבורה | בית העלמין העתיק בצפת סמוך להאריז"ל |
מדינה | האימפריה העות'מאנית |
תקופת הפעילות | ? – 27 ביוני 1570 |
תחומי עיסוק | בקבלה ותיקון המידות |
רבותיו |
רבי יוסף קארו רבי שלמה אלקבץ, רבי יעקב בירב |
תלמידיו |
האר"י רבי חיים ויטאל רבי אליהו די וידאש |
חיבוריו | תומר דבורה, אילמה רבתי "האלימה", פרדס רימונים, שיעור קומה, אור נערב, אור יקר על הזוהר ואור יקר על תיקוני הזוהר, ספר הגירושין, סידור תפילה ששמו תפילה למשה |
תולדות חייו
עריכהנולד בשנת רפ"ב (1522) לרבי יעקב. מקום לידתו אינו ידוע, אך שם משפחתו מעיד על כך שמוצא משפחתו מהעיר קורדובה בספרד. הוא גדל וגר בצפת, למד תלמוד והלכה אצל רבי יוסף קארו והוסמך לדיינות על ידי רבי יעקב בירב. התחתן עם אחותו של רבי שלמה אלקבץ ובגיל עשרים החל בלימוד קבלה אצל גיסו.
לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו נמנו רבי חיים ויטאל, לימים עורך כתבי האר"י, ורבי אליהו די וידאש, מחבר הספר "ראשית חכמה". נפטר בכ"ג תמוז ה'ש"ל (1570).
הידוע והנפוץ בספרי הרמ"ק הוא פרדס רימונים, המבארים את שיטתו בקבלה. בספרו זה מביא הרמ"ק בקצרה משיטות הקבלה של הראשונים במגוון רחב של נושאים, דן בהן ומכריע ביניהן. כמו כן חיבר הרמ"ק פירוש לספר הזוהר ולתיקוני הזוהר בשם "אור יקר" וספר מוסר בשם "תומר דבורה" המיוסד על י"ג מידות רחמים וההנהגה העוסק בתיקון המידות (שייתכן שהיה חלק מספרו אלימה), ושני חיבורים ארוכים יותר - שיעור קומה ואלימה רבתי.
בסידור היעב"ץ, מיוחס לרמ"ק המנהג הנפוץ היום לומר פרקי קבלת שבת תהילים צ"ה - צ"ט.
יחסיו עם האר"י
עריכההאר"י נחשף לספריו וראה אותו כרבו כבר לפני בואו לצפת. בשעה שהגיע האר"י לצפת הרמ"ק היה חולה, ולא ידוע אם התקיימה פגישה ביניהם עד לפטירתו של הרמ"ק. עם פטירת הרמ"ק, ירש האר"י את מקומו בקרב מקובלי צפת, אבל שיטתם בקבלה אינה דומה.
קבלת הרמ"ק אמנם נדחקה במהרה לטובת קבלת האר"י, אך היא לא נדחתה לגמרי, וקיימות שיטות המשלבות בין שיטתו לקבלת האר"י: הספר שפע טל, של ר' שבתאי הלוי הורויץ, הוא אחד ממיישמי גישה זאת. הרמח"ל הציע ליישב את הניגוד בין השיטות בקביעה שקבלת הרמ"ק מהווה לימוד "עולם התוהו" וקבלת האר"י ב"עולם התיקון" (חלוקה המתקיימת בקבלת האר"י בין מצבים שונים של הספירות והפרצופים). כמו כן, מרבית הכוונות הקבליות שבתפילה, המופיעות בסידורו תפילה למשה, מופיעות גם בסידוריהם של תלמידי האר"י. הלימוד בספריו של רמ"ק לא פסק גם היום, ויש המחשיבים אותו לימוד מקדים לקבלת האר"י, או מעין הרחבה וביאור, בעוד לומדים אחרים של האר"י מתנגדים לחיבור בין השיטות הללו.
בנו
עריכה- רבי גדליה.
מתלמידיו
עריכה- רבי אברהם גאלאנטי
- רבי חיים ויטאל
- רבי מרדכי דאטו - משורר ומקובל איטלקי.
- רבי שמואל גאליקו מחבר הספר ״עסיס רמונים״.
- רבי יששכר בער כ"ץ, מחבר הספר 'מתנות כהונה', ועוד.
- רבי אליהו די וידאש - ממקובלי צפת, מחבר הספר "ראשית חכמה".
- רבי משה מרומי
למד מספריו:
- הרמ"ע מפאנו הוא הרב מנחם עזריה מפאנו, בעל ספר "פלח הרמון"
- רבי שבתי שעפטל הורויץ, מחבר ספר שפע טל.
תקופת חייו של הרב משה קורדובירו על ציר הזמן |
---|
|
ספריו
עריכה- אילימה רבתי - ביאורים בקבלה, מחולק למעיינות ותמרים ע"פ הפסוק (שמות טו, כז) "ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים".
- תומר דבורה - ספר מוסר. ייתכן והוא אחד משבעים התמרים מספר אילימה.
- שיעור קומה - ביאור מקדים לחלקים של האידרות בזוהר, ופירוש מאמרים בזוהר העוסקים בשיעור קומה.
- אור יקר - פירוש על חלקי הזוהר השונים וספר יצירה (כתיבתו הושלמה באדר השכ"ג).
- פרדס רימונים - ביאור עיקרי שיטתו של הרמ"ק, בעל ל"ב שערים.
- אור נערב - קונטרס הנחלק לשבעה חלקים העוסק במעלת לימוד הקבלה.
- ספר הגירושין - חידושים שנתגלו לו כשהיה מתבודד מחוץ לביתו.
- תפילה למשה - פרוש על התפילה.
- זבחי שלמים - על סדר עבודת יום הכיפורים.
חוקריו הבולטים
עריכהאחד מחשובי חוקריו הוא פרופ' יוסף בן שלמה, שפרסם ספר בשם "תורת האלוהות של ר' משה קורדובירו". ספר חשוב נוסף על הרמ"ק ותורתו הוא ספרה של פרופ' ברכה זק, "בשערי הקבלה של רבי משה קורדובירו". ברכה זק פרסמה חיבורים וקטעים מחיבורים של הרמ"ק שהיו בכתב יד. החשוב שבהם הוא הנוסח המלא של הספר "אילימה". יוסף בן שלמה נטה לפרש את הרמ"ק כשיטה פילוסופית. עם פרסום כתביו הגנוזים, נפתחה הדרך להבנה מעמיקה יותר של קבלת הרמ"ק כניסוח שיטתי אך גם כפרשנות חיה ויצירתית של ספרות הזהר. את מגמה זו המשיך גם ד"ר זהר רביב, בספרו על הרמ"ק Decoding the Dogma within the Enigma, וממשיך אותה גם ד"ר יועד קדרי אשר כתב על המלאכים בהגותו של רמ"ק.
הנצחתו של הרמ"ק בישראל
עריכהעל שמו של הרמ"ק פזורים רחובות בערי ישראל. בתל אביב ישנו רחוב בשם רחוב קורדובירו, בירושלים ישנו רחוב בשם רחוב הרב משה קורדובירו, בצפת ישנו רחוב בשם רחוב מעלות הרמ"ק, בביתר עילית ישנו רחוב בשם רחוב הרמ"ק. כמו כן הוקמו מוסדות על שמו, ישיבה תלמוד תורה וכולל על שמו בשם "ישיבת אור יקר" ברחוב קרן היסוד בצפת על ידי הרב ירמיה כהן. בשנת תשנ"ז 1997 פתח הרב יצחק מאיר מורגנשטרן מירושלים כולל קטן בשכונת מקור ברוך, אשר כונה "אילימה" על שם ספרו של הרמ"ק.
לקריאה נוספת
עריכה- יהודה ליבס, "האמת על קבלת ר’ משה קורדובירו המשתקפת בספרות הלוריאנית", פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח 148 (תשעז), עמ' 27–40
- אסתר ליבס, "קורדובירו והאר"י - בחינה מחודשת של מיתוס מות מלכי אדום", ר’ משה קורדובירו, "מעיין עין יעקב" (תשסט), עמ' לב-ס.
- בועז הוס, "הקהילות הזוהריות של צפת", שפע טל (תשסד), עמ' 149–169
- ברכה זק, "תורת הצמצום של ר’ משה קורדובירו", תרביץ נח, ב (תשמט), עמ' 207–237
קישורים חיצוניים
עריכה- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "משה קורדובירו", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1157-1149, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי משה ברבי יעקב קורדובירו (רמ"ק), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ל"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- משה קורדובירו, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רבינו משה קורדובירו - (400) שנה לפטירתו / ישראל וינשטוק מתוך כתב העת 'סיני'
- המקובל רבי משה קורדובירו - הרמ"ק באתר "MyTzadik"
- תורת האלוהות של ר' משה קורדובירו, יוסף בן שלמה, באתר כותר.
- כתביו ועליהם
- פירושו לספר יצירה
- ספר פרדס רימונים
- ספר פרדס רמונים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- ספר אור נערב
- ספר אור נערב, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- פירוש אור יקר על בראשית א:א
- פירוש אור יקר על הנבואה
- ביטי רואי, האשה, סוד הקלקול, היא גם מקום התיקון, באתר הארץ, 1 במאי 2009
- ביאור ופירוש פרק א מספרו "תומר דבורה", באתר דרכי נועם.
- משה קורדובירו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פירוש סדר עבודת יום הכפורים, ונציה, ה'שמ"ז, מתוך אוצר הספרים הסרוקים של הספריה הלאומית
- משה קורדוברו (1522-1570), דף שער בספרייה הלאומית