הרצאות גיפורד

סדרה של הרצאות בסקוטלנד

הרצאות גיפורד (The Gifford Lectures; נהגה: ˈɡɪfərd) הוא כינויה של סדר הרצאות שנתית שנוסדה ב-1887 בצוואתו של אדם גיפורד, לורד גיפורד (1820–1887), ומועברת מדי שנה מאז היווסדה ועד ימינו למעט הפסקה בשנים 1942–1945 בשל מלחמת העולם השנייה.

אוניברסיטת סנט אנדרוז. שבה נישאות חלק מהרצאות גיפורד
אדם גיפורד, לורד גיפורד

ההרצאות עוסקות בתאולוגיה טבעית (עיסוק במציאות האל מנקודת מבט של מדעי הטבע) (אנ') ומטרתן "לקדם ולהפיץ את חקר התאולוגיה הטבעית במובן הרחב של המונח, ובמילים אחרות, ידיעת האל".

ההזמנה לשאת את הרצאות גיפורד נחשבת לאחד מאותות ההצטיינות היוקרתיים ביותר באקדמיה הסקוטית. במקור יועדו ההרצאות להשכיל את "כל אוכלוסיית סקוטלנד", אולם הן קנו לעצמן מעמד בינלאומי.

הרצאות גיפורד מועברות בארבע אוניברסיטאות ותיקות (שהיו קיימות בתקופתו של אדם גיפורד) בסקוטלנד: אוניברסיטת אדינבורו, אוניברסיטת סנט אנדרוז, אוניברסיטת גלאזגו ואוניברסיטת אברדין. בדרך כלל הן ניתנות כסדרה לאורך שנת הלימודים, והכוונה היא שתוכן ההרצאות ייערך ויפורסם כספר. ההרצאות ממומנות מקרן בסך 80,000 ליש"ט שהקצה גיפורד בצוואתו למטרה זו.

כמה מסדרות הרצאות גיפורד הפכו לקלאסיקה בתחומי התאולוגיה, הפילוסופיה והיחס בין דת ומדע.

מתוך 174 אקדמאים שנבחרו לשאת את הרצאות גיפורד מאז היווסדן, היו 18 נשים.

הרצאות גיפורדעריכה

רשימה חלקית של הרצאות גיפורד בולטות (מחולקת לפי האוניברסיטאות שבהן הועברו ההרצאות):

אברדיןעריכה

אדינבורועריכה

  • ג'ורג' סטוקס, תאולוגיה טבעית ("Natural Theology"), הסדרה הועברה בשנת 1891.
  • ויליאם ג'יימס, החוויה הדתית לגווניה ("The Varieties of Religious Experience"), הסדרה הועברה בשנים 1900–1902.
  • אנרי ברגסון, בעיית האישיות ("The Problem of Personality"), הסדרה הועברה בשנים 1913–1914.
  • ג'יימס ג'ורג' פרייזר, פולחן הטבע ("The Worship of Nature")[5], הסדרה הועברה בשנים 1923–1925.
  • ארתור אדינגטון, טבע העולם הפיזי ("The Nature of the Physical World")[6], הסדרה הועברה בשנים 1926–1927.
  • אלפרד נורת' וייטהד, תהליך ומציאות : חיבור בקוסמולוגיה ("Process and Reality: An Essay in Cosmology")[7], הסדרה הועברה בשנים 1927–1928.
  • ג'ון דיואי, החיפוש אחר וודאות : מחקר על היחס בין ידע ופעולה ("The Quest for Certainty: A Study of the Relation of Knowledge and Action")[8], הסדרה הועברה בשנים 1928–1929.
  • אלברט שווייצר, בעיית התאולוגיה הטבעית והאתיקה הטבעית ("The Problem of Natural Theology and Natural Ethics"), הסדרה הועברה בשנים 1934–1935.
  • צ'ארלס סקוט שרינגטון, אדם על טבעו ("Man on His Nature")[9], הסדרה הועברה בשנים 1937–1938.
  • ריינהולד ניבור, טבע וגורל האדם : פרשנות נוצרית ("The Nature and Destiny of Man: A Christian Interpretation")[10], הסדרה הועברה בשנים 1938–1940.
  • נילס בוהר, סיבתיות והשלמה: פרקי אפיסטמולוגיה בלימודי פיזיקה אטומית ("Causality and Complementarity: Epistemological Lessons of Studies in Atomic Physics")[11], הסדרה הועברה בשנים 1949–1950.
  • ארנולד טוינבי, גישתו של היסטוריון לדת ("An Historian's Approach to Religion")[12], הסדרה הועברה בשנים 1952–1953.
  • רודולף בולטמן, היסטוריה ואסכטולוגיה : נוכחות הנצח ("History and Eschatology: The Presence of Eternity")[13], הסדרה הועברה בשנים 1954–1955.
  • אייריס מרדוק, מטאפיזיקה כמדריך למידות טובות ("Metaphysics as a Guide to Morals")[14], הסדרה הועברה בשנים 1981–1982.
  • יירגן מולטמן, אלוהים ובריאה : תאולוגיה חדשה של בריאה ורוח האל ("God in Creation: A New Theology of Creation and the Spirit of God")[15], הסדרה הועברה בשנים 1984–1985.

גלאזגועריכה

סנט אנדרוזעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה