הרמן ווק

הרמן ווק (באנגלית: Herman Wouk;‏ 27 במאי 1915 – 17 במאי 2019) היה סופר ומחזאי יהודי אמריקאי. זוכה פרס פוליצר על ספרו "המרד על הקיין". ספרים בולטים נוספים שלו הם "רוחות מלחמה" ו"מלחמה וזיכרון". אחדים מספריו עובדו למחזות ולסרטים.

הרמן ווק
Herman Wouk

ווק בשנת 2010
לידה	27 במאי 1915 הברונקס, ארצות הברית
פטירה	17 במאי 2019 (בגיל 103) פאלם ספרינגס, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות בית דוד
מקום לימודים	אוניברסיטת קולומביה, תיכון טאונסנד האריס, ישיבה יוניברסיטי
שפות היצירה	אנגלית
סוגה	היסטוריה בדיונית
יצירות בולטות	המרד על הקיין, רוחות מלחמה, מלחמה וזיכרון
תקופת הפעילות	1934–2019 (כ־85 שנים)
מספר צאצאים	3
פרסים והוקרה	פרס פוליצר לסיפורת (1952) אגדה חיה של ספריית הקונגרס (אפריל 2000) מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים (1998) פרס לסיפורת אמריקנית של ספריית הקונגרס (2008) פרס צלחת הזהב (1986) מדליית הניצחון במלחמת העולם השנייה מדליית צבא הכיבוש מדליית המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט מדליית המערכה האמריקנית Navy Unit Commendation

ווק היה פעיל ספרותית עד שנים מספר לפני מותו. האחרון בספריו היה "Sailor and Fiddler: Reflections of a 100-Year-Old Author" ("מלח וכנר: הרהוריו של סופר בן מאה"), ספר זכרונות אוטוביוגרפי שראה אור בינואר 2016 לכבוד יום הולדתו המאה.

ביוגרפיה

הרמן ווק בירושלים, 1955

ווק נולד בניו יורק למשפחה יהודית מסורתית, שמוצאה מרוסיה. לאחר שבילה את ילדותו ונעוריו ברובע הברונקס, למד באוניברסיטת קולומביה, וסיים את לימודיו לתואר ראשון בשנת 1934. לאחר מכן עבד תקופה קצרה כתסכיתאי לתוכניות רדיו, ולאחר מכן עבור ממשלת ארצות הברית ביצירת תסכיתי רדיו למכירת איגרות חוב ממשלתיות כמלווה מלחמה. בשנת 1941 פורסם ספרו הראשון - "האיש במעיל הגשם" (The Man in the Trenchcoat). בשנים אלו ניהל אורח חיים חילוני, אך בתחילת שנות ה-30 לחייו החליט לשוב אל הדת ולנהל אורח חיים יהודי דתי.

לאחר הצטרפות ארצות הברית למלחמת העולם השנייה הצטרף ווק לצי האמריקני, ושירת כקצין על סיפונן של שולות מוקשים בחזית האוקיינוס השקט. בעודו משרת כקצין כתב את ספרו "שחר אורורה" (Aurora Dawn) בשעותיו החופשיות בין המשמרות. הרומן נשלח בדואר לבית הוצאה גדול בניו יורק, ותשובתו החיובית של המוציא לאור הגיעה אל ווק כאשר הפליג בספינה אל מול חופי אוקינאווה. ב-1945 השתחרר מהצי ונישא לבטי שרה בראון, שהתגיירה לקראת נישואיהם. בשנת 1947 פורסם "שחר אורורה" וזכה להצלחה גדולה. הוא נבחר ל"ספר החודש" ב"מועדון ספר החודש" היוקרתי. ספרו הבא, "נער הכרך", שיצא לאור בשנת 1948 היווה אכזבה מבחינת המכירות.

משנת 1946 עבד ווק במשרה מלאה כסופר, על מנת לפרנס את משפחתו. לזוג ווק נולדו שלושה בנים. הבכור, אברהם יצחק ווק (שנקרא על-שם אביו), נספה בטביעה בבריכה טרם מלאת לו חמש שנים. לזכרו הקדיש ווק את ספרו "מלחמה וזיכרון", בציטטה מספר ישעיהו, כ"ה, ח': " בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח".

בכתיבת ספרו "המרד על הקיין", נעזר באשתו, לה הקריא כל פרק בעודו נכתב. בעת הכתיבה העירה בטי ווק כי אם ספר זה ייכשל, הרי שיהיה עליו למצוא עבודה אחרת. הספר, שפורסם בשנת 1951, זכה להצלחה גדולה, וזיכה את מחברו בפרס פוליצר. "המרד על הקיין", השאוב מניסיונו של ווק על סיפון שולת מוקשים במלחמת העולם השנייה, עובד על ידי ווק למחזה שעלה על במות ברודוויי, והפך אף לסרט מצליח בכיכובו של המפרי בוגרט בתפקיד מפקד האונייה הרודני קפטן קוויג.

לאחר הצלחת "המרד על הקיין", המשיך ווק בכתיבת יצירות בדיוניות, ואף ספרי עיון העוסקים ביהדות ובציונות. יצירתו הידועה ביותר היא הסאגה "מלחמה וזיכרון" ו"רוחות מלחמה", המתארת קורותיו של קצין צי, ויקטור ("פאג") הנרי, בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה ובמהלך המלחמה. הספר הוא תיאור רחב יריעה של המלחמה וחזיתותיה, וכולל אף תיאורים רבים הנוגעים לשואה. הספר מתאר במדויק את מהלכי המלחמה והאירועים שהובילו אליה, ויורד לפרטי הפרטים של הקרבות והאירועים אותם הוא מתאר. בכתיבת הספר נעזר ווק בהיסטוריונים אותם שכר במיוחד למטרה זו. גם סאגה זו זכתה להצלחה, והפכה למיני-סדרת טלוויזיה מצליחה בשם "רוחות מלחמה", בכיכובו של רוברט מיצ'ם.

ווק היה יהודי גאה וציוני נלהב. רבים מספריו הציגו באופן אוהד דמויות יהודיות ונושאים יהודיים, ועוסקים בגורל היהודי ובהיסטוריה היהודית. כן כתב ספרים עיוניים העוסקים ישירות בנושא היהדות ומציגים את היהדות כדת, ואת היהודים כאומה, כפי שרואה אותם ווק.

הוא זכה בפרסים ספרותיים רבים, וכן בתוארי כבוד מאוניברסיטאות בארצות הברית ובישראל. הוא ביקר בישראל פעמים רבות, ודיבר עברית, בה התמחה לאחר שבנו עלה לישראל. ווק ואשתו גרו בפאלם ספרינגס, קליפורניה.

בשנת 2004 יצא ספרו "חור בטקסס", שהוא מעין סיפור מתח העוסק במדען אמריקני המעורב ברשת של תככים הנוגעים לתגלית חשובה בתחום החלקיקים האלמנטריים, ומזימות שבהן מעורבת חברת קונגרס נאה, ומדענית סינית מצודדת. בשנת 2010 יצא לאור ספרו "השפה בה דובר האל" (The Language God Talks) שהוא ספר הגות בו שזר ווק סיפורים מחייו והרהורים על ההיסטוריה הקרובה, כדרך להתייחס לשאלות של מדע ואמונה.

בינואר 2016 ראה אור ספרו האוטוביוגרפי "Sailor and Fiddler: Reflections of a 100-Year-Old Author" שהיה ספרו האחרון. הספר ראה אור לכבוד יום הולדתו המאה של ווק.

קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות אחדות, ובהן אוניברסיטת בר-אילן (1990), האוניברסיטה העברית בירושלים (1997) ואוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון (2001).

נפטר בגיל 103, ב-17 במאי 2019.

מספריו

"התהילה" ו"התקווה", ספריו של ווק העוסקים בתקומת מדינת ישראל

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

• נער הכרך (1948) - סיפורו של נער יהודי מרובע הברונקס היוצא לחופשת הקיץ. הספר הוסרט.
• המרד על הקיין (1951) סיפורו של צעיר בן טובים, המשרת כקצין על שולת מוקשים באוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה, תחת פיקודו של מפקד קשוח ומעורער בנפשו. זו יצירתו הטובה ביותר של ווק, ובה תיאור אותנטי ומהימן של החיים על סיפונה של ספינה בעת מלחמה, של היחסים האנושיים הנוצרים בין אנשי הצוות, והרגשות שחשים האנשים המנותקים מביתם וממשפחתם, ונמצאים בשוליו של העימות האנושי הגדול בהיסטוריה - מלחמת העולם השנייה. הספר הוא למעשה שיר הלל לצי האמריקני ולמשרתים בו, כאשר המסר העולה מדפי הספר הוא כי כאשר בימי השלום האזרחים עושים למחייתם וחיים את חייהם, אנשי הקבע של הצי שומרים על המולדת, ועושים את העבודה הקשה והבלתי זוהרת, אך ההכרחית. מסר זה, והפטריוטיזם העולה מן הספר (כבמרבית מספריו של ווק), כמו גם סיפור האהבה השגרתי למדי המשמש לספר כמסגרת, אינו מצליח לטשטש את ההישג הספרותי שביצירת הדמויות הבלתי נשכחות המאכלסות את הספר, ובראשן דמותו של הקפטן פיליפ פרנסיס קוויג, אשר טירופו, פחדנותו והתעמרותו בכפופים לו, דוחפים את אנשי הצוות של הספינה למרד כנגדו. המצבים המתוארים בספר מוכרים היטב לכל מי ששירת אי פעם בצבא, בים, ביבשה או באוויר. הספר הומחז והפך למחזה להיט בברודוויי בכיכובו של הנרי פונדה, ואף עלה מספר פעמים על הבמות בישראל. כן הפך הספר לסרט בשנת 1954 בכיכובו של המפרי בוגרט כקפטן קוויג. הסרט היה מועמד לחמישה פרסי אוסקר. הספר זכה בפרס פוליצר לשנת 1952.
• מרג'ורי מורנינגסטאר (1955) סיפורה של צעירה יהודיה הנוגעת בעולם הזוהר ורוצה להתפרסם כשחקנית, אך חוזרת לבסוף לערכים שקיבלה במשפחתה, ומקימה משפחה מן הדגם המיושן. תורגם לעברית בסמוך ליציאתו לאור ושוב בשנת 1985. ב־1958 הופק הסרט "מרג'ורי מורנינגסטאר בכיכובה של נטלי ווד.
• זה אלי (1959) - ספר עיוני בו נותן ווק לקורא סקירה של השקפת עולמו בנושא הדת היהודית.
• יאנגבלאד הוק (1962) סיפורו של סופר צעיר הנקלע לרשת של תככים בעולם ההוצאה לאור. הספר הוסרט בשנת 1964.
• אל תפסיקו את הקרנבל (1965) - סיפורו של זמר המופיע באתר נופש. זהו שיתוף פעולה של ווק עם הזמר האמריקני ג'ימי בופט, שהיה בסיס למחזמר שהועלה על הבמות בארצות הברית וזכה להצלחה, כשבופט מלווה את העלילה בשיריו.
• רוחות מלחמה (1971) ו מלחמה וזיכרון (1978) - אפוס מלחמתי רחב יריעה, העוסק בקורותיה של משפחתו של קצין צי אמריקני, ויקטור "פאג" הנרי, אשר מצליחה להמצא בכל נקודות המפתח שבהן מתרחשים האירועים בתקופה שקדמה לכניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה (נושאו של החלק הראשון "רוחות מלחמה") ובתקופת המלחמה עצמה (נושאו של החלק השני "מלחמה וזיכרון"). זו יצירה בת אלפי עמודים, שבה פורש ווק את השקפתו על המלחמה ועל האירועים דרך עיניהם של הגיבורים, המעורבים בכל אירוע משמעותי במהלך המלחמה. הספר כולל תיאורים מפורטים של קרבות, ומציג דמויות היסטוריות רבות, כפרנקלין דלאנו רוזוולט ווינסטון צ'רצ'יל, המעורבות בחיי הגיבורים ומשפיעות עליהם. חלק ניכר מן היצירה מוקדש לשואה, כאשר שתיים מן הדמויות, הפרופסור המומר אהרון ג'סטרו ואחייניתו נטלי, הנשואה לאחד מבני משפחת הנרי, נלכדים באיטליה עם פרוץ המלחמה, וגורלם היהודי מוביל אותם עד לאושוויץ. נקודת הראות של ווק בספר היא יהודית וציונית, ומסקנתו בסיום הספר היא כי הקמת מדינת ישראל היא כורח היסטורי. הספר מסתיים בכך שבנו של פאג הנרי, קצין הצוללות ביירון הנרי, מתאחד עם אשתו ובנו אשר שרדו את מחנות טרזיינשטט ואושוויץ (דודם, לעומת זאת, נרצח בתאי הגזים), והשלושה מתכוונים לעלות לארץ ישראל, שם יסייע הנרי בהקמת חיל הים של המדינה שבדרך. הספרים הוסרטו לטלוויזיה בסדרות שהופקו בשנים 1983 ו-1988, בכיכובו של רוברט מיצ'ם.
• פנים וחוץ (1985) - סיפורו של יועץ יהודי לנשיא ארצות הברית. כולל אלמנטים אוטוביוגרפיים ומתאר התבגרות של יהודי אורתודוקסי מודרני בתווך שבין המשפחה והקהילה היהודית לבין החברה האמריקנית, ואת זיקתו לישראל בשעות הקשות של מלחמת יום הכיפורים.
• התקוה (1993) והתהילה (1994) - רומן היסטורי רחב יריעה בשני כרכים הסוקר את ההיסטוריה של מדינת ישראל בין השנים 1948 ו-1988. כבספרי "רוחות מלחמה" מציג ווק את האירועים ההיסטוריים דרך עיניהן של דמויות המעורבות באירועים, וביניהם האלוף "זאב ברק" (דמות בדיונית) הלוחם במלחמות ישראל בין מלחמת העצמאות ומלחמת יום הכיפורים. הספר מציג שלל של דמויות אמיתיות כדוד בן-גוריון ומשה דיין, המעורבות בחייהם של הגיבורים. הספרים מציגים את הסכסוך הישראלי-ערבי בצורה אוהדת למדינת ישראל ולרעיון הציוני.

ספריו שתורגמו לעברית

• רוחות מלחמה, כנרת זמורה-ביתן דביר 1980, תרגום אריה ארד
• מלחמה וזיכרון, הוצאת זמורה ביתן 1978, תרגום עמשי לוין
• נער הכרך, הוצאת עמיחי 1965, תרגום יונתן רטוש.
• מרג'ורי מורנינגסטאר, הוצאת עדית, שנות ה-50, תרגום אברהם בירמן.
• מרג'ורי מורנינגסטאר, תרגום נוסף, מאת משה זינגר, זמורה ביתן, 1985.
• במערבולת האהבה ("יאנגבלד הוק"), תרגם אברהם בירמן, תל אביב, 1967.
• זה אלי, על פי בקשתו בעקבות מלחמת יום הכיפורים, הוצאת כתר, 1974, תרגום מ. חצור, ערך הרב אברהם ביק שאולי.
• המרד על הקיין, רומן, מאנגלית צבי טל, טברסקי, תל אביב, 1954.
• המרד על הקיין, תרגום נוסף, מאנגלית עמשי לוין, תל אביב 1984.
• סערה בשמי האוקיינוס, עברית - שולמית טלמור, תל אביב, 1964.
• פנים וחוץ, מאנגלית עמשי לוין, כנרת, 1987.
• התקווה, מאנגלית ברוך גפן, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008.

לקריאה נוספת

• שלמה טנאי, ה"מלחמה ושלום" של מלחמת העולם השנייה, הרמן ווק, מלחמה וזיכרון, 1981, נדפס בידיעות אחרונות, ספטמבר 1981.

קישורים חיצוניים

• הרמן ווק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• הרמן ווק, ברשת החברתית Goodreads
• הרמן ווק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• הרמן ווק, בארכיון הבימה
• הרמן ווק (1915-2019), דף שער בספרייה הלאומית
• רשימת הפרסומים של הרמן ווק, בקטלוג הספרייה הלאומית
• הספרים של הרמן ווק, באתר "סימניה"
• פרק מתוך "התקווה" של הרמן ווק, באתר nrg
• ברוקס בארנס, הניו יורק טיימס, הסופר הרמן ווק יוצא בעקבות משה רבנו, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2012
• ראובן גפני, ‏יחיד בלב ההיסטוריה: פרידה מהסופר הרמן ווק, בעיתון מקור ראשון, 22 במאי 2019
• אדם קירש, האיש שפשוט אהב לכתוב: לזכרו של הרמן ווק, באתר מידה, 4 ביולי 2019
• התקווה או התהילה? הרמן ווק כותב על מדינת ישראל, באתר הספרנים, ‏16 במאי 2024
• רחל גורדן, Herman Wouk, legendary author who brought Judaism into the mainstream, dies at 103, JTA, ‏מאי 17 2019 (באנגלית)